ביקורת ספרותית על מיתוס היופי - על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים - מגדרים # מאת נעמי וולף
ספר מעולה

---

גנבתי את הספר הזה. אני מתביישת בזה ומצטערת על זה אבל מודה שהחלקתי אותו לתוך התיק הגדול של הלפטופ שלי ויצאתי בלי להגיד לספרנית. זה קרה בספרית המכללה שלי ושוטטתי שם על מנת למצוא ספרים לסמינריון. הייתי אמורה להתמקד בנושא יצירותיו של רובין במאה העשרים והשלושים אבל איכשהו יצא שגלשתי למדורים אחרים. כמו המישהו הזה שהולך לסופר עם פתק 3 מצרכים וחוזר הביתה עם שקיות מלאות שבכלל לא תיכנן לרכוש. (אוקי,ההשוואה גרועה אבל ההומור עוזר לי אוקי? חחח)

אני לא מנסה לתרץ שום דבר אבל הרגשתי כמו בסטיאן בלטזאר בוקס , שהספר הזה מביט בי, מפציר בי שאקח אותו, שהוא נועד לי! הדחיפה הנוספת הייתה תחושת מחסור. מחסור במנוי לספריה הוא מכשלה גדולה לכל מי שרוצה להשאיל ספרים ו..טוב,די שכחתי שעשיתי מנוי כבר בשנה א'. שלוש שנים , לך תזכור חחח והקטע המטריף עוד יותר הוא צירוף המקרים הזה: בדיוק כשביני לבין הספר יש חילופי מבטים מהסרטים פלוס המסר המוזרם מהעתיד שהחיים שלי ינצלו אם אעז ואעבור את המשוכה המוסרית מישהי פנתה לספרנית וחיפשה אותו! מה עוד יכולתי לעשות? טוב, טוב, אל תגידו לי. לא באמת שאלתי.

וכן, זה גורם לי לתהות על עניין ההשגחה העליונה ושאולי מסתובבים בינינו מלאכים שאשכרה מייצרים מבחני אש לבני אנוש (האש שתצרוב אותי בגיהנום,כן?) אבל זה נושא אחר שידובר בפעם אחרת.

למי שחש תערומת מהולה בדחיה למעשה הפשע שלי עכשיו אין לי אלא לברך אותך על מצפונך הנקי ללא רבב ולהרגיע אותך שהשבתי את הספר למקומו בדיוק במצב בו הוא נלקח ואז , כאילו לא ראיתי אותו מעולם, השאלתי אותו שוב.באופן קונפורמיסטי.

אז מה היה כל כך חשוב בספר הזה שהצריך ירידה לצורך עליה,אתם שואלים? הכל. ברמה כזאת שחודש הוא צובר אצלי אבק רק מהעובדה שהוא כ-ו-ל כ-ך חשוב שאני לא ידעתי אפילו איך להתחיל לסכם אותו. ממה להתחיל? ממי להתחיל? מהגברים? מהנשים? ממלחמת המינים? מראשית הזמן? הו, אנחנו רקמה אנושית אחת גדולה! בכל מקרה...262 עמודים זה הרבה ודווקא בגלל הקושי לעשות ביקורת על ספר כה גדול (מהחיים) כה גדוש בפרטים המרכיבים את החיים כבר חשבתי להניח לזה אבל לפני רבע שעה ציפיתי בפרק אחד של "משפחה בהסעה-שקר החן והבל היופי"..והבנתי שזה לא יהיה פייר להשאיר את הספר "מיתוס היופי" לבעלי המזל שיתקלו בו. אם הוא עזר לי הוא יעזור גם לנשים אחרות, שמתמודדות עם אותן קשיים, וגם אם לא , הוא לפחות יפתח את עיניהן לראות איפה מתחילה הרשת התודעתית שכובלת אותן-למיתוס היופי.

הביקורת:אזהרת ספויילרים.כן,יש ספויילרים גם לספרים שהם לא עלילה.

אבל בעצם, לספר "מיתוס היופי" יש עלילה. הוא מספר את סיפורה של שפחה. לכל אורך ההיסטוריה אותה שפחה נכנעה להגבלות-איסורי טאבו,עונשים בדמות חוקים דכאניים, ציווים דתיים , שעבוד להולדת ילדים , חובת הטיפול בעבודת הבית הבלתי נדלית,כניעה מוחלטת למרות ובקיצור התודעה הנשית לא הייתה נשית, היא הייתה גברית.

