ז

ז'אן-פול סארטר

סופר

ז'אן-פול סארְטְר (בצרפתית: Jean-Paul Sartre‏; 21 ביוני 1905 – 15 באפריל 1980) היה פילוסוף, סופר, מחזאי, תסריטאי, אקטיביסט, כותב ביוגרפיות, מבקר ספרות ומשורר צרפתי.

סארטר היה אחד מדמויות המפתח בפילוסופיה של האקזיסטנציאליזם והפנומנולוגיה, ואחד הדמויות המובילות בפילוסופיה הצרפתית של המאה ה-20 ובמרקסיזם. עבודתו השפיעה גם על הסוציולוגיה, התיאוריה הביקורתית, התיאוריה הפוסט-קולוניאלית ועל ביקורת הספרות, וממשיכה להשפיע על תחומים אלה גם כיום.

סארטר התפרסם גם בזכות היחסים הפתוחים (open relationship) שהיו לו עם סימון דה בובואר, הפילוסופית והסופרת הפמיניסטית והאקזיסטנציאליסטית. יחד, סארטר ודה בובואר, ערערו על ההנחות והציפיות התרבותיות והחברתיות שלאורם חונכו, הנחות וציפיות שהם ראו כבורגניות, גם באורחות החיים שלהם וגם במחשבה הפילוסופית שלהם. הקונפליקט בין קונפורמיות מדכאת והרסנית מבחינה רוחנית (חוסר תום לב) ודרך "אותנטית" להוויה - הפך לנושא הדומיננטי ביצירתו המוקדמת של סארטר, נושא המגולם בעבודתו הפילוסופית המרכזית שהתפרסמה ב-1943 "Being and Nothingness". המבוא של סארטר לפילוסופיה שלו מובע ביצירתו האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם (L'existentialisme est un humanisme, 1946), שהוצג במקור כהרצאה.

בשנת 1964 הוענק לסארטר פרס נובל לספרות אף על פי שניסה לסרב לכך.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (193):
ספרי קריאה, זוכי פרס נובל לספרות, פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה, רוצה לקנות/לקבל, יום יבוא, צריך לקרוא, רשימת הקריאה של ראובן פלד, זוכי פרס נובל ובוקר, קראתי, הספרייה העברית בברלין, לימודים, עיון והעשרה, ספרי עיון, הגות, פילוסופיה, קריאה - מבוגרות.ים, סיפורת מתורגמת, לקרוא, פילוסופיה, סדר על המדף: עיון, ספרות מתורגמת , עוד ...
1.
2.
הופעת חמשת הסיפורים הכלולים בקובץ אינטימיות זיכתה את סארטד בפרס הרומן הפופולרי של 1940, וכך עשתה אותו לסופר מוכר ברבים. תפוצת הקובץ אף גדלה בשל הטענה כי לסופר נטייה לחריג, לאלים, לסנסציוני כי הוא "נטפל לצד המכוער שבחיים" עטיפותיהן של מהדורות כיס - פופולריות עוטרו באיורים נוטפי דם. היו מי שסיווגו את האסופה כ",כוללת סיפורים המשאירים את ליידי צ'טרלי הרחק מאחוריהם" על כן אין תימה שהוותיקן מיהר לכלול את סארטר ברשימת הסופרים האסורים על נוצרים טובים. אולם לצד מוניטין אלה זכתה האנתולוגיה אינטימיות גם להכרה אחרת. המבקר הספרותי הצעיר והלא מוכר אלבר קאמי היה מהראשונים שהבינו כיאין סיפורי הקובץ עוסקים ברצח בטירוף ובמצבים של הונאה עצמית קיצונית לשם הסנסציה, אלא כדי לבחון באמצעותם את "מצב האדם". ואמנם, על אף שנשמרים בסיפורי הקובץ כללי הסיפור הקצר - התרכזות בפעולה, עלילה מותחת, מפנה וסיום מפתיע - הם סיפורים בעלי משמעות, המכוונים את הקורא לאפיקי מחשבה פסיכולוגיים ופילוסופיים. ז'אן פול סארטר הוא אחד מאותם יוצרים נדירים שזכו להצלחה יוצאת מגדר הרגיל במגוון ז'אנרים רחב. מלבד סיפורים קצרים כוללים כתביו רומנים, מחזות, מסות, הגיגים בתחום הפסיכולוגיה, פילוסופיה אנייני ציבור. אולם מעל לכל מוכר סאדטר כנביאו של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה....

