ביקורת ספרותית על החוחית מאת דונה טארט
ספר בסדר

---

סיפור ארוך עצוב ומתוסבך.
הכול מתחיל בפיגוע שמשנה לעד את חייו של תיאו,
נער צעיר שביקר במוזיאון עם אמו, המקום הלא נכון בזמן הלא נכון.

לפני שתיאו עוזב את המוזיאון הוא לוקח אתו ציור שאמו הכי אהבה:
"החוחית" יצירת מופת משנת 1654.
הציור הזה מלווה את חייו כנער מתבגר כמו סוג של קמע
המחבר אותו לחייו הקודמים.

במהלך התבגרותו תיאו מפתח תדמית של אדם חביב ורגוע,
כי רק בדרך ההסוואה הוא מצליח לשלוט בחייו:
"אנחנו כל כך רגילים להסוות את עצמנו מפני אחרים,
שבסופו של דבר..אנחנו מסתווים גם מפני עצמנו".

תיאו היתום ביש-המזל, לא מצליח למצוא את מקומו, אין לו שקט נפשי,
האהבה אינה מאירה לו פנים, וחברו היחיד פוגע בו..

הספר זכה בפרס פוליצר, ועמד בראש רשימת רבי המכר
חצי מהמבקרים היללו אותו, והחצי השני כינה אותו "הארי פוטר למבוגרים".
הספר עובד לסרט שיצא לאקרנים בשנת 2019.

לסיכום...למרות הסופרלטיבים...לעניות דעתי אפשר לוותר..

» ביקורות נוספות של michalus
» ביקורות נוספות על החוחית