ואז בשנות ה60 וה70 של המאה ה20 החלו המהפכות הפימיניסטיות (תודה לאל) והסדר החברתי התערער. הכלכלה , המשפט , הדת, קוד ההתנהגות המינית, החינוך והתרבות אולצו לפתוח את שורותיהם לנשים באופן יותר שייויוני. הנשים החלו לקבל זכויות משפטיות , כאזרחיות בעלי זכות בחירה וזכויות מיניות ,כבעלות שליטה על המניות וההרביה. הן החלו לרכוש השכלה ולהיכנס למעגל המסחר והשוק החופשי, הופכות על פיהן אמונות עתיקות בדבר תפקידן בחברה. נשים , לראשונה בהיסטוריה , זכו לבנות את עולם המושגים והערכים שלהן, עבור עצמן ולמען עצמן. התודעה שלהן התפתחה ואיתה מצבן החברתי כלכלי אלא שהחרויות החדשות הללו לא הקלו את מקור מצוקתן של נשים..משום מה הן עדיין לא מרגישות משוחררות או חופשיות. הן מתחילות לתהות על מקור הסבל שלהן,הרי יש להן, כפי שהגברים לא מפסיקים לציין בעידן הפוסט פמיניסטי- גישה לכל מקום וזכות לעשות ככול העולה על רוחן.

והתשובה לשאלה המתבקשת - למה - היא פשוטה: כיוון שבחזית אחת , חשובה מאוד , הפסדנו ואנו ממשיכות להפסיד - במישור של דיכוי הערך העצמי של נשים, שעדיין נשלט על ידי גברים ובאמצעות הטכנולוגיה של היום ואמצעי המדיה ההמונית - יש להם גישה לכל מקום וזכות לעשות בנו ככול העולה על רוחם. אז תגידו לנו אתם, כיצד נוכל להרגיש משוחררות? כוחו של היבט זה בעידן הפוסט מודרני הוכפל אלף מונים ורישומו ההרסני ניכר לכל אורך משך החיים הנשי. הוא כל כך ערמומי וחתרני שיש שיגידו שעדיפה עקרת הבית המבויתת מרצון,שלפחות קיבלה הגנה מגברים ומהחוק, מאותה שפחה משוחררת שכעונש על שיצאה לחופשי שוברים אותה פסיכולוגית ופיזית.כדי להביס כל גילוי של כוח בכל תחום בחיי הנשים, הכלכלה והתרבות האמריקאית יצרו אמצעי פיקוח חברתי מושלם אותו מכנה נעמי וולף-מיתוס היופי.

"הטיעון המרכזי של הסופרת הוא כי במקביל לשיפור מצבן של נשים מבחינה חברתית, כך עלתה גם הציפייה כי תיצמדנה לסטנדרטים של יופי גופני"(בניגוד לכתיבה אקדמית,חברים,,כאן אין כל מניעה משימוש בויקיפדיה כמקור מידע אמין) המיתוס ,בקיצור , הוא זה- יופי הוא דבר קבוע ונצחי, הוא אינו מעוצב בידי פוליטיקה היסטוריה וכוחות שוק (אני בטוחה שהבנתם שזה בדיוק המצב,אך חלילה לנו להגיד את זה..זה חילול הקודש חחח) אלא בידי האל עצמו. מתת האל ניתנת לדוגמניות,המורמות מעם. זהו כביכול עקרון מוצק ונצחי כימי עולם אך האמת היא שאותן נשים מקבלות "זכויות יתר" פסיכולוגיות (לא פיזיות,פיזיות הן מושפלות ע'י הגברים לא פחות מחברותיהן לכת) כיוון שעמדו בתקן שהכתיבו להן. דבר שני - נשים חסרות מזל , הנחשבות מקוללות, שלא ניחנו ביופי - חייבות להשיגו. כל המרבה להשיגו-הרי היא משובחת.

