ביקורת ספרותית על המטופלת השקטה - פרוזה # מאת אלכס מיכאלידס
ספר בסדר

---

ז'אנר הספר לכאורה הינו מותחן פסיכולוגי. הספר מתיימר להיות ספר מתח הנפרש על רקע מסדרונות בית חולים לחולי נפש. בפועל הספר לא ספר מתח ולמרות שאיני איש מקצוע אני מרשה לעצמי להניח ולומר גם שהרקע הפסיכולוגי גס מאוד עד כדי קריקטוריסטי.

הספר מציג שאלה בתחילתו (ואפילו על הכריכה) - מדוע אלישה רצחה את בעלה. הצפי שלי היה שלאורך הספר תפרש נפשה של אלישה עם גילויים מסעירים, עליות וירידות, רמזים המעלים השערות אצל הקורא וכן הלאה עד לסוף הקטרטי שבו התשובה תהיה ברורה ותבוא כדובדבן על המסע שעבר הקורא. בפועל הספר מציג, כאמור, שאלה בתחילתו, מורח את הקורא בגילויים על ילדותה של אלישיה, מרמה על קורות חייו של תיאו (המטפל) כאילו הם קורים עכשיו ובסוף מגלה את התשובה באורח סתמי למדי. מפתיע כן מותח לא!

ספר מתח לא יכול, בעיני, להיות כזה שאתה יכול לקרוא את ההתחלה ואת, בחיי, 20 העמודים האחרונים ולהיות זהה לחלוטין מבחינת המידע והחוויה למי שקרא את כל הספר.

לסיכום:
האם היה קשה להוריד את הספר מהידיים? ממש לא! המוטיבציה היחידה שהייתה לי לקרוא אותו עוד ועוד היא להגיע לסוף המיוחל בו נקבל מענה על השאלה היחידה המוצגת בספר.

האם אקרא את הספר שוב? לא! לא רק כי אני יודע את הסוף ואין טעם אלא פשוט מפני שחווית קריאתי אותו הייתה כזו שחיכיתי שהוא ייגמר ועם כזו תחושה לא קוראים ספר שנית - הספר לא מרתק.

אז למה 3 כוכבים? כי הספר מפתיע וקולח מספיק כדי להעביר אותנו בקלות בין החלקים הרלוונטים בו - ההתחלה והסוף.

» ביקורות נוספות של דוד
» ביקורות נוספות על המטופלת השקטה - פרוזה #