ביקורת ספרותית על כשהקיסר היה אלוהי מאת ג'ולי אוטסוקה

---

כשהקיסר היה אלוהיי-ג'וליה אוטסוקה

יש לא מעט סוגי סופרים שאותם אני קורא ומתענג על מילותיהם. ובמשך השנים קורא מווסת לעצמו טעם ספרותי מועדף בערך כמו טעם מוזיקאלי השייך רק לו.
אני מזמן מיומן בלדעת את הטעמים שלי בקריאה. אני מזהה מרחוק מילים ופסקאות שבקריאתן הם מחוללות צעקות באוזניי ואני מזהה כתבי סופרים שעבורי חוטאים בידענות יתר. אבל זה אני. וכל אחד וטעמו הוא וזה נהדר שיש מגוון טעמים אינסופיים.
אני בכלל תמיד חולם לכתוב בצורה כזאת או אחרת. כשאני קורא סופר שגורם לי לעניין רב ישר אני חושב שהלוואי שהייתי כותב כמו אותו סופר אבל כנראה שהכתיבה שלי יוצאת ממני ושייכת רק לי ובה אני מסתפק. ועדיין בהחלט אני אוהב לקרוא סופרים או סופרות שהטקסט אצלם פועם בצורה רציפה מעוררת השתאות והם יודעים לכתוב וללטש את הטקסט כאילו הזמן הוא לב היריעה וכל זה במבט מרוחק שאינו מתלהם עד חסכנות יתר. קיים בחיסכון עוצמה בלתי רגילה של הדהוד. לא ניתן לשכוח את ריח הרכבת המלאה יהודים העולים בריקבון אדם הסגורים בקרנות הרכבת הנשארת בתחנה בספר "אלה תולדות" החד פעמי של מורנטה. שבכתיבה אגבית כמעט ללא רגש מאפשרת לקורא לחוות הד גדול של רגש. אני גם לא יכול לשכוח ובטח עוד כמה קוראים את מסע הרכבת של אחד מגיבורי "והיום אינו כלה" היודע שהוא חוצה את בית משפחתו בערבות הסורזאק בדרך לאבדון. ללא רגשנות יתר כותב איטמטייב בדיוק מחודד והקורא חש את הייאוש והכיליון.
ספרות היא כלי אדיר לרגשות ודווקא הדיבור על אותם רגשות בדרך מוגזמת יכול ליצור מימד הפוך של זילות הרגש. ספרות מדויקת ומשויפת גורמת לקורא לעצור בכל מספר עמודים ולהביט סביב ולאפשר לטקסט להתעכל היטב.
כל ההקדמה הארוכה היא עבור ספר חד פעמי קטן, מצומצם ומשויף היטב בדייקנות של מנתח כירורגי עבור הספר החד פעמי "כשהקיסר היה אלוהים". כל הסיפור משתרע על מעט עמודים המתארים באופן לא סנטימנטלי תקופה מבישה בהיסטוריה האמריקאית.
בעת מלחמת העולם השנייה אחרי הכרזת המלחמה של ארה"ב על יפן. האזרחים האמריקאים יפנים שחיו במדינה כאזרחים שלווים נשלחו למחנות הסגר כדי למנוע ריגול והפיכתם לאויבים. מבט מדיוק על זמן זה המגיע מכל אחד מבני המשפחה. דרך המסע ההשפלה, הריחוק, חוסר ההבנה והבושה. וכל זה בלשון מתומצתת ומאופקת חריפה אסתטית. את הספר קראתי בחוף הים למול הגלים ובכל כמה עמודים הבטתי לכיוון הענק הכחול שמתחיל להפוך את צבעיו לכחול יותר כי ים של סוף אוגוסט ותחילת ספטמבר הוא ים הרבה יותר צלול ורחב לב.
לכו תקראו ספר בן 126 עמודים שכל מילה נמדדת בעוצמתה כמשקל של המוני מילים. ספר מדויק של סופרת אדירה שכבר עשתה ספרות מופלאה בספר "הבודהה בעליית הגג". לזה קוראים ספרות עצומה.

» ביקורות נוספות של דרור
» ביקורות נוספות על כשהקיסר היה אלוהי