תיעודי היסטורי, סופר מעניין בעיניי, של החיים הפרטיים ברוסיה מסוף המהפכה הבולשביקית ולאורך כל שלטונו של סטאלין.
מיליוני איכרים, אזרחים פשוטים, חברי מפלגה ומשפחותיהם - הורים, אחים, ילדים, חברים, בני זוג לשעבר - נשלחו למחנות עבודה, גולאגים, הוצאו להורג ונעלמו מעל פני האדמה לאורך שלטונו של סטאלין (וזה עוד לפני מלחמת העולם השנייה) ועדיין רוב העם האמין,למרות הפחד, בשלטונו של סטאלין מפני שהם פשוט לא ידעו שום דבר אחר והיו חייבים להיאחז במהפכה כדי להצדיק את הקורבן.
תיאור מפורט של ניסיון הקולקטיביזיציה הסובייטי והדרך שבה המפלגה שלטה בחיים הפרטיים, חינוך, כלכלה, חקלאות ועוד.
דוגמאות - מסופר בכתיבה מעמיקה על המעבר מחוות פרטיות לקולחוזים, איך אנשים עברו מבתים פרטיים לדירות משותפות, מה עשו קרובים של "אויבי הם" כדי לשרוד תחת השלטון המדכא ועוד.
600 עמודים מאוד מעשירים, הסיבה היחידה שלא נתתי חמישה כוכבים היא בגלל ריבוי השמות והתאריכים, אבל למי שיש זמן וסבלנות - לכו על זה.


















