ביקורת ספרותית על חרמש - להב החרמש #1 מאת ניל שוסטרמן
ספר מעולה

---

חרמש, ניל שוסטרמן
סוגה: מד"ב/דיסטופיה
במילה אחת: גאוני
דירוג: 5 כוכבים

בקצרה: עולם מושלם. בלי רעב, בלי מחלות ובלי סבל. האנושות הצליחה להכניע גם את המוות. אבל לחיים בעולם מושלם כזה יש גם מחיר כבד – החרמשים. שני בני נוער, סִיטְרָה ורואן, נבחרים להיות שוליות של חרמש. זהו תפקיד שאיש מהם לא רוצה, ובדיוק בגלל זה הם נבחרו לו. בעולם ללא מוות, רק החרמשים יכולים לסיים חיים, והם חייבים לעשות זאת כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין. זהו תפקיד מכובד ועתיר זכויות, אבל בכל מקום שאליו חרמשים מגיעים הם פוגשים רק פחד.
סיטרה ורואן מתוודעים לעולמם של החרמשים ולומדים לשלוט ב"אמנות ההרג", אך שניהם יודעים היטב שכישלון עלול להוביל לסוף חייהם שלהם.

מד"ב: בסיפור ישנם מוטיבים של מד"ב סביב חיי נצח, אבל שום דבר כבד שיבריח קוראים שיש להם פוביה ממד"ב. זה לא באמת מד"ב (כלומר כן, אבל לא).

מתח: יש קצת מתח בספר, אבל לדעתי הוא לא נכתב כספר מתח.

טכנולוגיה: למרות שאנחנו בעתיד הרחוק, הטכנולוגיה היא של היום. מתאים גם לטכנופובים.

אלימות: טוב, זה ספר על מוות, אז אלימות לא חסרה. אבל הכל די רך אם מתעלמים מהעובדה שרצח זה לא מעשה רך. ברמה הפילוסופית, זה לא רצח אלא סיום חיים נדרש.

PG: מתאים לבני נוער.

מתאים ל: כולם, בפרט לכאלה החולמים על חיי נצח.

קריאה חוזרת: הספר הבא שאקרא יהיה ספר ההמשך (חלק 2).

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): לא מכיר ספרים דומים.

סיכום: לעיתים רחוקות נופל לידי ספר הכובש אותי מהרגע הראשון והגורם לי לשאול איך לא חשבו על הרעיון הזה קודם. איזה גאון הסופר צריך להיות כדי לכתוב ספר עמוק המעלה שאלות רבות על חיי נצח ומצליח לסחוף אותנו בתיאבון רב לגמור את הספר כמה שיותר מהר.
למרות שזה מוגדר ספר נוער (שני הגיבורים הם בני נוער), אני מחזיק מזה ספר למבוגרים. הרבה רבדים יש בכתיבת הזו ועכשיו אני בכלל לא בטוח שאני רוצה לחיות לעד. גם לא לעבור תהליכי הצערה ובגיל 130 להיראות בן 30. בהרבה ספרי נוער, הכתיבה נורא פשטנית וילדותית וכל הסיפור נע לקראת נשיקה (או לא) בסופו. הכתיבה בחרמש היא די בוגרת ולמעט כמה סצנות בודדות בין הגיבורים (היא אוהבת אותי או לא?), יש חלקים עמוקים ומעט פילוסופיים.
למרות תחושה שהסיפור מתבסס על רעיון המבוך, ובהתחלה חשבתי שזה מתקדם לקראת משחקי הרעב, ישנן כמה שכבות בסיפור. בשכבה אחת, יש קצת מאבק מי ישרוד ומי ימות, אבל זה בשוליים. שכבה אחרת דנה בהיבטים פילוסופיים על חיי נצח. שכבה אחרת נוגעת בהיבטים סוציאליים כגון מה כבר נותר לעשות בחיים כאשר הכל כבר נעשה. יש גם את העננה (שזה סופר ענן מחשוב השולטת על החיים) ומה מקומה בחיינו – כמה שזה רלוונטי בימים אלה כשדנים על השתלטות ה – AI על האנושות.
נהניתי גם מכתיבה מעט מצחיקה ומעט צינית, בעיקר סביב נושא המוות (לא רוצה לשים כאן ספוילרים). המחבר השקיע רבות בתיאור מאוד רציני ומקצועי של כלי המוות (הרבה סוגי סכינים בגדלים שונים) המשמשים את החרמשים וכיצד הם הופכים למאסטרים של הרג. מישהו אמר מרוץ חימוש גרעיני?
זה ספר ראשון בטרילוגיה והוא ספר חובה. גאוני.

» ביקורות נוספות של Mero
» ביקורות נוספות על חרמש - להב החרמש #1