הביקורת האהובה של תומר

אין לי מושג איך היא עושה את זה

לצד החיובי, הספר קריא מאוד וקולח, קראתי אותו בנסיעת רכבת אחת - כחמש שעות הבעיה היא שכאן נגמר הצד החיובי. פירס ביקשה לדון בסיטואציה אמיתית ובעייתית במסווה של סיפור משעשע, הבעיה היא שהכתיבה שלה מוגזמת עד כדי קריקטורה. קיית - הגיבורה - עושה כנראה חיל בעבודה, אבל לא מצליחה לייצר רגע נורמלי אחד בבית, רגע נטול משברים. חלק מהמשברים נובעים מסוג של פרפקציוניזם שקשה להבין איך היא לא מבחינה שהוא מקור תחושת האסון שבה היא חיה, וחלק משברים אמיתיים שבספר מגיעים בתדירות לא הגיונית. הסביבה הרעילה שלה בעבודה גם כן מתוארת בהפלגות יתרות, החל בבוס שלה ששולח אותה לנסיעות עבודה בלי להכין אותה קודם ובלי להתייעץ איתה, וכלה בהעמסה שלה בעוד ועוד מטלות ואחריויות בלי להעלות את השכר. אף פעם לא עבדתי בסיטי הלונדוני או בשוק ההון בכלל, אבל אני מתקשה להאמין שזה תיאור נאמן למציאות. לסיכום, הספר מעניין וכנראה מתיחס לתופעה ששורשיה במציאות ולכן כל כך חבל שהוא מוחמץ בצורה כל כך רשלנית. הוא כתוב יותר כמו תסריט לסיטקום מאשר ספר

4 אהבו