3.
4.
בדלתיים סגורות (בצרפתית: Huis clos) הוא מחזה אקזיסטנציאליסטי מאת ז'אן-פול סארטר. המחזה נכתב בצרפתית בשנת 1944, והוצג לראשונה במאי אותה שנה בתיאטרון הוויה-קולומבייה, זמן לא רב לפני שחרור פריז מעול הכיבוש הנאצי. במחזה מופיעות ארבע דמויות (אחת מהן, המשרת, מופיעה לזמן קצר בלבד), והוא המקור לאחד הציטוטים המפורסמים ביותר של סארטר: “הגיהנום הוא הזולת“ (l'enfer, c'est les autres). המחזה עובד לקולנוע פעמים רבות, וידועה במיוחד גרסתה של הבמאית ז'קלין אודרי משנת 1954. ...

5.
הרצאה מבריקה זו, שפורסמה בצרפת בתום מלחמת העולם השנייה, כתובה בלשון צלולה השווה לכל נפש, ובה נידונים היבטים חשובים של ההגות הקיומית. כדברי סארטר, הרצאתו היא לימוד סנגוריה על האקסיסטנציאליזם כנגד האשמות שהטיחו בו השמאל הקומוניסטי והימין הקתולי. עוצמתה הרעיונית של ההרצאה, לא פחות מהירותה הרבה - הם השופכים אותה לקריאת חובה לכל מי שמבקש לעמוד על אופיו ועל פגמיו של הזרם ההגותי המשפיע ביותר באירופה שלאחר המלחמה. יהיו ככל שיהיו הפגמים שבהרצאה שלפנינו והסתירות שבינה ובין כתביו האחרים של סארטר - דבר אחד נעלה מכל ספק: זהו מסמך אנושי-פילוסופי והומניסטי חשוב ועצם הופעתו בישראל (וההתייחסות אליו) רק תגדירנו, אם לנקוט בלשונו של סארטר, באור חיובי יותר....

6.
בספרו המילים מזמין אותנו ז'אן פול סארטר למסע יחיד במינו אל תוך עולמו הפנימי כילד. מי הוא הילד סארטר ב"המילים"? בן לאב שמת טרם לידתו ולאם, שבאלמנותה הצעירה חזרה עמו לבית הוריה, והייתה לו כאחות; נכד לסב סמכותי, שבחזותו החיצונית ובכריזמה שלו היה הדבר הקרוב ביותר לאלוהים (ולא רק בעיני נכדו), ולסבתא חדת מחשבה, שבעטה בכל מה שייצגה משפחת בעלה; ילד שסבו ראה בו פלא ושקד על טיפוחו לתפארת המשפחה והמדינה, בעוד אמו מפנקת אותו ודואגת שייראה מתוק כילדה עטורת תלתלים. בחיק משפחה דרוכה ועתירת ציפיות זו מתחיל הוא עצמו, מבעד למילים, לרדת לחקרו של היקום ובהדרגה אף לברוא אותו מהן. אוטוביוגרפיה יוצאת דופן זו ראתה אור ב1964 - בצרפת, בהוצאת גלימאר, בתום כתיבה שארכה כעשר שנים, בשל תיקונים שהכניס בה המחבר. עם פרסומו זכה "המילים" לתהודה גדולה ולהצלחה עולמית, ועד היום רואים בו רבים את גולת הכותרת ביצירתו הענפה והרבגונית של המחבר. לראשונה הופיע "המילים" בעברית ב1966 - בתרגומו של אהרון אמיר. ז'אן פול סארטר (1980 - 1905) - פילוסוף צרפתי, מאבות התורה האקזיסטנציאליסטית, סופר, דמות ציבורית ופוליטית. פרסם מחקרים בפילוסופיה (בהם: "היש והאין"), מסות (ביניהן - על פלובר ובודלר), רומנים (בהם: "הבחילה") ומחזות (בהם: "בדלתיים סגורות"; "ידיים מזוהמות"; "נידוני אלטונה"). עם סימון דה בובואר, חברתו לחיים, ייסד את כתב העת הספרותי "זמנים מודרניים". ב1964 - זכה בפרס נובל לספרות, אך סירב לקבלו מטעמים אידאולוגיים. הספר מוגש בזאת לקורא בתרגום חדש מאת משה מרון....

