הספר בא לי ממש בטוב. הוא כתוב יפה, במשלב מגוון ועם דמויות מוזרות, בעיקר קלאוס והאם.
נכנסתי לפה כי רציתי ממש להודות ל<mark>גון בן-ארי</mark> על הספר ולא מצאתי איפה...

מדוע החלטתי לקרוא את הספר ? כתוצאה משכנוע של סוכני מכירות במסווה של עיתון.
המילים מגוללות את סיפורו האישי למחצה של <mark>גון</mark>-בן-ארי - הסופר עצמו. התפוצצות העלילה מתרחשת כשאליל הסיפור חוטף "סינדרום-ירושלים" - תופעה פסיכיאטרית של אנשים החווים את עצמם כמשיחי ישראל ונציגי הנבואה. לא בכדי כתבתי אליל. מרכז הטורנדו של ערימת המילים בספר היא אישיותו של הסופר. החלוקה של הסיפור נעימה, בכל פרק חדש נחשף כי גיבור הפ

קצת קשה לכתוב על הספר בלי להתייחס ליחצנות שסביבו, ובכל זאת אנסה- בגדול זה תיאור של התנסויות של הכותב בנגיעה ברוחני, מתוך מקום נואש.
אז זה ספר לאוהבי השפה העברית ולמתעניינים באיזור הרוחני, המסקנה הסופית היא שיש מימדים הרבה מעבר למחשבה ולמילים, ומעניין שעדיין הספר כל כך עמוס במילים.
יותר מזה- ההרגשה שלי כקוראת היא שהמילים מצליחות לעקוב אחרי החויה, או לפחות- שבזמן הקריאה אפשר להרגיש את החויה, צעד

ספר מוזר. ערבוב של פנטזיה, שואה, עתידנות, גוגל, שירה, שאלות פילוסופיות ויאוש. העלילה מחולקת להמון דמויות שונות ולזמנים שונים וקשה לזכור באיזה משבר ובאיזה חיפוש נמצאת הדמות הספציפית כרגע.
הכתיבה עצמה טובה- אפשר ממש להרגיש את הבדל האוירה בין יערות רומניה החשוכים בשואה לשדות נהלל שטופי השמש ורחובות אנגליה העמוסים. לדמויות הצעירות קל להתחבר ונהניתי לקרוא אותן, יש בחלקים האלה תובנות יפות ותמימות ילדית

ספר משעמם ומעייף...לא הצלחתי לסיים אותו גם אחרי שדילגתי על הרבה עמודים

רוב הספר(אוטוביוגרפי כנראה, לפחות ברובו) עסוק בהפרעות נפשיות של הגיבור האינפנטילי וחוויות הסמים שלו. תמצאו שם פסיכוזה משעממת ביותר(ותאמינו לי, אני יודעת מה זה פסיכוזה ולפעמים זה מרתק ממש), למרות הפסיכוזה , הדיכאון והחובות לגיבור תמיד יש חברה שסובלת את השטויות שלו, כולל שחקנית מפורסמת(אולי כל החברות האלה בעצם דמיוניות?).מעבר