• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

מאת ג'ראלד דארל

הביקורת של מוריה

תמונה של מוריה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

מאת ג'ראלד דארל

הביקורת של מוריה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מוריה
הוצאה לאור:ספרית פועלים
שנת הוצאה:1989
סדרה:טרילוגיית קורפו #1
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
סקורדו
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 7 שנים

“מי לא אוהב את נופי איי יוון...האווירה,הים הצלול ועוד של שנות ה-30 ואילך...והנה בא לעולם מיודעינו ג'ר”

4/20
ביקורות על משפחתי וחיות אחרות
הבאה
דז'נייב האב
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•1 דקות קריאה

משפחתו של הסופר, כשהיה ילד, עברה לגור באי היווני קורפו. שם הם חיים להם בנחת וקמכירים את האנשים ואת האי. ספר כייפי! נהניתי לקרוא אותו, למרות שאין לו עלילה אחת אלא סיפורים שקורים אחד אחרי השני. הסופר כותב טוב, והתיאורים עשירים בפרטים ובתיאורים שמחיים את הסיפור. מומלץ ממש.
בניגוד לספרים אחרים של המחבר, הספר הזה לא מתמקד בחיות אלא מספר את כל קורות המשפחה באי היווני, ולכן גם מי שלא מתעניין בחיות בכלל ימצא בו עניין.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של כרמלה
כרמלה
תמונה של Mira
Mira
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של זאבי קציר
זאבי קציר
תמונה של חני
חני
תמונה של גלית
גלית
תמונה של מושמוש
מושמוש
תמונה של yaelhar
yaelhar
11קוראים|גיל ממוצע49|73%נשים

על המבקרת

תמונה של מוריה

מוריה

ותיקה
חברה מזה 4 שנים
82 ביקורות•700 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•ביוגראפיות
תמונה של מוריה
מוריה
ותיקה
חברה באתר מזה 4 שנים
ביקורות82
לייקים שקיבלה700
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת34ספרות מקורית17ביוגראפיות3

דיון על הביקורת

3 תגובות
סקאוט
סקאוט•לפני 3 שנים
ספר פשוט נפלא.
פרפר צהוב
פרפר צהוב•לפני 3 שנים

ספר בהחלט חביב.

לעיתים כתוב באופן קצת מלאכותי, אבל הסיפורים על בעלי החיים ובני האדם כאחד מעניינים ומצחיקים.
אהוד בן פורת
אהוד בן פורת•לפני 3 שנים

על הספרים של גראלד דארל

ממליצים בדרך כלל על מנת לפתח אהבה לבעלי חיים. אני זוכר שלי באופן אישי המליצו עליו עוד בזמנו כשלמדתי בבית ספר יסודי וחלמתי כשאגדל אהיה וטרינר.
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מוריה

המוזיאון לאהבה מודרנית

המוזיאון לאהבה מודרנית

הת'ר רוז

מהי אמנות?
עבור האישה הזו -מרינה אברמוביץ'- אמנות היא אמת. היא מראה את הדברים בעולם כמו שהם, מקלפת את כל השכבות עד לגלעין הפנימי, ומזמינה את האנשים לבוא ולצפות בה, לבוא ולהשתתף במיצג. האמנית היא בעולם האמיתי, המיצגים אמיתיים, הסיפור בדוי.

במיצג הזה, שיושבת בו האמנית מול כיסא ריק, מוזמנים האנשים לשבת מולה ולהסתכל לתוך עיניה. היא לא זזה כמעט, מביטה בהם ברוך ובנחישות. והם מוצאים בתוך עיניה את עצמם. מהי האמת שבתוכך? מה את/ה באמת? מה קורה איתך עכשיו? הם מוצאים משהו בתוכם וקמים ללכת, ומישהו אחר מתיישב במקומם. האנשים מתחלפים במשך כל היום, ולבסוף נסגר המקום והיא הולכת לנוח במקום שקט, עד למחרת בבוקר. בקומות העליונות של המוזיאון מוצגות עבודות קודמות שלה, כך שמתקבל מין מבט כולל יותר על העבודה שלה ועל חייה.

