ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 ביולי, 2021
ע"י פרפר צהוב
ע"י פרפר צהוב
"מנזל הוא אדם בגובה בינוני ובעל שער כהה. הוא מדבר לאט, ויש לו חוש הומור שקט ויבש. באחרונה רכש זוג שימפנזים צעירים שניצודו באפריקה כמה חודשים קודם לכן. שימפנזים שנולדו בטבע, אמר לי, מעניינים הרבה יותר משימפנזים שנולדו בשבי."
הקטע הזה מציג את הבעייתיות שיש בספר, מבחינתי (מלבד ההתייחסות המיותרת של הכותבת למראה החיצוני של החוקרים). התפישה הכללית היא של התייחסות אל בעלי החיים כאל אובייקטים שניתן לעשות בהם כרצונך. במרבית המקרים מדובר על ניסויים פסיכולוגיים/לימודיים ותצפיות בבעלי חיים במעבדות, לעיתים תוך פגיעה בהם, ולא בתצפיות על בעלי חיים בטבע. אל הספר הזה הגעתי מתוך מחשבה שהוא יהיה דומה לספרה של ג'יין גודול "אני והשימפנזים", אך התבדיתי. כפי שניתן לראות בציטוט שלעיל, החוקר אינו מוטרד במיוחד מכך שצדו את השימפנזים ועקרו אותם מהטבע (וכנראה גם חיסלו את הוריהם), כדי שיוכל לערוך תצפיות על הקשר ביניהם. מעניין שאותו החוקר דווקא ביקר באיזור גומבה והשתתף בתצפיות עם תלמידיה של ג'יין גודול, אך כנראה פספס משהו בשיעור.
לא שבספר הזה אין מידע מעניין (לעיתים אפילו מרתק), אך הגישה של חלק מהחוקרים ודרכי השגת המידע כנראה יפריעו לחובבי בעלי חיים ליהנות הנאה שלמה מהספר.
הספר מתייחס למגוון בעלי חיים, החל מיצורים חד תאיים מקרוסקופיים ועד קופי אדם ולווייתנים.
*** ספוילרים ***
- למרות שמו של הספר, הפרקים הראשונים עוסקים בכלל בנסיונות ללמד גורילות ושימפנזים לתקשר עם בני אדם בשפת בני אדם (שפת הסימנים או בניית משפטים באמצעות פיסות פלסטיק צבעוניות) ולא מתרכזים בניתוח שפתם הטבעית של הקופים.
מעניין לראות השתקפות של עולמם הפנימי של הקופים בדבריהם, כאשר הם מצליחים להביע לעיתים את רגשותיהם ואף להשתמש במילים בהקשרים שונים מאשר אלה שלימדו אותם. כך, למשל, הגורילה קוֹקוֹ שהשתוללה ונאמר לה ללכת לחדרה, פנתה למאמנת שלה, פֶּנִי, וביקשה ממנה שתפתח את הדלת, תוך שהיא מבטיחה להיות שקטה. נראה שקוקו הבינה אנגלית כל כך טוב, עד שפני נאלצה לעיתים לאיית את המילים כדי שקוקו לא תבין את דבריה.
שימפנזה שלמדה את הצירוף "לפתוח דלת", התחילה להשתמש במילה "לפתוח" בצירופים שלא הכירה, כגון: לפתוח צנצנת.
- אף פעם לא חשבתי שעולמן של אמבות ריריות יכול להיות מעניין, אך הפרק שעוסק בהן הוא אחד המעניינים ביותר. מדובר על יצורים מיקרוסקופיים שניזונים מחיידקים וחיים כתאים בודדים, אך במצבים מסויימים הם מתחברים ונעים כגוף אחד. החיבור נעשה לאחר שהם מתחילים לשדר זה לזה על ידי הפרשת חומר בשם אַקרַאזִין.
- מסתבר שלצפרדעים מאותו המין אך מאזורים שונים יש דיאלקטים מקומיים שעוברים בתורשה. לצפרדעי הקוֹקִי מפורטו־ריקו יש שמיעה סלקטיבית לקולות בהתאם למינם, הזכר הוא הדוגר על הביצים והראשנים מתפתחים לצפרדעים בעודם בביצים.
- פלורה דייויס בשיחה עם חוקר דבורים:
"האם יש לדבורה מוּדעוּת עצמית? האם היא יודעת מה היא עושה?
גוּלד, הסבור שלשימפנזים יש מודעות עצמית באותה מידה כמו לרבים מבני האדם, אומר: 'נדמה לי, שאילו ידעתי שיש להן [לדבורים] מודעות עצמית, הייתי אנוס להפסיק את עבודתי מאחר שרבות מהן מתות בניסויים שלי.' "
את הדברים האלה אומר החוקר שהשתמש בדבורה משותקת כדי להניעה בתוך הכוורת במסגרת מחקרו על העברת המידע בריקוד הדבורים המפורסם, ובמקרה אחר הוא קיצץ את כנפיהן של דבורים באופן חלקי כך שיאלצו להניע אותן מהר יותר ולהשמיע זמזום חזק יותר שיקלט במיקרופונים שלו.
