הגיבור של הסיפור זה שחקן שאין לו עבודה ושעף על עצמו ברמות. מזל שזה ככה בגלל שאף אחד אחר לא עף עליו אז לפחות הוא. בכל מקרה לוקחים אותו כמה אנשים מהחלל שיתחפש למישהו מהטובים בשביל שיציל את העולם מהרעים (שככה זה תמיד). שאני אומר יתחפש הכוונה שיעשה את עצמו שהוא מישהו אחר.
זה ספר מאה אחוז בשביל הכיף. גם הוא לא חופר יותר מידי וגם אתה רואה את הכוונות שלו אבל יש לך הזדמנות דרך זה לראות איך אפילו האנשים שלפי השכל צריכים להיות האלה עם ההכי הרבה דימיון אתה רואה שגם הם נעולים בתוך המה שמכירים. אני יסביר לכם על מה אני מתכוון.
בתוך הסיפור יש שמה מצב שהטובים מפחדים שמישהו ילשין על הזה שמתחפש. לפי דעתו של הסופר בשביל שזה יצא לכל האנשים צריך שמישהו יהיה לו ביד הוכחה שזה באמת לא הבנאדם האמיתי ורק אם זה ככה אז יספרו את זה בטלויזיות של העתיד או במה שבא במקום העיתון. עכשיו אצלו הטלויזיה זה לא טלויזיה. במקום זה יש משהו יותר משוכלל וגם במקום העיתון יש לו ברור יותר שכלולים. אבל החיים זה לא טכנולוגיה יעני העולם המהפכה שהוא לא התחיל אפילו לדמיין אותה זה שבכלל לא צריך הוכחה בשביל שום דבר יעני כל אחד יכול להגיד מה שבא לו ובכלל לא משנה מה זה אמת. תמיד יהיו אנשים שילכו עם זה כי זה בא להם טוב באינטרס שלהם או אולי סתם בשביל שאוהבים להדליק ובטח אם זה משהו על מישהו מפורסם. כל שאיך שמתייחסים למה זה אמת כבר לא מה שהיה פעם וכל השינוי על איך שאנשים עושים את התקשורת בין אחד לשני ומול שאר האנשים כל זה השתנה והסופר הזה בכלל בכלל לא בכיוון.
היום גם כל אחד יכול להיות איך שבא לו ושם מילים בפה של מי שהוא רוצה ואף אחד לא מזיז לו שאתה מתרגל שזה ככה. אפילו אם אני מסתכל עלי אז יש לי פה המילים שלי ואף אחד לא אכפת לו אם אני שמתי אותם בפה שלי או מישהו אחר. מה זה חשוב. בסוף משנה המה שאתה אומר וזהו. ומי שרוצה לשמוע ישמע בדיוק מה שבא לו לשמוע שיש כל כך הרבה קולות אז אף אחד לא מכריח אותך שתשמע את כולם.


