המיצג הזה נמשך שלושה חודשים, והוא תופס אנשים במקומות שונים בחייהם. יש בספר כמה דמויות שנעות סביב המיצג, מושפעות ממנו, מבינות דבר או שניים על החיים שלהן. הדמות העיקרית היא מלחין ותיק שכותב פסקול לסרטים, הוא מגיע למיצג הזה כדי לצפות בו מן הצד, יוצר לעצמו מין העתק בביתו, ורק ביום הלפני אחרון הוא מתיישב מול האמנית. כאשר הוא ושאר האנשים יושבים מולה, משהו מתיישב בנפש שלהם, מוצא את מקומו. כך גם המלחין, מיישב את נפשו ומשנה משהו בחייו.

אהבתי את הספר, הוביל אותי לחשיבה. הכתיבה טובה, נוגעת ולא נוגעת. האמנית עצמה מעניינת והאתגרים שהיא מציבה בפני הצופים הם אתגרים של גילוי עצמי וחשיפה עצמית. מומלץ לקרוא כשרוצים משהו אוורירי אבל לא שטחי.

לפני חודש•
★★★★★
•מוריה
פארק היורה

פארק היורה

מייקל קרייטון

המון זמן לא קראתי קלאסיקה כזו. לא חדשה, אך כתובה טוב ואיכותית. בספר יש המון ידע תיאורטי אבל לא משעמם. משולב בחכמה בתוך הטקסט. תיאורים חיים ומרתקים. בנוסף, גם הדמויות מאופיינות טוב. המבוגרים, הילדים. לכל דמות יש קווי אופי, קווי מתאר, וזה עוזר להתפתחות העלילה בספר וליצור אותה בראש במקביל. ובמיוחד נהניתי מהעלילה עצמה.

העלילה מדברת על ביוטכנולוגיה, ובפרט ההנדסה הגנטית. מה קורה כשהיא נמצאת בידיים של אנשים שיש להם יותר מדי כסף, זמן פנוי, כח אדם ושיגעון גדלות. לדוגמה- אנשים כאלה יכולים לנסות ליצור פארק דינוזאורים. ודינוזאורים הם יצורים שלא חיו בעולם הזה כבר מליוני שנה (לדיונים על אבולוציה או בריאת העולם נניח לזמן אחר), וזה אומר שכל צורת החיים שלהם היתה שונה לחלוטין ממה שאפשר ליצור במעבדה.

מה קורה בפועל בספר- צוות חוקרים מגוון בראשות אדם עם חלומות גדולים מפתח פארק על אי קטן מול חופי קוסטה ריקה, מצליח לייצר דינוזאורים מסוגים שונים ומצליח ליצור להם סביבת מחיה. אך אי אפשר לשלוט בהם עד הסוף, וכל השליטה תלויה בזרם חשמל רצוף ובעירבון מוגבל.

בגלל המגבלות והתקלות שמתחילות לצוץ כאשר המנהל כבר רוצה לנוע לכיוון פתיחת הפארק, מוזמנים מספר מומחים חיצוניים לחוות דעת ולפיתרון הבעיות. לכל אחד מהם זווית ראיה שונה ויחד הם יוצרים את כל הזוויות המחשבתיות והמעשיות לבחינת הפארק, המכונה "פארק היורה" על שם תקופת היורה שבה במקור חיו הדינוזאורים, ששוחזרו במעבדה.
ואז העניינים יוצאים משליטה. כלומר, הדינוזאורים.

ברצף של מספר תקלות יוצא הפארק משליטת המחשבים והחשמל לזמן מה שבו הדינוזאורים מסתובבים חופשי. אנשי המקום והצוות נמצאים בסכנת חיים, ומתמודדים בדרכים יצירתיות עם היצורים הגדולים והטורפים. חלקם מתים וחלקם נפצעים אך שורדים עד הסוף שבו מגיעים לחלץ אותם מהאי.

