ביקורת ספרותית על Black No More : A Novel (Modern Library Paperbacks) מאת George S. Schuyler
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 4 בדצמבר, 2022
ע"י StarryNight


זה הספר הראשון שקראתי מסדרת הקלסיקות מדע בדיוני של הוצאת פינגווין, ולעניות דעתי, הוא שייך לסדרה הלא נכונה של קלסיקות. הספר הוא סאטירה חברתית במסגרת ספרות ספקולטיבית של "מה אם". מה יקרה לחברה האמריקנית אם לאנשים כהים הייתה יכולת להפוך את עצמם ללבנים ולא הייתה לאף אחד דרך לדעת מי הוא מה. הוא נכתב בשנות השלושים של המאה הקודמת ע"י עיתונאי שחור ולא מזמן זכה לגרסה בימתית כמחזמר. על אף שהוא נכתב לפני הרבה זמן, קל לעקוב אחרי האנגלית והאירועים, והספר לרוב גם מאוד מצחיק, אם כי יש בו גם אלימות קשה ואדישות לחיי אדם.

העלילה פשוטה למדי - רופא בשם דר. קרוקמן ממציא שיטה להפוך עור ושיער ללבנים ע"י איבוד פיגמנטציה כמו במחלת העור ויטלגו. הוא פותח מרפאות בכל רחבי ארה"ב ואנשים כהי עור נוהרים להפוך את עצמם ללבנים. דמות בשם מתיו הוא הראשון שממהר לנצל את השיטה, לאחר שהתאהב באישה לבנה גזענית שדחתה אותו בגסות עקב צבע עורו. מפה מתחיל משחק של היפוך תפקידים בזמן שאנשים עוברים צדדים וקבוצות שונות סביב נושא הגזענות, בהתאם לנסיבות ובעיקר בהתאם לאיפה אפשר להרוויח יותר כסף.

פה נעוצה הגדולה של הספר וגם חולשתו - הספר מבריק בהצגת המגוחכות של דמויות רבות, גזענים או מנהיגי תנועות חברתיות שונות, ואיך הגזענות מנוצלת בציניות לשליטה על אנשים על ידי סכסוך ביניהם. אבל אין אף דמות אחת בספר שאפשר לחבב ולתמוך בה, וגם אם זו הכוונה בסאטירה נוקבת כלפי כולם ולהראות את האכזריות שבגזענות והרדיפה אחרי כסף וכוח, אני מהקוראים שקשה להם עם חשיכה בלתי נגמרת בלי קצת טוב לעקוב אחריו, גם אם המדובר בהומור חד.

כמובן ששאלתי את עצמי אם ספר כזה היה יכול להתפרסם היום, והתשובה היא כנראה שלא. הביקורת בספר בהחלט רלוונטית לימינו אנו בצורה מדכאת למדי, אבל הספר בועט לכל הכיוונים ללא רחמים וללא צנזורה. אם הוא היה מתייחס לקבוצות מסוימות בימינו, הסופר היה מיד מבוטל לחלוטין. כחברה התקדמנו בדברים מסוימים, ובאחרים הלכנו אחורה. זה כנראה ריקוד שאין לו סוף.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמלה (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
תודה, נשמע מעניין מאד, במיוחד לכמוני שמגלה עניין רב בנושא השחורים.
הייתי שמחה לקרוא אותו.
yaelhar (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
נשמע מקסים.
הבעייה בסאטירות היא שפעמים רבות הן "דועכות" לאחר הצגת הנושא ופריסת התנאים. יש מעט מאד סופרים שיודעים להמשיך את הסאטירה עד הסוף. (אולי וולטר הוא דוגמה טובה לזה)



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