ביקורת ספרותית על ניטוצ'קה / לילות לבנים - ספרי סימן קריאה # מאת פיודור דוסטויבסקי
ספר מעולה

---

הספר הזה מכיל 2 יצירות לא גמורות מאת דוסטויבסקי: ניטוצ'קה ואת לילות לבנים. דוסטויבסקי עבד עליהן בסביבות השנים 1848-1849 אבל לעולם לא סיים אותן. ביצירה הראשונה ניטוצ'קה מתארת את חייה הקשים והמחניקים בעוני, מספרת על האימא האומללה שלה שמנסה לפרנס אותה ואת בעלה יפימוב וחוסכת כל פרוטה, ועל אביה החורג יפימוב שהוא מוזיקאי שנפל לאלכוהוליזם ולגאווה. יפימוב הוא לא באמת אביה של ניטוצ'קה, אבל באותו הזמן כשניטוצ'קה הייתה ילדה קטנה היא לא ידעה זאת. בהמשך אנחנו עוד נתוודע עד כמה ניטוצ'קה עוד תתחרט על כך שהיא העדיפה את יפימוב על פני אימא שלה, האימא שבאמת ובתמים אהבה אותה ואילו יפימוב למעשה היה רק השפעה מזיקה על חיי המשפחה. יפימוב הוא כל כולו מלא בגאוותנות ורוע, מלא שחצנות ושנאה ורכילות כלפי נגנים אחרים, טובים ממנו. יפימוב רק מחכה לרגע שהאימא תמות כי כך לטענתו הוא יוכל לממש סוף סוף את הכישרון הטמון בו.. עד שמגיע האסון הבלתי נמנע. הנובלה השנייה מסופרת מפיו של מספר חסר שם והוא צעיר המתגורר בסנט פטרסבורג וסובל מבדידות. הוא לומד להכיר ומתאהב באישה צעירה, אך האהבה נותרת נכזבת כשהאישה מתגעגעת לאהוב שלה. זהו ספר כל כך קטן, פיוטי, מלא בעצבות שחותכת בנשמה.

בסך הכל יצירות קטנות ומפוספסות מאת דוסטויבסקי. אני מצידי מאוד התחברתי לכתיבה של דוסטויבסקי ומאוד נהניתי לקרוא את הספר הזה ועכשיו אני מבין למה דוסטויבסקי מוערך כל כך בידי כל כך הרבה אנשים, והרי אני כעת אחד מחסידיו הרבים.

» ביקורות נוספות של ראנסיק
» ביקורות נוספות על ניטוצ'קה / לילות לבנים - ספרי סימן קריאה #