אהבתי את הסיפור. די מפחיד, הייתי אומרת. אך חוץ מזה היה משולב בו המון ידע. על הנדסה גנטית, על ביטוכנולוגיה, על דינוזאורים מסוגים שונים ועל תורת הכאוס. מומלץ לקרוא!

לפני חודש•
★★★★★
•מוריה
IVF : המדריך הידידותי לטיפולי פוריות

IVF : המדריך הידידותי לטיפולי פוריות

תמר מדינה-הרטום

לפני כמה שנים הייתי בעיצומו של מסע לטיפולי פוריות. כן, לא טיפולי פוריות עצמם, יותר ההכנה אליהם. איסוף של בדיקות מכמה רופאים, הכנה נפשית ופיזית וזוגית ותודעתית. והספר הזה ממש ריכך לי את כל הטיפולים. דרכו למדתי איך הרגישה המחברת, שזה לגמרי נורמלי להיות לא נורמלית במהלך טיפולי פוריות, ועד כמה זה נכון להגיד בשלב כלשהו די, לא רוצה יותר להמשיך בטיפולים.
אז אמנם לא עשיתי הרבה טיפולי פוריות, ולא נולד לי ילד או שניים כמו שקיוויתי כל כך, אבל הספר הזה חיזק אותי בנושא בתקופה ההיא, ואני מודה על כך מאד :)

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•מוריה
השבוי ואשת השבוי

השבוי ואשת השבוי

נורית הרפז

לפעמים זה מנחם לדעת שלא הכל התחיל עכשיו. שהתקופה הזו היא אחת מני רבות שעברו עלינו כעם וכמדינה וכהיסטוריה עולמית. מנחם לדעת שיש אנשים שעברו לפנינו את הקושי הנוכחי ושרדו אותו כדי לספר לנו איך הם עשו את זה.
במהלך כל שנות המדינה נלקחו אנשים בשבי האויב. בדרך כלל הם היו גברים צעירים, בדרך כלל חיילים. לפעמים היו להם משפחה וילדים, לפעמים לא. והרוב חזרו, חיים. יש ארגון של פדויי שבי, יש תקנות מדינתיות בקשר אליהם, ויש התמודדות שלהם כחבורנ וכיחידים לאורך השנים שעברו מאז ועד היום.
בספר הזה יש סיפור של אחד מהם. רמי הרפז נפל בשבי המצרי בשנת 1970. הוא היה בשבי בתחילה לבדו ואחר כך עם עוד חיילים ישראלים, במשך שלוש וחצי שנים.
בספר הזה מובא הסיפור שלו על חייו בשבי, ובמקביל הסיפור של אשתו וילדיהם. כי החיים בארץ המשיכו כרגיל גם בזמן שעבורו הם התקיימו במימד אחר.
הספר הזה חשוב, אהבתי אותו ולמדתי המון.
א. הוא מראה שאדם לא סתם מטפח כישורים, לא סתם נולד עם מערך תכונות מסויים, לא סתם מגיע למקום עם אנשים ספציפיים. לכל אדם יש תפקיד והוא מיוחד לו לפי תכונותיו כישרונותיו. ובשעה הנכונה כולו מגיע לידי ביטוי ומימוש. כשרמי הרפז היה בשבי, הוא הביא איתו את כל מה שלמד עד כה, ואת כל תכונות האישיות שלו, ואלו הפכו אותו למנהיג הלא רשמי של חבורת השבויים.
ב. יש חיים אחרי. אחרי המשבר, התקופה הקשה, יש חיים אחרי. יש חיים ויש מוות, יש עליות וירידות. החיים לא נגמרים עד שהם נגמרים באופן סופי. אחרי שרמי הרפז חזר מהשבי המצרי, ויחד עם אשתו חזרו לחיים מלאי עשיה ומשפחתיות, נולד להם בן. והבן הזה מת בגיל 26. כלומר זה לא שהם חיו באושר ועושר. החיים ממשיכים אחרי תקופה קשה, על כל מה שהם מביאים איתם.
אני ממש ממליצה לקרוא, גם בהקשר הנוכחי של החטופים שהיו שם וחזרו חייים, וגם בהקשר הכללי שלכל דבר יש שני צדדים. יש את השבוי ויש את אשתו. יש את האור ויש את החושך.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•מוריה
ישנן בנות

