ביקורת ספרותית על כשהקיסר היה אלוהי מאת ג'ולי אוטסוקה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 17 ביולי, 2021
ע"י בנצי גורן


לאחר שקראתי את "הבודהה בעליית הגג" היה לי ברור שאני חייב לקרוא גם את הספר הזה שהוא בעצם ספר הביכורים של ג'ולי אוטסוקה.

כמה מילים על שם הספר. על פי המיתולוגיה היפנית, הקיסר הוא צאצא של האלים כאשר הכוונה היא כמובן לאלי השינטו. לאחר כניעת יפן באוגוסט 1945 המדינה נשלטה על ידי הגנרך האמריקאי דאגלס מקארתור. אחד הדברים שעשה מקארתור היה לאלץ את קיסר יפן באותה על הירוהיטו לצעוד לצידו ברחובות טוקיו כדי שהיפנים שעד אז לא ראו את הקיסר מימיהם, יווכחו כי מדובר באדם בשר ודם. רבים מהיפנים השפילו את מבטם מתוך כבוד לקיסר.

בחזרה לספר: זהו סיפור קשה וכואב אשר מכניס לקורא בוקס בבטן בעוצמה שאינה קטנה מזו של הבודהה בעליית הגג. זהו סיפורם של בני התפוצה היפנית בארצות הברית אשר בתקופת מלחמת העולם השנייה נחשבו לאויבי המדינה וגורשו למחנות הסגר, על אף שרובם הגדול היו אזרחים (לכאורה) שווי זכויות. זהו סיפורה של משפחה בת 4 נפשות שההורים הגרו לברקלי מיפן לפני שנים ארוכות והילדים כבר נולדו בארץ האפשרויות. החיים שלהם מתהפכים ביום 7 בדמבר 1941 עם ההפצצה היפנית על פרל הרבור.
אב המשפחה נעצר ונשלח למתקן כליאה ולאחר מכן הוציא הממשל צו גירוש כללי לכל המהגרים היפנים. הם נשלחים למחנה מעצר ביוטה שם הם נשארים כלואים במשך מספר שנים.

בהמשך מספרת לנו אוטסוקה עם מה הם היו צריכים להתמודד עם שובם לביתם לאחר המלחמה. לא אכנס כאן לכל הפרטים אך רק אציין כי השנאה ליפנים בתקופת המלחמה כה עזה עד שהאם מבקשת מילדיה להצהיר שהם סינים אם הם נשאלים למוצאם.

הסיפור כתוב לכאורה באופן יבש ואינו מתאר לנו יותר מדי מה חשות הדמויות בו, אך למרות זאת התחושות עוברות ומכות בקורא. לא ניתן להתעלם מהזעם, ההשפלה ובעקר מחוסר האונים שהם חשים. יתכן וצורת הכתיבה של אוטסוקה נובעת מהאופי היפני הכל כך מאופק.

כמובן שלא ניתן להתעלם מההשוואה הבלתי נמנעת אלינו: איך אנו מתייחסים למיעוטים שבתוכנו לא רק בתקופת מלחמה אלא בכלל. והאם לאור מה שקרה עם פלויד וקורבנות שחורים אחרים, האם ארה"ב השתנתה מאז מלחמת העולם השנייה?

נראה לי כי התשובות ברורות למדי.

5 כוכבים וחבל שאין לי אפשרות לעוד אחד.

11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמלה (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אני זנחתי את הספר.
את "הבודהה בעליית הגג" אהבתי.
בנצי גורן (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה PF. אין לי את נתוני הפשיעה אך לדעתי הכל טמון בחינוך. היפנים משקיעים הרבה בתחום הזה ותמיד דוחפים את הילדים להתקדם ולהצטיין.
בנצי גורן (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה יעל. את צודקת כמובן.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מרתקת, בנצי. וזה מעניין איך למרות כל השנאה,הגזענות,האפליה וההזנחה שהקהילה האסיאטית באמריקה סבלה מהם, בניה נחשבים היום לאוכלוסייה האינטליגנטית ביותר במדינה עם עבריינות שואפת לאפס.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ספר מטלטל ומטריד בלי לצעוק ולהתלהם.
אכן התשובה לשאלתך ברורה. ועדיין חשוב לשאול את השאלה.
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
טוב, בנצי, כי אלינו התייחסו יפה. לכן זה מפליא.
בנצי גורן (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה חני וזאב. מורי: למיעוטים החיים בקירבנו.
חני (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
תודה בנצ מתכננת עליה כבר זמן רב.
תודה על הסקירה היפה.
מורי (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
לא הבנתי, איך אנחנו מתייחסים למי?
זאבי קציר (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה בנצי, תודה לך. אני לא אהבתי את הספר הזה, נתתי לו 2 כוכבים וברור לי שאני בדעת מיעוט.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