ביקורת ספרותית על חוקי הבית מאת ג'ודי פיקו
ספר טוב

---

מכירים את זה שבתחום הסיטקומים יש הרבה סדרות שמתאפיינות באיזושהי אי הבנה שנוצרת בתחילת הפרק בין הדמויות, וכל החלק הקומי של הפרק מתבסס למעשה על אי ההבנה הזו למרות שאתם תמיד שואלים את עצמכם, למה הוא/היא/הם פשוט לא שואלים ומבררים את אי ההבנה על ההתחלה? אין שום היגיון בזה! לרוב מדובר בסדרות קומדיה גרועות שמתנהלות לפי התבנית הלעוסה הזאת, שמיצתה את עצמה אי שם בשנות ה-90. חייבת להודות שלא נתקלתי בזה בספרים, אבל הנה, תמיד יש פעם ראשונה.

הסיפור עצמו מעניין ולמען האמת לא ציפיתי לתפנית שהגיעה כי אני לא ממש חסידה של לקרוא את תקציר הספר בכריכה, ואני אוהבת להיות מופתעת. הבעיה שלי היא שלמעשה הייתה כאן איזושהי אי הבנה, איזושהי אי בהירות, שיכולה הייתה להיפתר דיי מהר בשיחה קצרה בין אמא לבן, אבל במקום זה, הסופרת בחרה להמשיך את אי ההבנות האלה עד הסוף ממש, וזו בחירה ממש תמוהה בעיני, כשמדובר בכלל בספר שהוא סוג של מותחן. במצב דברים כזה, זה פשוט מאבד מהעוקץ, כי את, בתור קוראת, כבר הבנת מה קרה באמת, ואת רק מחכה שמישהו יגיד את זה כבר אבל הסופרת שומרת את זה כאילו זה הסוד הכי שמור בספר ובעיני הסוד הזה הוא בכלל לא הפואנטה. וכך עברו כ-200 עמודים שבהם אני ממתינה שיסופר כבר "הסוד", מה היה שם בבית ההוא, כדי שנוכל להגיע ללב ליבו של הסיפור, ולנקודה שהסופרת מנסה להעביר, אבל נו טוב, זה המשיך להיגרר ולהיגרר ומתברר שהנקודה שהסופרת ניסתה להעביר, היא נקודה שהעבירה כבר בכל הספרים שכתבה בעבר, שאין בה כל כך חידוש, ושלמען האמת, לא היינו צריכים לקרוא ספר כל כך ארוך בשביל זה.

מדי פעם כיף להרים ספרי עבי כרס כדי לקבל סיפור מלא ועשיר עם עומק אמיתי ועם דמויות מורכבות, דבר שקשה מאוד להשיג בספר של 300 עמודים, לצורך העניין. לא בלתי אפשרי, אבל לא פשוט. כשהספר כפול מכך, כ-600 עמודים, יש לסופרת מקום להרחיב ולהעמיק. בספר הזה אפשר לומר שההזדמנות פוספסה, וכי רוב הדמויות אינן בעלות רבדים רבים או מורכבות מיוחדת, ביחס לספרים "רגילים" וממוצעים בעוביים, וחבל.

בסך הכל זה מותחן נחמד שעוסק בהתמודדותה של משפחה עם ילד החולה באספרגר, וכל ההתאמות שנדרשים כולם לעשות עבורו, החל מבני משפחתו, לאנשי הסגל בביה"ס, ואף גורמים ממשלתיים שונים. ספר מאוד זורם וקריא עם פרקים קצרים. יכול היה להיות 150 עמודים פחות בקלות, וצריך היה יותר להעמיק את הדמויות כי זה מרגיש שאולי חוץ מאחת או שתיים, כולם ניצבים שטוחים.

» ביקורות נוספות של כרמל
» ביקורות נוספות על חוקי הבית