7.
דעה קדומה עיקשת רואה בז'אן-פול סרטר (1905-1980) שריד מאובן של האקזיסטנציאליזם – אותה אופנה שפשתה במערב לאחר מלחמת העולם השנייה ודיברה על הקיום, על המוות, על האבסורד. דיונו המפורסם של סרטר על המבט (1943), אשר לקוח מספרו "הישות והאין", הוא עדות לכך שהגותו המוקדמת אינה רק בונה את התשתית המושגית שעליה מבוסס השיח התיאורטי העכשווי, אלא גם מציעה פתרונות מקוריים לכמה מבעיות היסוד שמעלה שיח זה. בעיית האחר הנה אחת הבעיות המרכזיות שאתן התמודדה הפנומנולוגיה מראשית דרכה, כפי שהדבר משתקף בכתביו של הוסרל. ניתוחו של סרטר חושף בשלב ראשון שני מאפיינים של האחר: מחד גיסא, האחר הוא "כשלעצמו", כלומר כאשר אני מתבונן בו, מאיין אותו, הופך אותו אובייקט למבטי; מאידך גיסא, האחר הוא גם "בשביל-עצמו" השונה ממני. הוא גורם המאיין את העולם וככזה האובייקטים השונים בעולם מתייחסים אליו באופן ייחודי ומוגדרים בהתאם לאופן שבו הוא מאיין אותם. המאפיין השלישי, הייחודי לתופעת האחר, הוא היותו מביט בי. המבט, יותר מכל סוג אחר של תפיסה, מהווה עבור סרטר אב-טיפוס של איון: הוא מסדיר מרחקים בין אובייקטים שונים, קובע היררכיות, מנתק חלקים שונים מההוויה. להביט משמעו לאיין, להפוך לאובייקט. לפיכך האחר, מכוח המבט שלו, הנו הדבר היחיד זולתי אשר עשוי לאיין אותי; באופן פרדוקסלי דווקא איון זה הוא היכול לתת לי מעט הוויה, להפוך אותי ל"כשלעצמו", לישות בעולם. בזכות האחר, אומר סרטר, יש לי חוץ, יש לי טבע, ולפיכך יש לי גם חירות. האחר מייצר עולם מתחרה לשלי, אולם רק כך אני הופך מודע לעולמי, לאפשרויות שלי שעליהן אני צריך עתה להיאבק. המובן המקורי של ההיות-בשביל-האחר הוא אפוא הקונפליקט, אולם נראה שרק באמצעות הקונפליקט, רק באמצעות תחרות האיונים – מאבק החריגה וההתגברות – מצליח האדם להגדיר את עצמו ולבסס, ולו רק מעט, את קיומו. לספר מצורפת הקדמה מאת ד"ר עירן דורפמן על כפילוּת, אחרוּת וחירות בהגותו המוקדמת של סרטר....

8.
חירות נוסח דקארט, הטראנסצנדנציה של האני, מתוך "הישות והאין" הונאה עצמית, ערכים ואפשרויות, העצמי וחוג העצמיות, הכללי היחידיי (קירקגור החי), שאלת המתוד, היקבעות וחירות....

