“# סיפורם של האנשים הפשוטים, שחיו ברוסיה מתקופת המהפכה הבולשביקית ואחריה. אלה שזיכרונותיהם ותמונותיהם הם החומר עליו מספר פיגס. האיכר, הסוחר, האומן, הילד אינם נוכחים בספרי ההיסטוריה בדרך כלל. פיגס הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לונדון, חוקר היסטוריה רוסית. נראה שהספר הזה הוא תוצאה של "מה שנשאר על ריצפת חדר העריכה". חומרים ועדויות של אנשים פרטיים, שלא נמצא להם מקום במחקרים אחרים, הפכו לספר ענק בן”

“אורלנדו פיגס הצליח לכתוב ספר היסטוריה עם תימוכין דוקומנטריים, ובכל זאת לעשות זאת בצורה מענינת. זווית המחקר שלו מענינת ולא נסקרה לפני ספרו של פיגס - החיים הפרטיים, האישיים, המשפחתיים של אנשים תחת שלטון קומוניסטי שנכנס לכולם לורידים. המבט האקדמי על החומר היה יכול להיות בעיה, אבל פיגס (ברוב דפי הספר) מצליח להתגבר על המכשול ולרשום את העדויות בצורה מעניינת. רק לקראת סופו של הספר בולט מאד שהוא לא הסתמך”

“תיעודי היסטורי, סופר מעניין בעיניי, של החיים הפרטיים ברוסיה מסוף המהפכה הבולשביקית ולאורך כל שלטונו של סטאלין. מיליוני איכרים, אזרחים פשוטים, חברי מפלגה ומשפחותיהם - הורים, אחים, ילדים, חברים, בני זוג לשעבר - נשלחו למחנות עבודה, גולאגים, הוצאו להורג ונעלמו מעל פני האדמה לאורך שלטונו של סטאלין (וזה עוד לפני מלחמת העולם השנייה) ועדיין רוב העם האמין,למרות הפחד, בשלטונו של סטאלין מפני שהם פשוט לא ידע”

“לפני שנתיים יצאנו, כמה חברים, לטיול לאתרי הקרבות הגדולים של מלחה"ע II ברוסיה. הרקע היה של חובבי היסטוריה צבאית, אבל בדיעבד זו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם סיפור מלחמתו הלא-תאומן של הצבא האדום ועם המציאות ברוסיה של היום. חבר שנתן לנו עצות והדרכה לפני הנסיעה סיפר גם על הספר הזה, כחומר חשוב להבנת ההיסטוריה וההתנהגות הפרטית של העם הרוסי. הספר הוא חוויה מסעירה. הוא מציג במבט מקרוב, מבוסס על מאות מתראיינ”

“# סיפורם של האנשים הפשוטים, שחיו ברוסיה מתקופת המהפכה הבולשביקית ואחריה. אלה שזיכרונותיהם ותמונותיהם הם החומר עליו מספר פיגס. האיכר, הסוחר, האומן, הילד אינם נוכחים בספרי ההיסטוריה בדרך כלל. פיגס הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לונדון, חוקר היסטוריה רוסית. נראה שהספר הזה הוא תוצאה של "מה שנשאר על ריצפת חדר העריכה". חומרים ועדויות של אנשים פרטיים, שלא נמצא להם מקום במחקרים אחרים, הפכו לספר ענק בן”

“אורלנדו פיגס הצליח לכתוב ספר היסטוריה עם תימוכין דוקומנטריים, ובכל זאת לעשות זאת בצורה מענינת. זווית המחקר שלו מענינת ולא נסקרה לפני ספרו של פיגס - החיים הפרטיים, האישיים, המשפחתיים של אנשים תחת שלטון קומוניסטי שנכנס לכולם לורידים. המבט האקדמי על החומר היה יכול להיות בעיה, אבל פיגס (ברוב דפי הספר) מצליח להתגבר על המכשול ולרשום את העדויות בצורה מעניינת. רק לקראת סופו של הספר בולט מאד שהוא לא הסתמך”

“תיעודי היסטורי, סופר מעניין בעיניי, של החיים הפרטיים ברוסיה מסוף המהפכה הבולשביקית ולאורך כל שלטונו של סטאלין. מיליוני איכרים, אזרחים פשוטים, חברי מפלגה ומשפחותיהם - הורים, אחים, ילדים, חברים, בני זוג לשעבר - נשלחו למחנות עבודה, גולאגים, הוצאו להורג ונעלמו מעל פני האדמה לאורך שלטונו של סטאלין (וזה עוד לפני מלחמת העולם השנייה) ועדיין רוב העם האמין,למרות הפחד, בשלטונו של סטאלין מפני שהם פשוט לא ידע”

“לפני שנתיים יצאנו, כמה חברים, לטיול לאתרי הקרבות הגדולים של מלחה"ע II ברוסיה. הרקע היה של חובבי היסטוריה צבאית, אבל בדיעבד זו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם סיפור מלחמתו הלא-תאומן של הצבא האדום ועם המציאות ברוסיה של היום. חבר שנתן לנו עצות והדרכה לפני הנסיעה סיפר גם על הספר הזה, כחומר חשוב להבנת ההיסטוריה וההתנהגות הפרטית של העם הרוסי. הספר הוא חוויה מסעירה. הוא מציג במבט מקרוב, מבוסס על מאות מתראיינ”