ביקורת ספרותית על מחשבות על המלחמה מאת ב.ה. (באזיל הנרי) לידל הארט
ספר מעולה

---

לידל-הארט הוא הוגה דעות הצבאי ככל הנראה הטוב ביותר במאה ה-20. באופן טבעי, כשהכרתי סוף-סוף את הבחור הזה (אם אני זוכר נכון דרך "מלחמה ואסטרטגיה" של יהושפט הרכבי) דיי התלהבתי. ידעתי על ניקולו מקיאוולי, סון טסו (המיוחד במינו), וייול (הגנרל הבריטי במלחמת העולם השנייה) וכן שמעתי על קלאוזביץ פה ושם. הספרים של לידל-הארט הגיעו דיי בהפתעה, והפתעה משמחת כמובן. נהנתי מ-"אסטרטגיה של גישה עקיפה" וכן (אם כי לא כתבתי ביקורת עליו) הספר "מדוע איננו לומדים מההיסטוריה?", ועוד- "הצד השני של הגבעה" ו-"סקפיו הגדול מנפוליון" -ספר מעולה ונחמד. הסתכלתי וראיתי לי איזה ספר אחרון שנמצא לו בסוף הרשימה, שמו "מחשבות על המלחמה" חיפשתי ביקורת באתר (סימניה) - אין. אולי באינטרנט? אין. באופן מוזר הספר לא קיבל ביקורות בשום מקום (אלא אם אני פשוט לא חיפשתי באופן יסודי).

אבל מדובר בלידל-הארט לא ככה? חייב שהספר יהיה טוב לא פחות כמו הקודמים. לכן החלטתי שהוא שווה קריאה, ואיך שהוא, אמצא שהוא יעיל ומעניין.
הספר הזה היה יוצא דופן, לידל-הארט לקח פטיש עשרה טונות, ללא פחד התקרב לדבר הזה שנקרא "צבא מודרני" ושבר לחלוטין את כל מה שחשבנו עליו עוד קודם. לאחר המכות בפטיש, לקח להביור ושרף את מה שנשאר עד אפר, ואז, רק כדי להיות בטוח - לקח מכונת רוח שלא ישאר כלום. כאמור, בספר הזה נותן לידל-הארט לא מעט ביקורת רצינית על כל החשיבה הצבאית בתקופתו, וגם בתקופה שלנו.

!Tha~Dam

אני מוכרח להגיד שלא הכל הסכמתי עם לידל-הארט, היו לו דעות מעט לא נראות מציאותיות (אבל ממש טיפה) - אבל זה הרעיון של לידל-הארט. ביקורת וביקורת, הוא טוען שכמעט כל מה שחשב שנכון בעבר, נזרק לעבר מגרש הגרוטאות. וזה מתוך ביקורת, לימוד את ההיסטוריה מתוך מחשבה לשבור את מה שחשב פעם אחר פעם - זאת כדיי להגיע לאמת. העיקרון של האמת מאוד חשוב בספרים של לידל-הארט, מחקר תוך הסתכלות מאוד מציאותית, תוך הסתכלות ומחקר על ההיסטוריה. למשל, "אסטרטגיה של גישה עקיפה" מתבססת על ההפתעה, וכיצד מגיבים פעם אחר פעם בני-האדם כשהם מופתעים. זוהי אמת, תוך ההפתעה אדם מאבד שיווי משקל. תוך התקדמות למקום הלא צפוי, האויב לא יכול להצליח להגן.

!Da~Dam

לידל-הארט הוא מחדש, הוא טוען שרק על ידי שימוש חדש באמצעים קיימים, סגנון טקטי חדש באמצעים שיש לנו (במקום הסגנון הישן) יכול להוביל להצלחה. הקיבעון המלחמתי בזמן שלום, והחוסר במקוריות, הם הגורמים לחוסר ההצלחה בזמן מלחמה. באופן מוזר, מראה לידל-הארט שדווקא הגנרלים שבאו מתחום אחר (שאינו צבאי) הם אלה שהצליחו יותר משאר הגנרלים. שינוי, מהירות, מקוריות (מקוריות - דבר שכמעט אינו מוזכר כחלק מהתכונות הצבאיות החשובות), יכולות הניידות. השימוש בטנק, שלידל-הארט הרבה לדבר עליו עוד לפני מלחמת העולם השנייה (תקופה בה הטנק לא נלקח ברצינות) - הסתכלות ברמה טקטית, אסטרטגית ואסטרטגית רבתי.

הספר לא קל כל-כך לקריאה, באופן כללי הספרים של לידל-הארט לא קלים לקריאה, משהו בסגנון הכתב לא קליל. אם זאת הספרים שלו הם מעולים. הספר מומלץ מאוד לאוהבי היסטוריה צבאית, הגות צבאית ואסטרטגיה. הספר פילוסופי ויש בו נקודות מבט רחבות גם באפיקים שונים. הלחימה היא יותר כמו שהמתאגרף נלחם, או לוחם הגרילה או לוחם הרחוב. לאו דווקא מה שמלמדים באקדמיה הצבאית השמרנית. אתן דוגמה למשל על מוחמד עלי, הסתכלו בבקשה בסרטון הבא:

!Dam-Dam-Dam


https://www.youtube.com/watch?v=jkhpZoPOfZI


מה עושה מוחמד עלי שהופך אותו למנצח? אם תסתכלו, דיי קל לראות את הסגנון לחימה הלא רגיל הזה. מוחמד עלי מוריד את הידיים למטה ולא מגן על הראש (הפרה של כלל חשוב בלחימת אגרוף) ונותן ליריב את האפשרות לתקוף, מוחמד רוקד בזירה ומתחמק. הסגנון הזה גורם ליריב לאבד אנרגיה בעוד עלי שומר על כוח, לאחר זמן מה היריב מותש ונשאר רק להוביל למכות רציניות ולנצח. זה סגנון שמראה את ה-"אסטרטגיה של גישה העקיפה" של לידל-הארט בצורה דיי ברורה. לא המומחה הוא המנצח בקרבות. לא זה שעבר את מסלול האקדמיה הצבאית. מכיוון שכל מה שיודעים באקדמיה יודע גם האויב אין ממש בתועלת להשתמש במה שכבר האויב יודע. לכן על המפקד להיות מקורי, להילחם כמו ברחוב, בעל אינסטינקטים טובים וחשיבה ישרה. עליו להביא חידוש וסגנון טקטי חדש לכלי הנשק הקיימים ולפתח יתרונות בלתי צפויים. מה שמעניין בלחימה שאין לה כללים, אין שיטה אחת ברורה. מוחמד עלי לא חושב מה החוק אומר, "שמור על הראש!" צועק המאמן - והוא ניצח דווקא מתוך זה שהוא עשה ההפך משאר הלוחמים.


מומלץ.

» ביקורות נוספות של טה~דאם!
» ביקורות נוספות על מחשבות על המלחמה