9.
10.
מחזה על רקע מלחמת העולם השניה....

11.
חמישה סיפורים קצרים, המציגים עולמות מוזרים ואנושיים מאד. הגיבורים, ספק תמהונים ספק אנשים המשחקים תפקיד, מציגים כל אחד על פי דרכו מעין טיפוסים, הנתונים כאילו לתמורות והתפתחות, אך בסוף חוזרים לעצמם. לדוגמא: גיבור הסיפור "ילדותו של מנהיג" הוא צעיר העובר גילגולים אינטלקטואליים, מקבל על עצמו להיות אנטישמי וכמעט מגיע להיות מנהיג פשיסטי קטן, אך חוזר אל הבורגנות של אביו. גיבורת הסיפור "אינטימיות" מנסה להסתיר מעצמה את שנאתה לגוף ולמין. חמשת הסיפורים בקובץ מהווים בסיס הספרותי עליו נבנתה תורת האקזיסטנציאליזם...

12.
13.
14.
15.
תכונות החלל האמיתי מאפילות על תכונותיו של החלל הדמיוני: במיוחד מחבלת החלוקה הממשית האפשרית של השיש בחוסר האפשרות לחלק את הדמות. מנצחים האבן וזנון. וכך נכשל הפסל הקלאסי בדוגמאטיזם, משום שמאמין הוא ביכולתו לסלק את נקודת ראותו ולפסל את טבע האדם בהעדר האדם עצמו: אלא שלמעשה אין הוא יודע את אשר הוא עושה, משום שאין הוא עושה את שהוא רואה. בחיפוש אחר האמת הוא מצא את המוסכם. ומשום שבסופו של דבר מטיל הוא על הצופה את הדאגה להחיאת חזיונות תעתועים דוממים אלה, מגיע מחפש זה של המוחלט לידי כך שיצירתו תלויה ביחסיות של נקודות הראות השונות כלפיה. באשר לצופה, הריהו מקבל את הממשי כדמיוני ואת הדמיוני כממשי. הוא מחפש את השלמות ומוצא בכל את החלוקה....

16.
17.
18.
19.
בעשרה, בשבעה-עשר, ובעשרים וארבעה במרס 1980, מפרסם השבועון הצרפתי "נובל אובסרבטר" סדרה של שיחות בין ז'אן-פול סארטר, הפילוסוף הצרפתי הנודע, לבין בני לוי, פילוסוף צעיר בן 35, מנהיגו לשעבר של השמאל הפרולטרי (תא מאואיסטי קיצוני) במהפכת הסטודנטים של 68', כמעט אלמוני. בשיחות אלו רואים אור לראשונה פירות העבודה המשותפת של סארטר ולוי, המשקפים דיאלוג שנערך יום יום, במשך שבע שנים, ובהן דן הפילוסוף הזקן שאיבד את ראייתו, יחד עם "מזכירו" הצעיר המכיר את יצירתו על בוריה, ומנסה לבחון אותה מחדש. מיד עם הפרסום, פורצת שערורייה: הפילוסוף של  הישות והאין מודה ב"שיחות" כי "מעולם לא חווה חרדה"; מחבר הבחילה – הרומן האוטוביוגרפי שזיכה אותו בפרס נובל לספרות, שאותו סירב סארטר לקבל – מספר לנו על כישלונה – כישלון חלקי, לכל הפחות – של יצירתו; האינטלקטואל המעורב חוזר בו משותפותו עם הקומוניזם הסובייטי ומהרהר במבוי הסתום של תיאוריית האחווה שלו; ובעיקר, מחבר ההרהורים בשאלה היהודית מדבר, במפתיע, על היהודי כייעוד, על ממשותו המטאפיזית, על יחסו לשם (le Nom), ומעלה סוגיות כמו המשיחיות ותחיית המתים. חודש מאוחר יותר, בחמישה-עשר באפריל, נפטר סארטר בבית-חולים ברוסה. לבני לוי לא נותר אלא להמשיך, הרחק מההמולה הציבורית וכמעט במחתרת, בדרכו הייחודית שרק החלה. רק כעבור אחת-עשרה שנה הופיעו "השיחות" כספר, תחת הכותרת תקווה עכשיו, בתוספת הצגה ואחרית דבר מאת בני לוי. בטקסט אסקֶטי זה, הנמנע מכל פנייה אידיאולוגית, מנסה סארטר להרהר מחדש על הראשית: האם אין לזהות למן ההתחלה, בעצם הפרויקט של התודעה, מתח לקראת תכלית שכל כישלון לא יוכל לפגום בו? התקווה – והיא בלבד – מובילה את הפילוסוף עד לקצה המחשבה המערבית, ופותחת בפניו פתח לדיאלוג עם היהודי הממשי. כך הופך  תקווה עכשיו לדו-שיח ייחודי שבו נפגשים, באינטימיות אינטלקטואלית יוצאת דופן וחד-פעמית, פילוסוף גדול והוגה יהודי בתחילת דרכו, כדי להרהר על מצבו של האדם.   אלי שיינפלד, שהיה תלמידו של בני לוי, הוסיף לתרגום העברי אחרית דבר, ובה קריאה של "תקווה עכשיו" לאור הפילוסופיה של סארטר....

