ביקורת ספרותית על ואז היא נעלמה מאת ליסה ג'ואל
ספר בסדר

---

אני חושבת שהגעתי לספר הזה עם צפיות גבוהות מדי. אחרי שכל כך אהבתי את "המשפחה בקומה העליונה" וההמשך שלו, אני חושבת שפשוט ציפיתי ליותר.
הסיפור מציג לפנינו את לורל, אישה אנגליה בשנות החמישים לחייה, אשר בתה המתבגרת (הצעירה מבין שלושת ילדיה) נעלמה יום אחד ללא להשאיר שום עקבות. ההעלמות התרחשה לפני עשור. במשך השנים העניין של התקשורת (וגם המשטרה) בפרשה הלך ודעך ונשארה רק לורל, שהתגרשה בינתיים מאבי ילדיה והיא חיה לבד בדירה קטנה ואין לה באמת קשר אמיתי עם ילדיה הבוגרים או בעלה לשעבר.
יום אחד היא פוגשת את פלויד, גבר מקסים שמזמין אותה לטעום מהעוגה שלו בבית הקפה המקומי (מה? בחיים לא אטעם משהו מצלחת של מישהו זר, אבל אולי זו רק אני...) וכל עולמה של לורל עובר טלטלה איומה.
הסיפור של לורל מתרחש בהווה ובין לבין אנחנו נחשפים לקולות של הדמויות האחרות שמשלימות לנו את חלקי הפאזל של העבר.

הספר הזה לא רע, באמת! אבל למרות הזוועות המתוארות, למרות הסיפור העצוב, למרות התקווה שיש בו- הוא לא טלטל אותי. העלילה לא הפתיעה אותי. היה לי ברור מה התרחש כבר מההתחלה והטוויסט בעלילה שחיכיתי לו, לא הגיע.
אז שלושה כוכבים. ספר בסדר שהעביר לי את הזמן ותו לא.

» ביקורות נוספות של michal_84
» ביקורות נוספות על ואז היא נעלמה