כוהני דת היופי החדשה - הרופאים הפלסטיקאיים ומוצרי היופי והטיפוח. כשם שפעם הכנסיה לא הייתה יכולה לסמוך על מאמין שלא חש אשמה , כיום , החברה המערבית ובראשה החברה האמריקאית אינה יכולה לסמוך על אישה שלא חשה אשמה על עצם קיומה ולא תוציא כסף "לתיקונה". אישה כזאת עלולה למרוד ולהשפיע על נשים אחרות בהתנהגותה ולכן היא מסוכנת. לשון הפרסומות לקוחות ממשלים דתיים ומטרמינולוגיה דתית, שיש צורך בהקרבה כדי להיות "ראויה", שבשביל יופי צריך לסבול ושכל כאב שווה את המחיר. המנתחים ימשיכו לצבור כוח על חשבון חייהן של נשים בהיבטים הכלכליים-חברתיים שלהם, או על חשבון מותן. כששילדות ונערות לומדות לשנוא את גופן ונשים שטופות מוח חשות שעצם קיומן הוא פגם-איפה הכלא מתחיל ואיפה הוא נגמר? וכשהחטא נורא ממוות וגופן הוא חטא שעליהן לחטא ולהבריק ולצחצח אז הן קונות קרמים ושמנים ותמרוקים כדי לשטוף את הצחנה שהיא הן ואין תקופה שבה אישה תהיה נקייה מאשמה-האם אנחנו חיות בכלל?

מזכיר לכם את גלי ההטפה הנוצרים? בדיוק כך. האינקוויזיציה האנטי פימיניסטית.

מליוני הדימויים המחפיצים והסקסיסטיים בפורנו , בסרטים, בקליפים , בשלטי חוצות ,בשירים (איפה לא) מראים מסר אחיד וברור - הגברים שולטים והנשים שפוטות ונשפטות. פולחן היופי מעניק לגברים יכולת שיפוט על כל הנשים,כראשי הסמכות הדתית.אחרון הגברים חזק מהמנכלי"ת בנוגע לתחום של הערך העצמי שלה במידה והיא אכן שוכנעה באמונות הללו - שאין לה ערך כאישה אלא כבובת ראווה , שהיא "חולה" בכיעור סופני, שעליה להתחרות על היופי אחרת היא חסרת ערך וכן הלאה.

המיניות הנשית-תקציר היסטורי.

מניות מושפעת מאופנה ואופנה מושפעת מפוליטיקה. מה שאומר שככל שהכוח של הנשים גבר והן החליטו על תפקידן הציבורי - כך הגברים החלו להילחץ,לראות בהן איום, ולהחליף את האופן בו הם מייצגים מיניות נשית ומשדרים אותה - לגברים ולנשים. בשנות השישים העליזות האהבה הייתה סיסמת השעה והגברים שגידלו שיער ארוך והתגנדרו, הרגישו בנוח לחקור את הצד הנשי שבהם. מסיבת ההיפים חחח עד אמצע שנות ה60 האופן בו נשים יוצגו במעשה האהבה הייתה כחושניות שובבות ומלאות שמחת חיים. פורנוגרפיה? רק בחוברות שמיועדות לגברים. אך בשנות ה70 החלה תמורה - נשים נכנסו לעמדות כוח וקיבלו זכות הפלה ואת הגלולה למניעת הריון וכתגובה -ננטש היחס ה"ג'נטלמני". אם נשים רוצות לזכות בשחרור מיני ולקבל את חלקן בעמדות כוח - מן הראוי שילמדו לעשות את זה באופן בו גברים עושים את זה , באנונימיות מנוכרת, באלימות , כמעט ללא בושה. הרי גברים רוצים את זה כל הזמן אז מדוע שנשים לא? וכאשר האישה האידיאלית היא הדימוי שהופיע בחוברות ובמגזינים, בפעם הראשונה בהיסטוריה הנשים קיבלו תיאור גרפי מפורט על פיו הן מצופות למדוד את עצמן. "הן נחשפו לחוויה נשית חדשה - הבחינה החרדה והמדוקדקת של הגוף הנשי כדבר הקשור באופן מורכב להנאה המינית הנשית. עד מהרה שלמות הגוף הנשי הוצגה כ"כלי הנשק המיני" של נשים, ובשנות השמונים היא הפכה ליעד דחוף עוד יותר,משעה שהאווירה שנוצרה עם התפשטות מחלת האיידס נטעה בנשים את ההרגשה שרק יפייפה על אנושית תוכל לגרום לגבר לסכן את חייו בשביל סקס".(עמוד 127)

