ביקורת ספרותית על הרג קומנדטורה מאת הרוקי מורקמי
ספר טוב

---

קוראת את הספר הזה, אבל זה יום רביעי (שלפני שבוע) ויש שוק, ואני צריכה לצאת לקניות. שוק ירקות סיימתי, ועכשיו אטייל קצת בשוק הבגדים והחפצים. נכנסתי. קול של פעמון מצלצל. מאז פתיחת השוק הזה (לפני כ- 20 שנה) אני מטיילת וקונה כאן כמעט כל שבוע, אבל זאת הפעם הראשונה שאני שומעת פעמון מצלצל בשוק. נדהמתי. רק לפני כשעה השארתי את הספר הזה פתוח בעמוד עם פעמון שנעלם מהסטודיו של הצייר. אז הוא הגיע הנה, הפעמון הזה?! נסתרות דרכי האל (יהיה מי שיהיה). בכל אופן הלכתי לצלילי הפעמון והגעתי למוכר שצלצל בו. הוא ישב כרגיל על כיסא גבוה, משקיף מלמעלה על הדוכנים שלו ומצלצל בפעמון. שאלתי אותו אם הוא גם מוכר פעמונים. הוא צעק לשותף שלו וזה הגיע עם פעמון אחד. זה מה שיש, אמר לי. קניתי, אלא מה? 5 ש"ח ועכשיו יש לי פעמון בירוק זוהר על המדף. דומם.
את הספר הזה לא תכננתי לקנות. קראתי שני ספרים של מורקמי. מאחד לא התלהבתי, בלשון המעטה, ואת השני זנחתי אחרי רבע מחוסר עניין. אבל מי לא מכיר את המבצע של השני ב 50%. ספר אחד רציתי מאוד אבל לא מצאתי שני שיעניין אותי. ה'קומנדטורה' היה ברירת מחדל סבירה - אז קניתי. הספר עצמו כמעט לכל אורכו (ויש הרבה מאוד אורך) מצויין, אבל הסוף קצת איכזב אותי. נדמה שמורקמי אפילו לא התאמץ למצוא סוף טוב אחר, ופשוט בחר בדימוי השאול של המיתולוגיה היוונית, תוך הוספה של 'ספירת מלאי' מיותרת (מי שקרא מקווה שיבין) והתעסקות יתר בצמיחת שדיים (והאמינו לי הייתי נערה, גידלתי נערה, והכרתי הרבה מאוד נערות - למורקמי יש כנראה תסביך עם הנושא. וחבל) סופו של דבר שהספר היפה הזה לכל אורכו קצת איכזב בסופו.
ובכל זאת, הכתיבה של מורקמי את הספר הזה גאונית. גם תיאורי האנשים נפלאים, וגם חיי היום - יום שהוא מטיב לתאר. אבל נראה שכמו הזיקנה, שלא מטיבה עם אף אחד, גם מורקמי התעייף בסוף.

» ביקורות נוספות של בת-יה
» ביקורות נוספות על הרג קומנדטורה