ישנן בנות

ג'ניפר ויינר

בת מצווה. קהילה יהודית בארצות הברית. משפחות מורכבות. יחסי אם-בת. זה הנושאים העיקריים בספר. המושגים קצת שונים מאשר בארץ. בת מצווה שם חוגגים בגיל 13, כמו לבנים, והנערה קוראת בתורה, כמו בן. זה דומה יותר ליהדות רפורמית מאשר ליהדות אורתודוכסית, אבל זו עדיין יהדות, באיזה אופן.
יש בספר אמא שהיא סופרת שכתבה ספר מביך רב מכר, ובת שלא ידועת מה האמת בספר הזה ומה לא. בזמן שהבת מפלסת את דרכה בתחילת גיל ההתבגרות ועורכת תחקיר על הספר של אמא שלה, האם מתמודדת עם הבת שלה וגם עם שינויים נוספים בקריירה ובמשפחה הגרעינית שלהם.
הדמויות כתובות טוב, העלילה מתפתחת ומעניינת, והסוף לטעמי קצת מהיר מדי. למרות זאת, מומלץ לקרוא!

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•מוריה
אפשרויות של שנינו

אפשרויות של שנינו

לורה בארנט

תארו לכם שאתם כותבים ספר. אתם מניחים בקו ההתחלה גבר, אישה, רגע מפגש. מה יקרה מעכשיו- זה רק אתם מחליטים. או... שלא מחליטים.

הספר הזה נראה כמו טיוטה של סופרת. היא לא ידעה באיזו אפשרות של התפתחות עלילה לבחור, אז היא בחרה בשלוש אפשרויות. שהם מתחתנים מיד, שהם לא מתחתנים, שהם שומרים על קשר אבל מרחוק. ואז היא פיתחה כל אפשרות בנפרד, על אותו ציר זמן. בכל תקופה בחיים שלהם אנחנו יכולים לקרוא מה קרה בכל שלוש האפשרויות. והתוצאה- שלושה סיפורים בספר אחד. האם זה נח לקרוא? לא. האם זה מעניין לקרוא? כן, כל אחד בנפרד. האם נהניתי? לא.

ראשית, בשביל רצף הסיפור קראתי כל אחד מהם מהתחלה ועד הסוף, מה שאומר הרבה דפדוף הלוך וחזור במהלך הקריאה, במקום קריאה רצופה.

שנית, כל סיפור היה קצר בפני עצמו, שליש ספר. זה אומר שבמקום סיפור ארוך ומעמיק, יש שלושה סיפורים קצרים (יחסית).

שלישית, מכיוון שהסיפורים היו קצרים, לא היה מספיק מרחב לאפיון הדמויות, לעומק רגשי, למסר כלשהו. כל פרק של סיפור הכיל בעיקר תיאור של מה קרה עד כה, ומעט עומק של הרגע שבו עצרנו.

בקיצור, לא נהניתי לקרוא. משאירה לכם את האפשרות אם לקרוא או לא, או גם וגם, רק אל תשכחו שהסוף צריך להיות אחיד בשתי האפשרויות, כמו בספר.

לפני 10 חודשים•
★★★★★
•מוריה
המקווה האחרון בסיביר

המקווה האחרון בסיביר

אשכול נבו

אם הייתי יכולה לבחור להיות דמות בספר, הייתי בוחרת להיות בספר של אשכול נבו. עלילה מורכבת ומעניינת, הליכה על הגבול שבין הטמא לטהור, אבל בדיוק כזה שפשוט מרתק לקרוא.

הסםר מספר על בנייה של מקווה. בונים מקווה טהרה בשכונה של עולים חדשים מרוסיה, והעניין יוצא משליטה. בדרך עוברים את השלבים של תרומה שמגיעה עבור בניית המקווה, הבניה עצמה, מה שקורה כאשר המקווה עומד על תילו, ומה שקורה אחר כך.