מאז, לתרבות הנשים נכנסו 2 קטגוריות של ייצוג-פורנוגרפיה רכה ש"רק" מחפיצה נשים ופורנוגרפיה קשה שנוהגת כלפיהן באלימות. שתיהן מיושמות בפרסומות למוצרי צריכה, באופנה , בטלויזיה,ואפילו בסרטי קומיקס. כן, כן, זה ממש לא רק באתר אחד או שניים סמויים מהעין. באינסטגרם לבדו ילדים בני 10 יכולים לראות נשים שנראות כאילו הן בובות פלסטיק , בבקיני זעיר להנאת המוצא בהן חפץ. הן מחפיצות את עצמן כי זה הייצוג שהן נחשפות אליו וזה משפיע על ילדים ונוער. אחר כך אנחנו מתפלאים הכיצד הילדים מקשרים , בגילם הצעיר, בין אלימות מינית להנאה מינית ולא יודעים מה זה אמון מיני הדדי ולא כפוי כיוון שמעולם לא נחשפו אליו. הם לא מבינים מה זה אונס כיוון שהוא מוצג להם כ"נועזות"" שגורמת לריגוש מנוכר אצל נשים ונערות. "יכול להיות שפנטזיית האונס נוצרת מהסיבה הפסיכולוגית הפשוטה שזהו גילוי המיניות הראשון שנחשפו אליו"(עמוד 129)."בעוד שבתרבות שנות ה50 אישה יפה זכתה להצעת נישואים או הפכה למושא פיתוי בתרבות המודרנית היא הפכה לקרבן אונס"(שם).

תרבות האונס?זה כאן.

תרבות של השתקה - בסגנון הפלייר החרדי - גם כאן. נשים מתארות את מיתוס היופי כ"הזיה מינית קולקטיבית", שרק נשים רואות וחשות. חלקן אפילו חשות אשמה כשהן נופלות לקלישאות הללו של "תהיי יפה ותשתקי". חלקן חשות בושה על כך שדבר כה "סתמי" או ילדותי הופך עבורן לכה חשוב. העניין הוא הטאבו של מיתוס היופי שאוסר לדבר על מיתוס היופי. כמו "מועדון קרב" המיתולוגי שנאסר לדבר עליו. אולי זה לא חשוב? אולי זאת רק אני? אולי אם אעשה דיאטה או אצבע את השיער א אעשה ניתוח...אח אח נשים היו ונשארו הקרבן המושלם - והגברים הפחדנים היו ונשארו הבריון המושלם. תוקפים אותנו ואז כופים עלינו שתיקה. אך כפי שכבר הבנתם, אין במאבק שום דבר סתמי / ילדותי או כזה שניתן להתעלם ממנו- הוא אינו על היופי כלל אלא על חיינו , על עצמאותנו, על עתידנו בחברה. אין דבר חשוב מזה. ומי שמותקף - ועוד גורמים לו לחשוב ש"הכל לגיטימי" כיוון שכך היה תמיד (תמיד היופי והכסף הלכו יחד) הרי זה בבחינת חטא על פשע מצד הגברים במוקדי הכוח.עם כל ההשפלה של הצגתנו לראווה וגזילת כבודנו העצמי - המיתוס אינו מיני בבסיסו , הוא פוליטי חברתי ולכן ערכנו העצמי מוקרב ,לא גופנו. הגוף הנשי הוא האמצעי דרכו הגבר מרוויח על חשבון הערך העצמי שלנו ושנאתנו את עצמנו ותחושת הבושה שלנו מההנאות שלנו , גם במין וגם באוכל.

אפרופו אוכל, בפרק "והיה המין לאוכל" וולף מסבירה את אמצעי השליטה הנוסף של הגברים-

"התרבות המודרנית מדכאת בנשים את התיאבון לאוכל כשם שהתרבות הוויקטוריאנית הסתייעה ברופאים כדי לדכא בהן את התיאבון למין: דיכוי זה פועל מראש מבנה הכוח ומטה (מהחזק לחלש) ולמען מטרה פוליטית". נשים בתולות תמיד רוממו כי הן שיקפו בורות מינית.פעם הופעל על נשים לחץ לשמור על מיניותן , עתה על פיהן - פן יהיו משוחררות מדי, "נטולות רסן" מדי.זוכרים את הכתבה של דפנה ליאל "נערות בהפרעה"? על נערות שמתחבאות בשירותים על מנת לאכול וילדים שאומרים שמגעיל אותם לראות אישה אוכלת..זה ההווה והעתיד שלנו.. ילדים שמפחדים לאכול או להיראות אוכלים, כבני תמותה. ילדים שנכנסים לכלא על אונס וילדות שנכנסות למחלקות לפרעות אכילה.

