זהו ספר מתח מעולה, באוקטן גבוה, בסוגת סייברפאנק שסובבת עולם של משחקי תפקידים ברשת. המתח שזורם בין דפי הספר מתחיל כבר בתחילת העלילה וסוחף את הקורא למסע פתלתל בעקבות דמותה של דאגמאר. דאגמאר - כותבת משחקי רשת - עובדת בחברה של ידיד שלה שהוא מיליארדר שהיו יחד בקבוצת גיקים של משחקי תפקידים בהיותם סטודנטים והפכו את היכולות שלהם ביצירת עולם למשחק להרבה מאוד כסף.
נמשכתי לספר מכיון שהוא נמצא בסוגת הסייברפ

ההיסטורייה האנושית רצופה מהפיכות, המתרחשות בדרך כלל במשטרים נוקשים. מהפכה תתרחש באחת משתי סיבות. האחת כאשר הקבוצה המתכננת את המהפכה מגיעה למסקנה שהנזק שייגרם לה אם, למשל, המהפכה שלה לא תיצלח יהיה קטן מהנזק שייגרם לה אם תמשיך לחיות תחת השלטון המשעבד אותה. הסיבה השנייה למהפכה מתוארת בספר הזה: כאשר אחת הקבוצות מאתרת אפשרות לקחת בכוח הזרוע את משאבי השלטון ולא לחלוק אותם עם הקבוצות האחרות.

הסיפור מת

ספרי מדע בדיוני מאפשרים לסופר לברוא עולמות, בדרך כלל על בסיס חוקי הטבע שאנחנו מכירים, בניגוד לספרי פנטזיה המשנים את המציאות שאנו מכירים. במיטבה ספרות המדע הבדיוני בוחנת התנהגויות אנושיות שונות. הספר הזה, שהוא מדע בדיוני די חדש - יצא לאור ב 2008 - מנסה לתפוס מרובה - גם מדע בדיוני וגם פנטזיה ודי הרבה הפוך על הפוך ומלחמה הכרחית.

שמו המושך של הספר גרם לי לחפש אותו. הסיפור כולל די הרבה רעיונות - לא

מותחן של אחד מהסופרים החביבים עלי ביותר - <mark>וולטר</mark> ג'ון וויליאמס, שכתב גם את מטרופוליטן ואת מרחבים מסתברים.

ספר מיוחד במינו, המתרחש בעתיד המאד קרוב - אולי כבר כאן ועכשיו - (לוחמת סייבר בין מדינית ע"ע אירן).
העלילה מדברת על הארד קור של גיימינג - שזו העלה המרכזית למשחק. מתקיים בספר טשטוש בין משחק מחשב לחיים האמיתיים. רק הבחורה שמנהלת את המשחק, יודעת ש"זה לא משחק" - זה אמיתי. המשתתפים בטוחים שמדובר

סוגה: מד"ב, פנטזיה
במילה אחת: בזבוז רעיון טוב
דירוג: 2 כוכבים

בקצרה: העולם בעוד אלף וחמש מאות שנה הוא מערך של אחת עשרה בינות מלאכותיות בגודל כוכב לכת המקיפות את השמש. ועליהן מספר רב של יקומי כיס המחוברים זה לזה בחורי תועלת ומאכלסים מאה מיליארד בני אדם.
וכשכל אחד יכול לחיות ביקום כיס מתוכנת מראש. רבים מבקשים לשחזר את האימפריה הרומית. להילחם במפלצות אגדיות. או לוותר על הכל לטובה חיי ציידים - מ

אני אוהב חתולים! הם פרוותיים, חמודים, ולא צפויים. לרובם יש חיוך ממתיק סוד ונאמנות הפכפכה.
לכן כשסיימתי לקרוא את "מרחבים מסתברים" התחשק לי לאמץ חתולה. כשאאמץ אותה אקרא לה "ביטסי" כשם הגיבורה האמיתית של הספר הזה...
כדי לא להרוס יותר מדי אקדים ואומר שהספר הזה הוא ספר מד"ב מעולה. ממש מעולה. הוא מתחיל כמו פנטזיה ממשיך כמו "מסע בין כוכבים" על סטרואידים שפוגש את "שחר המתים" והזומבים שלו ומסיים בכמה שאל

לפעמים לחקור קצת על הספר והסופר עוזר להתחבר לטקסט. זה מה שקרה לי עם מטרופוליטן. הקריאה בו הייתה איטית ומייגעת בשבילי עד שמצאתי שהוא פורסם בשנת 1995. לפתע, הספר קיבל זהות. כמי שהייתה בתיכון בשנות התשעים, אני יכולה להעיד שאייה, הדמות הראשית, היא בהחלט גיבורה אופיינית לעשור האחרון של המאה העשרים.

אם לסכם את העלילה בקצרה ובלי לחשוף יותר מדי - אייה היא אישה צעירה ומקופחת, שהצליחה בעזרת עבודה קשה לל