- ישנם חוקרים שמחקריהם הצליחו לעזור לבעלי החיים, כגון השימוש בקולות מוקלטים של קטלנים (לווייתני אורקה), כדי להבריח לווייתני בלוגה שפלשו לנהר באלסקה בעקבות דגי הסלמון, ובכך למנוע את חיסולם בידי הדייגים הזועמים.
Ƹ̵̡Ӝ̵̨̄Ʒ
24 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על שפת בעלי-חיים : מחקרים בתקשורת בבעלי-החיים - כיצד השימפנזים משקרים, הלווייתנים שרים ויצורים חד-תאיים מעבירים שדרים
» ביקורות נוספות על שפת בעלי-חיים : מחקרים בתקשורת בבעלי-החיים - כיצד השימפנזים משקרים, הלווייתנים שרים ויצורים חד-תאיים מעבירים שדרים
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
בת-יה, ראי נא תשובתי לכרמלה.
הניסויים על בע"ח הם סוג של כסת"ח, שכרגע הוא נדרש על ידי ה-FDA ודומיו. כבר היו מספיק תרופות בעבר שגרמו לנזקים לבני אדם ואשר נמצאו תקינות בניסויים בבעלי חיים לאחר שעינו כמות לא מעטה מהם. ידועות תגובות שונות ואף הפוכות לחומרים שונים בין מינים שונים, וזו הסיבה שבסופו של דבר עושים ניסויים על בני אדם, אחרת היו מסתפקים בתוצאות מניסויים בבעלי חיים אחרים. לגבי האצות, מצאתי כתבה על פרות הים בקליפורניה שגוועו מרעב לאחר שהעשבים שאכלו נפגעו בשל התרבות אצות שהתחרו איתם על אותם משאבים של אור וחמצן. נראה שכימיקלים שזיהמו את האזור הביאו להתפתחות של האצות. https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rjyut4p6o |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
כרמלה, אני פחות אמביוולנטי לגבי הניסויים בבעלי חיים. אני מתנגד להם באופן מוחלט.
הסבל של החיות בניסויים הוא עניין שכל אדם אמור להתנגד לו. צריך להשתמש בכל החלופות הקיימות ולהוציא את ההתעללות בבעלי חיים משרשרת הבדיקות הנדרשות לאישור תרופה, לקוסמטיקה, פסיכולוגיה או כל המצאה אחרת של המוח האנושי. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
סנטו, אתה צודק.
נדרשות פעולות כלל עולמיות לטיפול בזיהום העולמי ולהגדרת תכנית להגבלת ילודה. קצב ריבוי האוכלוסין הנוכחי אינו מבשר טובות, אבל קשה לראות שיתוף פעולה כלל עולמי שיצליח להתגבר על האינטרסים של הקבוצות השונות. |
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
פרפר צהוב, לא הבנתי אם אתה בעד או נגד ניסויים בבני אדם. ולכן אוסיף שידע שנצבר
משך שנים רבות מסביר למה צריך לעזוב לגמרי את בעלי החיים ולעשות אך ורק ניסויים בבני אדם - מתוך הסכמה כמובן. אני גם מניחה ששמעת שתרופות שמיועדות לגברים לא תמיד מתאימות לנשים, ובזה טמון בעצם ההסבר. שלא לדבר על פיתוח של תרופות מיקרו. לעניין האצות, לא צפיתי בסרט הנ"ל אבל בתוכניות אחרות הסבירו שהבעיה היא מינים פולשים. והסיפור של מינים פולשים הוא סיפור שהתחיל מאז בריאת העולם, ככה שחושבת שצריך להסתגל לזה ולא לנסות לפתור בכוח נושא של אבולוציה. זה היה, הווה ויהיה... |
|
|
כרמלה
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
נשמע מרתק.
מאד אוהבת לקרוא על התנהגות בעלי חיים. מחכים לי בבית וברשימה כמה ספרים בנושא. אני מאד אמביוולנטית בנושא של ניסויים בבעלי חיים. מחד- כואב הלב. מאידך - פעמים רבות יש לניסויים כאלה ערך מוסף גדול, לפני שעוברים לניסויים בבני אדם. גורם נוסף שיש לקחת בחשבון הוא ששיעור הריבוי של חיות פר לידה הוא גדול מאשר אצל האדם. (בין אם אלה חיות שמגודלות במעבדות או חיות שנאספות מהטבע). בכל מקרה, צריך לעשות שימוש מושכל בניסויים שכאלה ולצמצמם להכרחי בלבד. |
|
|
משה
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
כשרק 3% מכלל היונקים בעולם הם חיות בר וכל השאר הם חיות שהאדם מגדל לצרכיו, זה אומר שעוד מעט כבר לא יהיה מה לחקור, זה אומר שלא הבנו כלום וכנראה גם לא נבין איך לחיות בסימביוזה עם הטבע סביבנו. למרות שלהרבה אנשים כוונות טובות ורעיונות יפים, אף אחד לא יצליח לעצור את הדמוגרפיה של האדם וההרס הנורא שיבוא בעקבותיה. סופו של דבר לאחר שנכלה את רוב המשאבים בכדור הארץ נצטרך להתמודד אל מול איתני הטבע הזועמים.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה, פאלפ. אני לא בטוח שאי אפשר להסתדר בלי ניסויים בבע"ח.