מות האלוהים במערב הקריב ועדיין מקריב אותנו,הנשים,בכל יום ויום, לאינטרסים פוליטיים. האם אתן עדיין מוכנות להיות קורבנות? עכשיו אתם בטח נדים בראשכם אבל שואלים- האם יש מה לעשות נגד זה? כשהבת בסדרה "משפחה בהסעה" אומרת לאביה שככה זה - האינסטגרם והיחס המחפיץ שלו הוא המדד לאהבה היום ובלי אהבה הרי נמות וככה זה אצל כולם אז - זהו זה? היא צודקת? כי אם כך, משפחה בהסעה היא בעצם משפחה בהפרעה ואהבתה של אמא תזרק כך , בידי כל אחת , כל דור ודור בשאט נפש ובבוז תמורת 30 שקלי כסף ומחיר הבגידה הבין דורית - חותמת גומי לנשיות ריקה מתוכן,מחפיצה ומכאיבה לכל הצדדים,מלבד לגברים (אלה שלא יכנסו לכלא הכוונה. אתם יודעים, על תקיפה מינית בנסיבות מחמירות)

הפיתרון או ההתגובה היעילה -על פי נעמי וולף הוא חזרה למישור הפוליטי - "עלינו לההתחייב מחדש להתקדמות הפוליטית שלנו ,- תכניות למעונות יום לילדים , חוקים יעילים נגד אפליה על רקע מין, חופשות הוריות, זכויות רבייה, פיצוי הולם וענישה אמיתית נגד אלימות מינית-רק כל אלה יקדמו אותנו "(עמוד 255)

ועוד פיתרון חשוב הוא שיתוף הפעולה הבין דורי. "אם ברצוננו להציל זו את זו ממיתוס היופי ולהציל את התקדמות הנשים מגורלה ההיסטורי - הכולל המצאה מחדש של הגלגל פעם אחר פעם בכל דור ודור - דרוש תיקון לקשרים הבין דוריים בין נשים. ג'יל הנסון , עורכת קומפני,חושפת את ממדי תיעולן של נשים צעירות בידי תעמולת היופי: נשים צעירות , היא אומרת, אינן רוצות בשום פנים ואופן להיחשב פימיניסטיות, מכיוון ש"הפימיניזם לא נחשב סקסי". זה יהיה גם טיפשי וגם עצוב אם הנשים בעתיד הקרוב יאלצו להילחם את אותן מלחמות ישנות מההתחלה רק בגלל בידודן של נשים צעירות מנשים מבוגרות יותר והתנכרות אליהן".

"חיפוש בפועל של מודלים לחיקוי".."נשים צעירות סובלות מחסך אימהי ממסדי - חסך בהגנה והדרכה-וזקוקות למודלים לחיקוי ולמדריכות מנטוריות. מיתוס היופי תוכנן לשסות נשים מדורות שונים זו בזו באופן מלאכותי"- הפרד ומשול,מכירים?

"את לא שונאת נשים שיכולות לאכול ככה?", גבוהה,בלונדינית- למי לא בא להרוג אותה?","אל תשנאי אותי רק בגלל שאני יפה", "אני כל כך שונאת את מדריכת האירובי שלי" העוינות וצרות העין שמעורר בנו מיתוס היופי הן עמוקות ביותר. אחיות בדר"כ זוכרות את הצער שליווה את הכתרת אחת מהן כ"אחות היפה". לאמהות קשה לא אחת להסתגל לעובדה שבנותיהן עולות ופורחות. קנאה בין חברות הכי טובות היא עובדה אכזרית באהבת נשים..בעבור נשים , הדיבור על יופי מכאיב מכיוון שתחת שרביטו של מיתוס היופי גוף של אישה אחץ משמש אמצעי פגיעה באישה אחרת. פנינו וגופנו הופכים למכשירים להענשת נשים אחרות ולא אחת נעשה בהן שימוש שלא בשליטתנו ובניגוד לרצוננו..במצב הנוכחי היופי הפך לכלכלה שבה נשים מגלות כי ה"ערך" של גופן ופניהן פוגע ,ללא קשר למה שהן מרגישות,בזה של נשים אחרות.ההשוואה הבלתי פוסקת, שבה ערכה של אישה עולה ויורד בהתאם לנוכחותה של אישה אחרת מפרידה בין נשים ומאפשרת לשלוט בהן". (עמוד 256)