בין לבין, יש אפיון מצויין של הדמויות, של העניין ששמו מקווה טהרה לנשים וגם לגברים, של התשוקה הזו שבין איש ואישה ושל חוזרים בתשובה ומה שקורה בלב שלהם אחרי שהם חיברו את עצמם לתורה ומצוותיה. ממש ממש נהניתי לקרוא והופתעתי מהסוף. המון דברים נגעו בי ואהבתי אותם. מה שכן, חלק מהדברים רחוקים מהמציאות כטבעם של ספרים, ובכל זאת נהניתי לקרוא.

באיזה ספר או של איזה סופר אתם הייתם בוחרים למצוא את עצמכם?

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•מוריה
הצד השלישי של הסיפור

הצד השלישי של הסיפור

מריאן קיז

מאכזב. הספרים של מריאן קיז עכשיו עוברים אצלי בסך, והספר הזה גרם לי להרהר על כך שוב. אולי זה שספר אחד של סופרת הוא טוב, לא אומר שגם שאר הספרים באותה רמה?

בספר הזה יש 3 נשים שדרכיהן מצטלבות, שתיים מהן עובדות במשרות בכירות ובמסלול קריירה מצליח, ומשהו קורה בחייהן האישיים, השלישית נושאת אשמה ומנסה להיות סופרת. קווי העלילה נפגשים אך לא סגורים עד הסוף יחד. זהו ספר על דמויות נשים אך לא תמיד עם סוף טוב.
נשארתי עם שאלות וציפיה לספר המשך, הספר לא לגמרי סגור. יחד עם זאת, הכתיבה טובה. הדמויות מאופיינות בצורה טובה וקל להתחבר ולדמיין כל אחת.

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•מוריה
גוף ראשון רבים

גוף ראשון רבים

נוגה פרידמן

כל מי שאיבד מישהו חשוב בחייו יודע ומכיר את אוסף הרגעים הטרגיים והמצחיקים שבאים אחר כך. רגעים שמרכיבים את כל הזמן הזה שנהיה שבועות, חודשים ושנים. יש זמנים שאפשר גם לצחוק וגם לבכות בהם. סיטואציות בלתי אפשריות, מצבים שקשה להסביר לצופה מן החוץ.


ואז באה נוגה -הסופרת- ומראה חלק מזה. בקומיקס קליל ונעים לעין היא מציירת ומסבירה את הדברים כפי שקרו אצלה, כאלמנה שבן זוגה נהרג בשבעה באוקטובר, וכאם לשלושה ילדים. בציורים, במילים ומשפטי סיום קולעים, היא משרטטת את התמונה המורכבת בה יש שבר וגם צמיחה, אובדן וגם התקדמות והשלמה.

התחברתי ואהבתי. מומלץ בחום :)

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•מוריה

ביקורות נוספות על "משפחתי וחיות אחרות"

משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

"זהו סיפורן של חמש שנים שעשינו, משפחתי ואני, באי היווני קורפו. מלכתחילה נתכוון הסיפור רק לתאר, בצורה קצת נוסטאלגית, את הטבע באי. אך שגיתי שגיאה חמורה בהציגי את בני משפחתי בדפים הראשונים של הספר. ברגע שהם מצאו עצמם בתוך הספר החלו לעשות בו כבתוך שלהם, והזמינו גם את ידידיהם להתחלק בפרקיו. רק בקושי רב, ובלא מעט ערמומיות, הצלחתי להציל פה ושם כמה דפים, אשר אותם יכולתי להקדיש לחיות בלבד."

ג'ראלד בן העשר מגיע עם בני משפחתו לקורפו, מגלה עולם מופלא של חרקים, זוחלים ובעלי חיים נוספים, ומבלה שעות רבות בצפיה בהם. תחביבו לא תמיד מתקבל בהתלהבות, במיוחד כאשר הוא משכן בביתו יצורים פחות מקובלים. דארל כולל בספרו תיאורי טבע מרשימים המציגים את יופיו של הטבע אך גם את פראיותו.