20.
21.
22.
23.
24.
25.
מבחר פרקים באסתטיקה מוריאק, פוקנר, דוספאסוס, קאמי על מוסיקה וציור מיתווה לתיאוריה של הריגוש לביקורת הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה פסיכואנליזה אקזיסטנציאליסטית הרהורים על השאלה היהודית חירות נוסח דקארט הטראנסצנדנציה של האני מתוך "הישות והאין" הונאה עצמית ערכים ואפשרויות העצמי וחוק העצמיות הכללי והיחידיי (קירקגור החי) שאלת המתודה היקבעות וחירות ...

26.
״אם אדם מייחס את האסונות של ארצו או שלו עצמו – כולם או חלקם – לַנוכחות של יסודות יהודיים בקהילה, אם הוא מציע לתקן את מצב העניינים הזה על–ידי כך שימְנְעוּ מן היהודים זכויות מסוימות או יסלקו אותם מתפקידים כלכליים או חברתיים מסוימים או יגרשו אותם מן הארץ או אף ישמידו את כולם – אומרים שיש לו דעות אנטישמיות.יופי של מילה, דעות...״כך נפתחת המסה המפורסמת של סארטר מחשבות על השאלה היהודית, שנכתבה באוקטובר 1944 – חודשים ספורים לאחר שיחרור פריז, ובזמן שכוחות בעלות–הברית והצבא האדום עדיין נלחמים בדרכם לכתר את ברלין. מסת הייסורים של יהודי אירופה עוד לא תמה, והניצולים מבין יהודי צרפת רק מתחילים לשוב "הביתה" מן המחנות, וסארטר כבר משׂרטט דיוקן חריף של האנטישמי – תיאור–ניתוח אמיץ ומבריק, המשלב פילוסופיה עם סוציולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה, דיוקן עתיר אבחנות של סופר–שהוא–פילוסוף ופילוסוף–שהוא–סופר. ולא נחוץ הרבה דמיון כדי לראות איך מצטייר פה – בחדות, בבהירות – כל גזען– שלא–מכאן, ושמא גם מכאן.מחשבות על השאלה היהודית מוגש כאן לקוראי העברית בתרגום חדש מאת מולי מלצר, בלוויית הערות מפורטות, ועם אחרית דבר מאת יהודה מלצר....

27.
מבחר פרקים באסתטיקה מוראק, פוקנר, דוס-םאסוס, קאמי על מוסיקה וציור מיתווה לתיאוריה של הריגוש לביקורת הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה פסיכואנליזה אקזיסטנציאליסטית הרהורים על השאלה היהודית...