כל הטוב ש"היופי" יכול לתת - כולנו זכאיות לו. כשנפריד "יופי" ממניות, כשנשמח בחד פעמיות של גופנו ותווי פנינו רק אז תהיה לנשים גישה לאותה הנאה בגופנו שמאחדת ולא מפלגת אותנו".

הסופרת מסכמת את ספרה כך: "האמת הנוראה היא שלמרות שהשוק מעודד את מיתוס היופי הוא היה נותר חסר אונים אם נשים לא היו אוכפות אותו זו על זה. כדי שאישה תוכל להתגבר על המיתוס היא זקוקה לתמיכה מנשים רבות. השינוי הקשה אך ההכרחי ביותר לא יבוא מגברים או מהתקשורת אלא מהנשים עצמן, מהאופן בו אנו תופסות נשים אחרות ומתייחסות אליהן" (עמוד 254)

נשים..מה עוד יש לי לומר לכן..אתן השולטות על עתידכן.

נערות האובססיביות לתדמית האינסטגרם - אתן יכולות להחליט לעשות את הדבר הקל וללכת כצאן לטבח לאינסט גריד, שהרי כל מי שאתן מכירות שם וכבר העברתן את זהותכן לשם והאשליה מאפשרת לכן ליטול חלק בזוהר למראית עין או שתעשו את הדבר הבוגר ותלחמו בחריפות במיתוס היופי. צרו לעצמכן זהות עצמית,ממשית. בעולם שבוחן אתכן מכף רגל ועד ראש , שמכתיב לכן התנהגות ומחשבה , שמעודד אתכן לראות בנשים אחרות אויבות פוטנציאליות ולא בעלות ברית, שמפחיד אתכם וממשטר אתכם - אין לכן מקום. גם אם תשחקו לפי החוקים והצפיות. לא תהיו מאושרות אף פעם, לא תרגישו טוב אף פעם. המודעות העצמית שלכם משתקת ומייצרת מחשבות חזרתיות בנוגע לטקסי מיתוס היופי - מה ללבוש, מה לאכול , איפה להצטלם והופכת אתכן לשבויות. קחו שליטה על חייכן. תגידו-לא.

שאר הנערות-חפשו מודלים לחיקוי שאינם מתיישרים עם תרבות האונס/ההחפצה, הציגו מודלים נשיים אחרים,חזקו את מי ששונה ומי שמעזה. שתפו ותנו במה למי שמעז/ה לדבר על זה וכתבו על זה בפייסבוק. כל אחת יכולה לתרום לשינוי בדרכה,באופן שמתאים לה להגיד- זה לא בסדר. אנחנו סובלות ולא מסכימות לשתוק יותר.היו אמיתיות ואמיצות מספיק לומר אני פמיניסטית כי זו לא מילה גסה. שלמות זו מילה גסה. רצח אופי זו מילה גסה.

אימהות -אתן חשובות וחזקות לא פחות. קחו אחריות , קחו סמכות הורית. למען ילדיכם-אל תתנו להם גישה למקום שמלעיט אותם בערכי החפצה, מעגלים של שנאה עצמית והתמכרות למסך.

לינק לכתבה חשובה בנושא התמכרות לאינסטרם:

https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/hj5ri00x4f

לינק ל"משפחה בהסעה":

https://www.youtube.com/watch?v=0yp5EI9PvGQ&t=26s

ודבר אחרון (אבל הפעם באמת חח)- מישהו חייב להמציא שיר-נגד ל"הילדה הכי יפה בגן"! נמאס לי שהוא מתנגן לי בראש בנימה עליזה ותמימה , כמעט חלומית, כשהמסר שהוא מעביר לילדה קטנה בת 3 הוא שכל צורות הקיום,שמעניקות לה ערך, הן חסרות משמעות כי הילדה שלצידה בעלת עיניים כחולות.

» ביקורות נוספות של gigi
» ביקורות נוספות על מיתוס היופי - על השימוש בייצוגים של יופי נגד נשים - מגדרים #