ביקורת ספרותית על אביגיל מאת אמנון ז'קונט
ספר בסדר

---

ספר נחמד בסך הכל. לא סיפור בלשי מתוחכם במיוחד אבל נעים וזורם. אהבתי מאוד את הדמות הראשית, אביגיל, את חיבורה לטבע, לרגש. היא חיה בהרמוניה של ממש עם העולם סביבה, קוראת אותו, מוצאת סימנים שאמא אדמה שולחת לדרכה. כיף לקרוא את הסיפור שלה שמתרחש כל כולו בתקופת התנ"ך. מעבר לכך, כיף שהסיפור מסופר מעיניה של אישה, דווקא בעולם התנ"ך הגברי.
מה שפחות אהבתי בספר זה החזרתיות. אביגיל שמנסה לפענח את רצח בנה ופועלת מתוך אינסטינקט אמהי טהור ומתוך יצר נקמה זועם חוזרת על הסימנים שהיא מוצאת שוב ושוב. ממש רשימת מכולת- עייף אותי קצת. בתור קוראת כבר זכרתי אותם. אין צורך לחזור שוב ושוב, באמת. אחר כך הופעת רשימת המכולת הזו פוחתת, ולא כל "המצרכים" בה מופיעים במערכה האחרונה. אז אם הסופר עבד כל כך קשה בכדי שנזכור את כולם, למה חציים נעלמו?

בכל אופן, חביב ונחמד, לא יצירת מופת. נהניתי בעיקר מהרקע, מהטעימה הקטנה של חיי היום יום בעולם התנ"כי.

» ביקורות נוספות של michal_84
» ביקורות נוספות על אביגיל