“תגידו, מאיזו עיר הגיעה אלינו הרותם ברוכין הזאת?
כתוב בויקיפדיה שהיא נולדה בפתח תקווה, גדלה בגבעת שמואל וכיום מתגוררת ברמת גן - אבל לי נראה שהויקיפדיה משקרת, והיא בכלל באה אלינו מאיזו עיר בחוץ לארץ. כלומר, מעיר הנמצאת מחוץ לכדור הארץ...
כי באמת, רק מוח של אישה חייזרית מכוכב אחר יכול לדחוף לספר אחד גם את קין מהתנ"ך, גם את ספרטה העיר היוונית הקדומה, גם כמה בירות מברים באירלנד - ואת כל זה לערבב עם תפאורה ישראלית, במלוא מובן המילה. אה, ויש גם רומנטיקה.
רותם, ברוכין הבאין לשוק ספרות הפנטזיה הישראלית! (המצומצם למדי, יש לומר).
לפרט על הספר לפרטי פרטים, זה לא מעשה אשר יעשה עם הסקירה שלי חסד. אל תוך העולם המעניין והמקורי, אשר נגלה אלינו מבין דפי הספר הזה, יש להתוודע בלי הרבה ידע מוקדם. פשוט לקפוץ למים, ולהתמוגג. אספר רק שמשהו מוזר ונוראי מתרחש בתל אביב - מוזר יותר מבולען באמצע מחלף איילון ונוראי יותר מעוד יום פקוק בדרך לעבודה במשרד... ומכאן מתחילה עלילה עם המון דמיון ומקוריות, המזגזגת לה בין זמנים ומקומות שונים בחופשיות ובטבעיות רבים, כי פשוט ככה, ככה בא לה.
החיסרון היחיד בספר, הוא שלקראת הסוף התחלתי להרגיש תחושת מיצוי קלה. בנוסף, העלילה נהייתה יותר מדי בדיונית ו"משוגעת", גם ביחס לכך שמלכתחילה מדובר בספר פנטזיה לכל דבר ועניין (אלא אם כן העיר שאתם גרים בה לובשת מדי פעם צורה אנושית, ואז לא מדובר בפנטזיה אלא בחלק ממציאות חייכם). ובכל זאת, לאחר התלבטות קלה, החלטתי להשאיר את הדירוג שהענקתי לו בתחילתו בעינו, וזאת משום שהרעיון המקורי, וכמו כן גם האווירה, הם פשוט מעיר שלא מהעולם הזה!”
