ביקורת ספרותית על מסופוטמיה - שתיקת הכוכבים מאת יהודה ישראלי

---

כיף לקרוא מדי פעם ספר שונה.

הספר בנוי משתי עלילות בזמנים שונים שמסופרות במקביל - סיפורו של מרפא בעבר העובד על גירוש שד מבן המלך וסיפור עימות עתידי בין קבוצות שונות ששרדו את מלחמות הדת שהרסו את כדור הארץ.

העימות העתידי מתרחש במציאות רחוקה משלנו בה השורדים מהמלחמות דת התחלקו לשלוש קבוצות פילוסופיות - הגנוסטים שנותרו בכדור הארץ, המאמינים בחזרה אל האין כדי למצוא שלמות (כלומר להרוס הכל), הפיתוגראים שעזבו לכוכב אחר והמאמינים בשלמות הרמונית מהאין ליש והאתאיסטים שעזבו גם הם, שבחלקם הם ממשיכי סוקרטס.

אלא שבני אדם הם בני אדם, ומלחמות הדת הוחלפו במלחמות פילוספיה. הרצון של הגנוסטים להשמיד את כל היקום לא מתקבל בעין יפה אצל חברי שתי הקבוצות האחרות וכשהם מוצאים דרך לעשות זאת, עימות בלתי נמנע מתרחש. הדרך היחידה לפיוס היא דרך הפסיכולוגיה האישית של כל אחד הגורמת לו להכיר בעצמו ובבני אדם אחרים כשווים וראויים, אבל האם כולם יכירו בזה בזמן?

הרעיון שמציג הספר הוא מעניין, אך הקריאה הייתה קצת מייגעת לעיתים. יש הרבה דיבורים דידקטיים בספר של דמות אחת מסבירה את עקרונות הפילוסופיה שלה לאחרת. זה לא עוזר שכל הדמויות נשמעות בדיוק אותו דבר, כך שהדמויות מרגישות שטוחות בלי זהות אישית. דווקא הדמויות מקו העלילה מהעבר הרחוק הרגישו יותר מלאות ומגובשות מאשר הדמויות ב"עתיד" שהרגישו אמצעי להבעת רעיון יותר מדמויות אנושיות.

אולי זה מצב רוח מוזר שלי השבוע, אבל כמו שכתבתי בתחילת הביקורת - בסופו של דבר נהניתי לקרוא על הרעיון על מהות האדם, גם אם סגנון הכתיבה לא היה לגמרי לטעמי.

» ביקורות נוספות של StarryNight
» ביקורות נוספות על מסופוטמיה - שתיקת הכוכבים