מבחינה מוסרית, ברור לי שההתעללות בבעלי החיים במעבדות היא נוהג שהיה צריך להתבטל מזמן. אם ה-FDA היה מוותר על ניסויים בבע"ח מיד היו מתיישרים עם ההחלטה שלו ומוצאים הצדקות למה לא צריך לקיים ניסויים בבע"ח. שיטת הניסוי היחידה שכנראה לא יוותרו עליה היא ניסויים בבני אדם, שהם השלב ההכרחי כרגע, לא משנה כמה ניסויים תעשה על מינים אחרים, שאין ודאות שהתגובה שלהם היא אותה התגובה שתהיה אצל בני אדם, בסופו של דבר תרופה לא תקבל אישור אם לא נוסתה על בני אדם (אלא אם כן ימציאו מודל מספיק טוב שייתר גם את הניסויים האלה). |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מרתק ביותר, פרפר.
נראה לי שאנחנו עדיין לא יכולים לגמרי בלי ניסויים בבעלי חיים. החלק החשוב לדעתי זה לדעת למקד את זה בצרכים חיוניים ולא להיגרר לפגיעה בהם רק לשם סקרנות מדעית.
|
|
|
gigi
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
קו-קי,הא? חחחח מי ידע שאת מומחית לצפרדעים? חחח ממש הפתעת ואפילו הרשמת שכחתי את זה לגמרי ותקלטי איזה קטע-אחותי תתפקע מצחוק כשאספר לה שהשם שהיא נתנה למכונית שלה נובע מחרמנות של צפרדעים חחחח
אמממ אני לא בטוחה בקשר לשאלתך האחרונה..האדם הוא צרה מהלכת אז כרגע אבחר באפשרות הראשונה כי תחשבי על זה שגם אם זה מתוך תופעה טבעית הרי שלאדם יכולת טכנולוגית ומדעית להתערב ולשפר את המצב , בדיוק כמו שמירה על חיות בסכנת הכחדה או שמירה על פלאי עולם..נו,מילא,אני ואת כבר מזמן לא נהיה כאן כשהקטסטרופה תגיע.. פתאום נזכרתי בנרניה , שהחיות בו מדברות..מצד שני,הרמה השכלית שלהן בטח תהיה כמו של החיות ב"חור שברעש".. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה, אלעד.
מעניין שחוקרים רבים התייחסו אל בעלי החיים כמכונות חסרות רצון, רגש או מחשבה, וזאת למרות שדארוין כבר כתב על בעלי חיים בצורה אחרת בספרו "The ex |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה, חני.
מסכים איתך שבעלי חיים אמורים להשאר בטבע. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה gigi, הנושאים בספר בהחלט מרתקים.
הציון הנמוך נובע מאופן ההתייחסות לבעלי החיים אצל חלק מהחוקרים.
עולמן של הצפרדעים בהחלט מעניין. צפרדעי הקוקי נקראים על שם הצלילים שהם משמיעים: קו-קי, כאשר הצליל קו נאמר לזכרים וכנראה נועד לשמור על הטריטוריה, בעוד הצליל קי מושך את הנקבה. את הכתבה על האצות לא ראיתי. השאלה אם מצב האצות נובע ממעשי האדם או מתופעות טבעיות. |
|
|
אלעד
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
האמירה שלך חשובה. אני מבין שזה ספר משנות ה-70, ונראה שהמודעות והכבוד לטבע השתפרו מאוד, ושיש עוד דרך.
הדוגמאות שהבאת מעניינות! |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה פרפר.
אני מעדיפה להשאיר חיות במרחב שלהם.
ללא ניסוים וללא כלובים. אם אפשר לעשות ניסויים ללא חיות ולהרוויח מדע טהור הייתי הולכת על זה:) |
|
|
gigi
(לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
איזה נושא מעניין
ואהבתי את הביקורת כי את מכסה כל כך הרבה נושאים , גם מעולם הטבע וגם מעולמו של החוקר והספר הזה נשמע מרתק (זכורה לי פעם אחת ששיננתי בעל פה את ההבדלים בין שדרים של צפרדעים זכרים לנקבות חחח אל תצחקי! אני אסביר- יש מס' צלילים שרק צפרדעי אלפא יכולים לשדר כי השדר שלהם גם מקרב טורפים אז הם בעצם מודיעים לנקבות שיש להם יכולת להסתדר ולקחת את הסיכון חח כשזה מעניין,זה מעניין) ומעלה סוגיות חשובות לגבי הקשר שלנו עם בעלי החיים והסביבה..לצערנו, הזלזול והניצול של האדם לא הולך להשתפר ורק לפני חודש , אולי ראית, הייתה כתבה בעיתון על הקשר בין חייהם של האצות התת קרקעיות לאיזון כלל עולמי ושמדענים מנסים לשכנע את בעלי הממון לתמוך בהם ולעזור לעולם ללא הצלחה..
|
24 הקוראים שאהבו את הביקורת
