ביקורת ספרותית על עיונים באמנות המלחמה מאת מוריס דה-סאקס
ספר טוב

---

PAM ~ DAM !

הגעתי לספר הזה דרך הוגה הדעות הצבאי במאה ה-20 לידל-הארט. לידל הארט הוא בחור שאני דיי מחבב, ואם הוא ממליץ וחוזר שוב ושוב על הבחור "מוריס דה-סאקס" ובכן, נשמע מעניין אולי שווה קריאה. מדובר על ספר קצר מאוד, אני יכול להבין למה לא טרחו לכתוב עליו ביקורת עד עכשיו. לא משהו "רציני" יש "טובים ממנו" וכדומה. הספר כתוב בצורה מאוד מבולבלת ובאמת הסופר "הוגה הדעות הצבאי" מוריס דה-סאקס, מודה בעצמו שהוא פשוט כותב "מה בא לו" אם תרצה תקרא, אתה לא רוצה אל תקרא. הוא כתב את הספר, כך נראה, בשביל להעביר את הזמן בזמן שהוא לא מרגיש טוב. לא נראה שהוא חשב על לעביר למשהו אחרי 270 שנה מתקופתו איזה ערך. לא כמו סון טסו (אם כי לא נראה לי שסון טסו דמיין לעצמו שלאחר 2500 שנה הספר שלו עדיין יהיה קיים, ועוד ישתמשו בו כל-כך הרבה אנשים), או לידל-הארט, קלאוזביץ, ניקולו מקיאוולי, פרידריך הגדול וכדומה. לכן לא חשבתי שנכון לתת לספר חמישה כוכבים, גם בגלל הבלבול וגם כי הרבה ממה שכתוב בספר לא נכון להיום, כך שאני מוצא את עצמי לא פעם קורא משהו שאולי אין לו ערך? (מי יודע למעשה מה יש לו ערך?).

DA ְְ~ DAM !

מדובר בספר שאפשר בהחלט לקרוא ביום אחד בלי יותר מדיי להתאמץ. ולמרות כל מה שהלך בספר הזה, וכל הדברים ה-"מוזרים" או אולי ה-"לא רלוונטים" אפשר למצוא אוצרות ממש. והנה כמה ציטוטים שמאוד אהבתי, ואני חושב שמשתלם בכל זאת לקרוא את הספר למרות הכל:

"המלחמה היא מדע אפוף צללים, ובעלטתם אין יכולת לנוע בצעדים מאוששים: שגרה ומשפטים קדומים - תוצאה טבעית של בורות - מונחים ביסודה.
כל המדעים בנויים על עקרונות וכללים, לא כך המלחמה!" (עמ' 25).

"..אם תעז אומה לזלזל במשמעת, ותציב את הנוחות כמטרתה הנכספת, אין צורך בהשראה משמיים כדי לנבא לה חורבן קרוב." (עמ' 71).

"חרף העובדה, שטענותי מושתתות על היגיון, מודע אני היטב לעובדה, שאיש לא יואיל ליישמן: כי הרי מה יותר נוח מללכת בדרך השגרה, ומה משפיע יותר על בני אדם מנהלי-קבע?" (עמ' 97 על הבעיות בבניית חומות וביצורים בהגנת העיר).



KHA ~ BOOM !


"והיה אם נעיין בתולדות רומא ונבדוק מה היו המשימות שהוטלו על החייל הרומאי, נהיה למדים שהרפובליקה ראתה בבטלה ובעצלות צרות-צרורות." (עמ' 105).

"כאשר אתם מוכרחים להגן על מערך מחופר, עליכם לתת את דעתכם על העמדת הגדוד מאחורי תל-חזה, כי הרי ברגע שהאויב מציג את רגלו עליו, כל מי שמצוי בעורף לא יחשוב אלא על סיכוייו להינצל. הסיבה לכך - התדהמה האוחזת באנשים הנתקלים בהתרחשויות לא צפויות. וזה כלל גדול במלחמה וגורם מכריע בקרבות והיתקלויות. התנהגות זאת נובעת מהתכונות הנפשיות של האדם, והכרה זאת דחפתני - בין היתר - לכתיבת ספר זה. אינני מאמין שמישהו ניסה אי-פעם לבסס על כך את ההסבר הסיבה למרבית הכשלונות במלחמה." (עמ' 115 - תראו כמה זה דומה לגישה העקיפה של לידל-הארט).

"אדם חייב להיות מוכשר מבטן ומלידה למקצוע המלחמה. אם תכונותיו האישיות אינן כליל השלמות, הרי לא יהיה יותר מגנראל בינוני. דינו של המצביא כדין שאר בעלי הכשרונות. צייר חייב להיות מחונן מלידה לאמנותו כדי שיצטיין בה, כן דינו של מלחין וכל אמן אמיתי אחר. כל האמנויות הנעלות שוות מבחינה זאת. זה מסביר, מדוע שומעים לעתים נדירות כל-כך על מדענים המצטיינים במקצועם. אכן, חולפות מאות בשנים ולא קם מדען בעל-מוניטין. טכניקה עשויה אמנם לתרום לשיפור אידיאות ושכלולן, אולם אין בכוחה לעצב אישיות, מפני שעיצוב האישיות הוא פרי הטבע בלבד." (עמ' 125).


THA ~ DAM !


"על כל פנים ברצוני להטעים, שאין דרכי הניהול של המלחמה יכולות להיקבע על פי מקריות. מחשבה שיטתית - היא אשר מהווה את שיא כשרונו של המצביא." (עמ' 127 וגם העמוד האחרון).



בסך הכל מדובר בספר יפה, לאוהבי הגות צבאית בהחלט ספר ששווה לקרוא - קצר ובעל מחשבה מקורית, המחשבות של דה-סאקס נכונות בכמה חלקים גם היום.

» ביקורות נוספות של טה~דאם!
» ביקורות נוספות על עיונים באמנות המלחמה