28.
29.
בחיבור לשאלת המתודה דן ז'אן־פול סארטר בפילוסופיה של ההיסטוריה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית ובהשלכותיה על מדעי האדם. החירות האינדיבידואלית שהוצגה בעמדתו האקזיסטנציאליסטית המוקדמת כבלתי־תלויה בהיסטוריה מוצגת עתה כאבן הפינה לכל הבנה אפשרית של אירועים ותהליכים היסטוריים – המחשבה האקזיסטנציאליסטית מציבה עצמה כמורת דרך עבור ההכרה ההיסטורית וההכרה הנוצרת במדעי האדם בכלל.   באמצעות ביקורת המרקסיזם של זמנו והצגתו כעמדה דוגמטית שאינה לומדת דבר מאירועים  במציאות החברתית האקטואלית ומן ההיסטוריה אלא פונה אליהם רק על מנת לאשר עמדות מוכנות מראש, סארטר דוחה כל עמדה המצמצמת את האדם לאובייקט הכפוף למערכות שהן תוצר אנושי אך נתפסות כמתקיימות באופן בלתי תלוי בפעולותיהם של בני אדם, ושב ומבהיר את משמעותה של הטענה שבני אדם הם אלה שעושים את ההיסטוריה.   הכרחיותה של ההתנסות הנחווית של יחידים לאפשרות ההכרה בכל תחום הנוגע לחייהם של בני אדם כיצורים חברתיים ותרבותיים עולה מתוך הדיון המרתק והעשיר של סארטר בדוגמאות הממחישות את תובנותיו על ההיסטוריה ועל יחס מדעי האדם אליה למן הביוגרפיה של פלובר, דרך פרשנות המהפכה הצרפתית ועד לארגון החיים החברתיים של שבטי איי מַרקיז.     לתרגום צורף מבוא של עורך הספר ד"ר דרור ינון מהתכנית ללימודי פרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר־אילן, המאיר את האקטואליות של סארטר לשאלת ההכרה ההיסטורית והחברתית לזמננו, ואת יחס מחשבתו אל עמדות אחרות בשדה האינטלקטואלי הצרפתי בתחומי ההיסטוריה, האנתרופולוגיה והפילוסופיה שנוכחותן במדעי האדם מרכזית גם כיום....

30.
31.

האם אתם מפחדים למות? אני לא מפחדת מהמוות עצמו. כלומר, התהליך מפחיד אותי כמובן; כמו כל אדם, גם לי לא מתחשק לסבול ייסורים כאלה ואחרים בדרך לסו... המשך לקרוא
27 אהבו · אהבתי · הגב
מחזה פוליטי שמתרחש במדינה בדיונית ששמה איליריה בדרום אירופה בסביבות 1943 במהלך מלחמת העולם השנייה כשהגרמנים כבר מתחילים להפסיד במלחמה. הס... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
מיהו הזולת ? מה הוא מרגיש ואיך הוא חווה את העולם. לא משנה כמה אני מנסה להתקרב, תמיד תישאר בי תחושה חזקה של פירוד. הפרדה ראשונה שמתחילה בעור ש... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
בילדותי, בעוד אני שוכב לישון, אני לרוב חשבתי על מוות. רדפה אותי המחשבה שאני גדל, שיום אחד אפסיק להיות ילד קטן, שהמשפט: "אני בן שמונה עשרה" יחו... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
# זה ספר ישן מאד, שיצא לאור בארץ בסוף שנות השישים. בצרפת הוא יצא לאור בשנת 1939 ופרסם את כותבו בעיקר כי עסק בנושאים שלא נטו לעסוק בהם באותם זמ... המשך לקרוא
28 אהבו · אהבתי · הגב
יומן יום שני 29 בינואר 1932 משהו קרה לי, אינני יכול עוד להטיל ספק בכך. זה בא כדרך שמחלה באה, כוודאות רגילה, לא בגלוי. השתקע בחשאי, לאט , לאט. חשת... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