בני המשפחה מוצגים כטיפוסים אקסצנטריים בעלי תכונות אופי מוגזמות, יותר מקורטוב ציניות והרבה טוב לב. המפגשים שלהם עם בעלי החיים ועם החברים יוצרים סיטואציות משעשעות שדארל מתאר בהומור בריטי חביב. דארל אף מיטיב לתאר את קצב החיים האיטי והרגוע באי היווני ואת תושביו הלבביים.

מדי פעם יש לדארל נטיה לעודף פיוטיות הגורמת לתיאורי הטבע להיראות מלאכותיים, כגון: "השמים היו אפלים ורכים כעורה של חפרפרת, שהכוכבים פיזרו עליה טל רך" או "ציפורני החתול עמדו כעדת אפרוחיה של שמש שעירה, ועקבו אחר התקדמותה של אמם בשמים...וסיגליות הרכינו ראשן בעצב תחת עליהן...", אבל בדרך כלל התיאורים סבירים.

כמה קטעים לדוגמא:

- תיאור עוזרת הבית לוגארציה:
"רק דבר אחד בחיים עשוי היה להעלות חיוך על פניה העגומים של לוגארציה, ולהעיר את עיני הספאניאל שלה: דיון על מיחושיה. רוב בני האדם הם היפוכונדרים חובבים, אולם אצל לוגארציה הפך העניין לעיסוק מקצועי במשרה מלאה...לוגארציה היתה אמנית התיאור: נאנחת, גונחת ומתפתלת בייסורים, היתה נותנת לנו תמונה כה ריאליסטית של סבלותיה, תוך דשדוש בין החדרים, עד שגם אנו התחלנו לחוש בבטננו".

- "הווילה הלבנה היתה המקום שבו הגעתי להיכרות קרובה באמת עם גמלי־שלמה...ברכס הגבעה שעליו עמדה הווילה חיו מאות מהם, ורובם היו גדולים מכל אלה שנזדמן לי לראות אי־פעם. יהירים ומלאי בוז הם רבצו על ענפי הזיתים , בין ההדסים ועל עלי המאגנוליה הירוקים והחלקים. בלילה היו נאספים אל הבית, מסתחררים אל אור המנורה בכנפיים ירוקות אשר זימזמו כגלגליה של ספינת קיטור, וצונחים על שולחנות או כסאות, צועדים עליהם בגאווה, ראשם סובב מצד אל צד בחיפוש אחר טרף, והם מסתכלים בנו כמהפנטים בעיניהם העגולות ופרצופיהם חסרי־הסנטר."

- בילוי של דארל עם הכלב רוג'ר:
"ישבנו מנומנמים במים החמימים, הרדודים, ואני חפרתי בחול סביבי. לפעמים מצאתי חלוק אבן מלוטש, או שבר בקבוק שהים שחקו ומירטו עד שדמה לאבן חן ירקרקת, יפה להדהים. מציאות כאלה הייתי מוסר לרוג'ר, שישב והסתכל בי. והוא, שלא היה בטוח מה בדיוק ציפיתי שיעשה בהן, אך השתדל תמיד שלא לפגוע ברגשותי בשום אופן, נטל אותן בפיו בעדינות. אחר כך, כשסבר שאיני מסתכל, היה מפיל אותן חזרה למים, ונאנח עמוקות."

מידע על ג'ראלד דארל:
https://cutt.ly/1vR5Au3

הספר מיועד לחובבי טבע, בני אדם, איים יווניים והומור בריטי.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•פרפר צהוב
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

כשסיימתי את הספר הזה, נפרדתי מידיד חמוד, נפרדתי מהאי קורפו לשם ברחו ג'ראלד דארל בן ה 10 ומשפחתו מהחורף הקר באנגליה.

כאוהבת בעלי חיים שמצליחה לא לדרוך על נמלים בקיץ ועל חלזונות בחורף, היה תענוג לקרוא על סיוריו ומעלליו של ג'ראלד בעקבות בעלי חיים מגודל מקרוסקופי בגזעי העצים או בתעלות המים והבריכות הטבעיות שלחוף הים ועד לאלבאטרוס ונחשי המים הגדולים.

