ביקורת ספרותית על שומר אמונים מאת ג'ון לה-קארה
ספר מעולה

---

לאחרונה קראתי את הספר האחרון (כנראה) של ג'ון לה קארה 'שומר אמונים' וכמעריץ אדוק של כל יצירתו של הסופר, החלטתי לקרוא מחדש את כל ספריו ולהתיחס אליהם באתר. התחלתי מהספר האחרון: שומר אמונים שככל שהבנתי, נערך והוצא לאור על ידי ניק קורנוול, בנו של לה קארה, לאחר מותו.

מדובר בספר מאוד קריא ומאוד מינורי ועלילתו – בניגוד לחלק גדול מספריו של לה קארה – פשוטה מאוד.
לאחר פרולוג מעט סתום, שיתברר רק עמוק יותר לתוך העלילה (טריק ידוע של הסופר), אנחנו פוגשים את ג'וליאן לונדסלי, איש הסיטי שפרש לעיירת חוף ופתח חנות ספרים. יום אחד נכנס לו לחנות אדוארד אייבון, אדם מקסים וכובש המתגורר בעיירה בבית מידות בשם Silverview (זה אגב שם הספר באנגלית, לא ברור לי מדוע בחרה ההוצאה לשנות אותו בגירסא העברית). אדוארד שובה את ליבו של ג'וליאן ומהר מאוד מתחיל לעזור לו בניהול חנות הספרים. ג'וליאן מבין שמשהו מסתורי מסתתר מאחורי החזות הידידותית של אדוארד אבל הוא נכבש בכריזמה שלו וממשיך לשתף איתו פעולה גם כשברור שישנם רובדים נוספים שעדיין לא נחשפו.

במקביל, אנחנו מכירים את סטיוארט פרוקטור, בכיר ב MI6 המקבל בתחילת הספר מסר מדאיג הקשור לאותו אדוארד. הספר מתאר למעשה את חקירתו של פרוקטור שכמו סמיילי בזמנו (בחפרפרת למשל) הולך קדימה ואחורה, נובר בתיקיות ומדבר עם סוכני עבר כדי להצליח לשרטט לעצמו את התמונה המלאה. סטיוארט פוגש סוכני עבר, מפשפש בתיקיות ישנות ומבקר בתחנות מודיעין סודיות והכל כדי לקשור את הקצוות. יותר מזה לא ארחיב מחשש לספוילרים.

כמו שאר ספרי הריגול של לה קארה גם זה עלול לאכזב את מי שיחפש אקשן ומתח. אין בספר הרבה אקשן. אין בו גם תעלומות מסתוריות וגם לא חוקרים מבריקים שיודעים למצוא רמזים והברקות במקום שאיש לא מצא דבר. הסוכנים של לה קארה הם בשר ודם. פרוקטור הוא סוג של ג'ורג' סמיילי. כמוהו הוא חסר ייחוד חיצוני גם אם שלא כמוהו הוא אינו כרסתן אלא גבעולי כמאמר לה קארה. ה MI6 מתואר בספר כארגון בחורבותיו. הבכירים בארגון הם כבר קצת פוליטיקאים, הזוטרים יותר הם ציניקנים ופרוקטור, כסמיילי בשעתו, הוא סוג של זן נכחד. אידיאולוג מסור שמחפש את האמת, גם כשזו עלולה לערער את תפיסותיו הפוליטיות והאידיאולוגיות.
מה כן יש בספר? תיאור אמיתי ואנושי של אנשי השירות, חלקם עדיין בשירות מתוך אינרציה, חלקם עדיין בשירות למרות שכבר עזבו אותו, חלקם הרגישו צורך לעזוב אותו כדי להישאר מי שהם וכולם כולם מנסים ללכת על קצות האצבעות כדי לאזן בין מה שצריך להיעשות לבין הצורך להישאר אנושי.
הספר בעיני מצוין. לא מאסטרפיס כמו ספרים קודמים של לה קארה אבל הוא עדיין ברמה הגבוהה ביותר. הוא קצר למדי וכאמור קריא מאוד ומומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של תומר_ג
» ביקורות נוספות על שומר אמונים