אם הייתי פוגשת עיר, מה הייתי אומרת לה?
חייבת להודות שלא כל כך ידעתי למה לצפות. אני לא קוראת בדרך כלל פנטזיה ומד"ב. כן מדי פעם, אבל בדרך כלל זה לא הז'אנר המועדף. גם איכשהו הכריכה ושם הספר החזירו אותי ישר לסרט "עיר המלאכים" עם ניקולס קייג' (או "מלאכים בשמי ברלין" הגרמני). אבל האינטואיציה שלי אמרה לי לקרוא, ואיזה כיף שהקשבתי! זו היתה חוויה מיוחדת, פנטזיה אורבנית נהדרת.
ספר ביכורים נפלא, שהסופרת, רותם ברוכין, בראה בתוכו ביד רגישה מאוד עולם שלם של רוחות ערים ומוקמות ישוב קטנים יותר וכל מה שמייחד אותם, את רגש הקהילה שבהם ואת הזכרונות הקולקטיבים. הרי עיר היא מעבר לסך כל אנשיה, כבישיה, בנייניה... לערים יש רצונות ואופי ויש להן גם שומר שמהווה את החולייה המקשרת בינן לבין בני האדם. לשומר יש ייעוד, בין אם ירצה בכך ובין אם לאו.
ברוכין באמת כותבת נהדר, בהמון רגישות ושימת לב לפרטים. היו מקומות בספר שהיו עבורי קצת יותר מדי מד"ב, אבל זו רק אני, שלא תמיד מתחברת לז'אנר. אבל למרות זאת, נהניתי מאוד. הרי לכל עיר באמת יש את הייחוד שלה, את סימני ההיכר. גרם לי לחשוב על מקומות היישוב שגרתי בהם בילדותי ועכשיו. מנסה לדמיין אותם איך ייראו כהתגשמות אנושית.
לא רוצה לעשות כאן ספויילרים, אז פשוט תקראו :)