נחמד היה להכיר את משפחתו החביבה כולל המהומה והעצבים שהוא גרם להם עם שלל בעלי החיים שהוא גידל בחדר מיוחד ושתמיד הסתובבו ברחבי הבית, להכיר את הכלב רוג'ר שתמיד ליווה אותו, וכן את האיכרים ושלל הטיפוסים שהוא פגש.

הכל בלשון עבר כי מי שקורא את הביוגרפיה שלו יכול להבין שהם גרו בקורפו 4 שנים ולבסוף חזרו לאנגליה, כי מה לעשות הילד צריך לקבל חינוך כמקובל ולא רק עם המורים הפרטיים שמצאו לו שהיו טיפוסים בפני עצמם.

"בחוץ היה האי כולו רצועות וטלאים של שחור וכסף באור הירח. הרחק למטה בברושים החשוכים, היו הינשופים קוראים נחמות זה אל זה....עץ המגנוליה התערפל מעל הבית ענפיו עמוסי פרחים לבנים שנראו כמו מאות השתקפויות זעירות של הירח וניחוחם הכבד המתוק נתלה בעצלתיים על המרפסת". כך בוחר דארל להיפרד מהאי קרוב לסוף הספר.

פשוט נפלא

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אלזה
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

מי לא אוהב את נופי איי יוון...האווירה,הים הצלול ועוד של שנות ה-30 ואילך...והנה בא לעולם מיודעינו ג'ראלד דארל ומעלה על הכתב תאורי טבע,אנשים מיוחדים,וחיות שונות שבעקבותיהם הולך ולימים הפך לזואולוג נודע ומפורסם בעולם...תוך כדי מעבר של משפחתו הגרה באנגליה הקרה ופעמיהם לשמש הטובה של אמא יוון - וכך במשך מספר שנים עת הגיעם אחרי האח הגדול שהינו סופר בעצמו לאי קורפו...בו הם משתכנים ובוחרים להם וילות בהשכרה בהתאם לצרכיהם (החליפו ככה 3 וילות לפחות)...עם סיפורי חיים על כל אחד ואחת מבני משפחתו ממראות עיניו והרפתקאותיו שעולים על הכתב ופשוט גורם לך ללכת בעקבותם...ואכן אחרי קריאת הספר נסעתי בעצמי לאי על מנת להתרשם מקרוב וגם לערוך סיור וילות כפי שסיפר לנו דארל...ואיזה נופים ואיזו שלווה...ורק פעמוני מלחמה קטעו את ההנאה הזאת...ושלחו את המשפחה בחזרה לאנגליה הקרה...

לפני 7 שנים•
★★★★★
•סקורדו
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

יש שתי סיבות למה לקרוא את הספר:
א. הוא של ג'ארל דארל.
ב. קוראים לספר משפחתי וחיות אחרות. כשקוראים את הספר, מבינים שזה אכן תיאור הולם.
המשפחה כוללת את ג'ארל דארל עצמו, אמו שמבשלת ומארגנת אירועים, אחיו לארי - האינטליגנט שבחבורה, שחצן שיודע לעשות הכל אבל בפועל לא עושה כלום, אח נוסף הוא לולי - אח מטורף שאוהב כלי נשק, מלחמות וכל מה שקשור להם, ואחות אחת - מרגו, אחות לתפארת שמתעניינת בלבוש, דיאטות משונות, והיא לא בדיוק העיפרון הכי חד בקלמר. בנוסף לכל אלו מצטרף רוג'ר - הכלב של המשפחה. אם רק יקנו קוף, הם יהיו משפחה ממש מושלמת ( אנשים שהיבנו את הרפרנס, בבקשה תציינו את זה. אני לא רוצה להרגיש בודד )
הספר מבוסס חלקית על סיפור חייו של ג'ארל בגיל העשרה, אך לא תואם למציאות במדויק, כי למה לתת למציאות להרוס בדיחות טובות?
תקציר העלילה - המשפחה מגיע לאי קורפו ושם פוגשת את נהג המונית ספירו שמצטרף בטבעיות למשפחה, חברים משוגעים של לארי, ועוד אנשים שונים ומשונים שמתחברים למשפחה המטורפת.
בניגוד לגונבי החמורים או ציפור הלעג, הספר מכיל תיאורים רבים ואמיתיים של חיות וצמחים שונים מהאי קורפו.
גם בתור אדם שלא חובב גדול של טבע ( מה המזג האוויר האהוב עליך? -מזגן ) נהניתי מאוד מקריאת הספר, שכתוב בצורה קולחת ומצחיקה. אני ממליץ בחום לקרוא את הספר, רצוי ביום פנוי - פשוט לקרוא היום אחד, לצחוק ולהנות.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•דז'נייב האב
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

