ביקורת ספרותית על לילה אחד באוגוסט - ספר המשך לרב-המכר האי של סופייה מאת ויקטוריה היסלופ
ספר טוב

---

בשנת 2005 כשיצא הספר "האי של סופייה" קראתי אותו, וסיפורו נשאר זכור לטובה, בתוכו סיפורו של אי המצורעים, ספילונגה, היה מרתק.
השנה יצא ספר ההמשך "לילה אחד באוגוסט" (תאריך משמעותי מאוד ב"האי של סופייה").
בגללו, חזרתי שוב אל "האי של סופיה", לפגישה נוספת עם הסיפור עם הדמויות (ואהבתי עוד יותר מן הפעם הקודמת), ואז כשהבסיס שוב היה מוכר, קראתי את "לילה אחד באוגוסט".
ב"אי של סופייה" סוּפר הסיפור דרך עיניה של פורטיני, חברת המשפחה הקשישה שנותרה בחיים, שסיפורו של האי פאלקה (בו חיה מאז ומתמיד) הוא סיפורה ושסיפורו של האי ספינלונגה, אי המצורעים – מוכר לה וחרוט בזכרונה עד מאוד, את אותם הזיכרונות סיפרה לאלקסיס, בתה של סופייה, וזו שמעה כך לראשונה את תולדות ודמויות משפחתה. למעשה, זהו סיפור שסופר ע"י מספרת בגוף שלישי, כפי שהיא חוותה, הכירה, ראתה וזוכרת אותו (כשהלילה ההוא באוגוסט, נחרט עמוקות, עד כי היה שווה לחזור אליו בספר נוסף).
ואילו ב"לילה אחד באוגוסט", לוקחת ויקטוריה היסלופ את הסיפור, מנקודה מסוימת באותו הלילה באוגוסט, ומספרת אותו
א. מנקודת מבטן של הדמויות המובילות ולמעשה משלימה את סיפורן מתוך החוויה, ההיכרות, הראייה שלהן בגוף ראשון
ב. ממשיכה את הסיפור איתן הלאה גם אל העתיד או אל המשכו.

זהו כבר לא סיפורו של אי המצורעים, אנחנו אחרי, ובימים של אחרי - הרחבנו, העמקנו והתקדמנו - יותר אל סיפור משפחתי מורכב ומסואב.
הוא טוב כספר המשך, לא בטוח עד כמה יהיה טוב בפני עצמו, בכל מקרה קשה יהיה להתחבר אליו ללא בסיס הספר הקודם.

ולבסוף, הסוף סגר סגירות, אך גם הותיר פתח להמשך, אם רק תרצה בכך הסופרת.
משהו בספר, בקווים מאוד כלליים, הזכיר לי את סדרת הרומנים הנפוליטניים.

» ביקורות נוספות של אנוק
» ביקורות נוספות על לילה אחד באוגוסט - ספר המשך לרב-המכר האי של סופייה