המלחשים מתאר את עולמם של אזרחים מן השורה ברוסיה בתקופתו של סטלין, עולם שבו אנשים פחדו לדבר והחברה כולה לחשה, אם כדי לגונן על חברים ובני משפחה ואם כדי לבגוד בהם; עולם שבו פועל צעיר הלשין על הממונה עליו כדי לזכות במשרתו; גבר הלשין על המאהב של אשתו כדי להיפטר ממנו; שכנים הלשינו מתוך קנאה. עולם שבו אנשים חיו חיים כפולים, ואף על פי כן רק מעטים התריסו נגד המדינה.

אורלנדו פיגס הוא פרופסור להיסטוריה בבּירקבק קולג', אוניברסיטת לונדון. הוא שימש כמרצה להיסטוריה באוניברסיטת קיימברידג' בשנים 1999-1984.
פיגס נודע כחוקר ההיסטוריה הרוסית. שיטות המחקר שלו מגוונות מאוד והן כוללות היסטוריה חברתית, היסטוריה תרבותית והיסטוריה בעל־פה, וכתיבתו משלבת איכויות ספרותיות ואקדמיות.
ספריו זכו בפרסים יוקרתיים ותורגמו לשפות רבות, ביניהם: (A People's Tragedy (1996, מחקר חברתי ופוליטי על תולדות המהפכה הרוסית, (Natasha's Dance (2002, על ההיסטוריה התרבותית של רוסיה.

"ספר מדהים זה הוא פריו של פרויקט המתעד את זיכרונות זקני האזרחים של ברית המועצות לשעבר לפני היעלמם... אורלנדו פיגס הצליח להפיח רוח חיים במה שהוצג לעתים קרובות כנתונים סטטיסטיים יבשים של מוות במחנות אסירים. הוא מתאר חיי אנשים מרבדים מגוונים של החברה הסובייטית בשנות הדיקטטורה הסטליניסטית."
ריצ'רד אוברי, מחבר הספרים מלחמתה של רוסיה והדיקטטורים: גרמניה של היטלר, רוסיה של סטלין

"עבודתו הכבירה של אורלנדו פיגס על האומללות שנכפתה על בני העם הסובייטי בידי שליטיהם, היא אחד הספרים הבלתי נשכחים שקראתי על סבל אנושי, אכזריות ואומץ לב."
סיימון סבאג מונטיפיורי, מחבר הספרים סטלין הצעיר וסטלין - חצר הצאר האדום

"ספר זה הוא תוצאה של פרויקט מחקרי רחב יריעה שחשיבותו לא תסולא בפז. פיגס ועוזריו חשפו יומנים ועדויות בארכיונים וערכו מאות ראיונות עם ניצולי המשטר. זהו ספר קורע לב שחובה על כל רוסי בן ימינו לקוראו." אנטוני ביוור, מחבר הספרים סטלינגרד ונפילת ברלין