בתור חובבת חיות וטבע מושבעת, קיבלתי את הספר במתנה מאימי כשהייתי בת 12 בערך. מיד הזדהיתי עם הדמות של ג'ראלד, וממש ראיתי בו השתקפות שלי.
התיאורים של האי קורפו נהדרים, הכתיבה טבולה בהומור רב, והקריאה לוקחת אותך למחוזות קסומים שממש עושים חשק לארוז מזוודה ולנסוע.
לפני שנתיים הגשמתי חלום ונסעתי עם אימי לבקר במטעי הזיתים של קורפו ביוון (-:

לפני 15 שנים•
★★★★★
•יעל
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

ספר נהדר. לא לילדים בלבד אלא לאוהבי אדם וחיות. דמויות אנושיות ומקסימות באי ירוק ושקט.
מבוסס כידוע על סיפור אמיתי ובו סיפור ביקורם של משפחת דארל (למסע הצטרפה אישתו הראשונה של לורנס דארל,אך ג'רטאלד אחיו הוציא אותה מן העלילה מאחר ובזמן פרסום הספר בשנת 1956 ,היא כבר לא הייתה אישתו והם היו מסוכסכים.
עצוב לקרוא ששהותם בת 5 השנים הסתיימה באביב 1939 כשנה לפני שהגרמנים כבשו את יוון ואת האי בפרט במלחמת העולם השנייה וביצעו שם פשעים איומים כולל שילוחים של יהודי האי למחנות המוות.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•mosheca
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

הספר שמעלה חיוך גם בימים קשים. כל פעם ששמים לב שזויות השפתיים מתחילות להתעקל מטה בחוסר שביעות רצון מומלץ לבלות איתו ערב או שנים

לפני 16 שנים•
★★★★★
•נמיה
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

הספר הזה גדוש בתאורי טבע מהיפים שקראתי, ויש בו הרבה סיטואציות משעשעות מאד. אלא שכמעט כולן עשויות בדיוק מאותם החומרים הקומיים: ההתנגשות בין בני משפחה אנגלית מה"ציוויליזציה" לבין עולם החי השופע חרקים, זוחלים ועופות של האי קורפו, שהמספר הילד טורח ללכוד ולהביא הביתה. אבל מול השפע המהמם של עולם החי, בולטת השטחיות בתאור הדמויות הסטריאוטיפיות והקריקטוריות. לכל אחת מהן יש קו אופי אפייני לה, והיא תמיד תגיב לכל סיטואציה על פיו, כשהמספר משקיף עליה באירוניה מרוחקת, אנגלית מאד. בסופו של דבר נותרים עם תחושה מעט לא נעימה, שדארל אוהב בעלי חיים הרבה יותר משהוא אוהב בני אדם.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עמית לנדאו
משפחתי וחיות אחרות

משפחתי וחיות אחרות

ג'ראלד דארל

ספר ממש מצויין! כתוב בצורה הומוריסטית, אבל יש בו גם הרבה דיע, התבוננות על יחסים בין בני האדם, בין האדם לטבע, ובתוך הטבע עצמו.
ממש נהנתי לקרוא, ואני ממליצה לכולם!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•קטיה
דירוג
5.0
לפני 8 שנים

“יש שתי סיבות למה לקרוא את הספר: א. הוא של ג'ארל דארל. ב. קוראים לספר משפחתי וחיות אחרות. כשקוראים”