ביקורת ספרותית על מועדון דיומא - או,צילו של רישליה מאת אַרְתוּרוֹ פֶּרֵס־רֶוֶורְטֶה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 24 ביוני, 2021
ע"י אביב


ספרי המתח הכי טובים הם אלו שהם בעצם ספר אחר, שמתחזה לספר מתח. שבהם השאלה "מי עשה את זה" או "למה עשה את זה" הן לא רלוונטיות באופן מובהק.
"מועדון דיומא" הוא ספר לאוהבי ספרים, ויותר מזה: מכתב אהבה אחד ארוך לספרים, אהבתם וקריאתם. קורסו הוא 'בלש ספרים', טיפוס לא ממש הגון ולא מאוד הירואי, שמאתר ספרים נדירים כמו מהדורה מקורית של דון קיחוטה או ספר תפילה עם תחריטים מימי הביניים, ולצורך כך הוא מסתובב בארכיונים עתיקים, עליות גג נידחות ואחוזות אצולה מתפוררות באירופה. קורסו יוצא למרדף אחרי כרך עתיק ואגדי, שלפי האגדה נכתב על ידי השטן בכבודו ובעצמו והמעמיקים בו יוכלו למצוא רמזים איך לבצע את טקס זימונו של נסיך החושך בכבודו ובעצמו. ועל הדרך מסתבך עם כת מסתורית, מיליונרית מופרעת, ונערה אלמונית מומחית באמנויות לחימה שמסתירה סוד. קלישאתי ומופרך, נכון, אבל בדיוק במידה כדי לצעוק בקול רם: הלו, קורא, אל תתעסק בזה, זה לא משנה. מה שיפה פה זה שיר האהבה הנוגה לספרים של פעם, רשרוש הדפים ותפרי הכריכה, התחריטים וצליל הדפים המתהפכים, ועולמם של הביבליופילים. הציטוטים מתוך "סקאראמוש", ההתפלספויות על האנשים האמיתיים שהיוו השראה ל"שלושת המוסקטרים", המהדורות המוקדמות של "דון קישוט", האמנות של משפט פתיחה של רומן בהמשכים, והאנשים שמשננים לעצמם את שמות כל חברי הצוות של ה"פיקווד" (ישמעאל, אחאב, סטאבס, סטארבק, פדאללה, פיפ, טשטגו, קוויקווג... לא זוכר את השאר, אני עוד טירון בזה.) האחוזות העתיקות שבהן אין ריהוט והעשבים בגינה צומחים פרא, כדי לממן את קופסאות התצוגה המיוחדות שבהן ספרים עתיקים נשמרים בוואקום ובתאורה מיוחדת. לסיכום: זה ספר של ספרים.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
rainbow (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מעוררת סקרנות הוספתי לרשימת קריאה
תודה!
עמיחי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
יפה כתבת.
אני גם מאלה שראו קודם את הסרט. בגלל שהסרט היה מרתק בעיניי, הספר קצת איכזב אותי, כי הוא באמת מפתח מאד את הקשר לדיומא וכו' וזה פחות עניין אותי...
כמובן שהאלמנט של האיורים וההבדלים ביניהם הוא פשוט נפלא.
פואנטה℗ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
עוד כמה פיקסלים לטעימה:
באביב של שנת 1998 קנתה בלומה לנון בחנות ספרים בסוהו עותק ישן של ה"שירים" של אמילי דיקינסון, ובהגיעה לשיר השני, בפינת הרחובות הראשונה, דרסה אותה מכונית.
ספרים משנים את גורלם של בני-אדם. יש כאלה שקראו את ה"טיגריס ממלזיה" והפכו למרצים לספרות באוניברסיטאות מרוחקות. "סידהארתה" הוביל עשרות אלפי צעירים להינדואיזם, המינגווי הפך אותם לספורטאים, דומא היפך בחייהן של אלפי נשים, ונשים לא מעטות ניצלו מהתאבדות בזכות ספרי בישול. בלומה היתה הקורבן שלהם.
היא לא היחידה. ליאונרד ווד, הפרופסור הזקן ללשונות עתיקות, נותר משותק למחצה אחרי שחמישה כרכים של ה"אנציקלופדיה בריטניקה", שניתקו ממדף בספרייתו, פגעו בראשו; חברי ריצ'רד שבר רגל כשניסה להגיע ל"אבשלום, אבשלום!" של ויליאם פוקנר, ובגלל מיקומו הלא מוצלח על המדף נפל מהסולם. חבר אחר מבואנוס-איירס חלה בשחפת במרתפים של ארכיון ציבורי, והכרתי כלב צ'יליאני אחד שמת מסיבוכים בעיכול, לאחר שטרף את דפיו של "האחים קרמאזוב" באחר-צהריים נזעם.
סבתי נהגה להגיד לי, בכל פעם שראתה אותי קורא במיטה: "עזוב את זה, ספרים זה מסוכן." שנים רבות האמנתי שהיא בורה, אך הזמן הוכיח את השכל הישר של סבתי הגרמנייה.
פואנטה℗ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הזכיר לי נובלה קצרה אך ממצה:
בית הנייר / קרלוס מריה דומינגס

על איך ביבליופיליה הופכת לביבליומאניה

אביב (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
לגבי הסרט עם ג'וני דפ, הסרט לא מגרד לספר את הגב של כף הרגל.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
אני אוהב את פרז-רוורטה ותודות לסקירתך המשכנעת אקדם אותו.
ישי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
רומן פולנסקי ביסס על עלילת הספר את סרטו 'השער התשיעי' עם גוני דפ ועמנואל סנייה. סרט אפל, מותח ומתעלה על ספר המקור.
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מעולה! תכף רשמתי לפניי.
מורי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
משכנע מאוד.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