![הכבוד האבוד של קתרינה בלום [2016]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/980913.jpg)
על ספרו הנודע של היינריך בל ״הכבוד האבוד של קתרינה בלום״ שמעתי כבר בנערותי ומאחר שעד כה טרם קראתי ולו ספר אחד מפרי עטו של חתן פרס נובל זה, ניצלתי את המבצע המשתלם (ספר בעשרה שקלים) של ״כנרת, זמורה-דביר״ ורכשתי שניים מספריו של בל ואחד מהם הספר הזה.
מדובר בנובלה שסיפור המסגרת שלה לכאורה מעניין ואקטואלי שבעתיים בימנו בה התקשורת מובלת על ידי הרשתות החברתיות:
בחורה צעירה ונאה בשם קתרינה בלום מכירה במהלך שנת 1974 בחור צעיר בנשף ריקודים, המשיכה ביניהם מידית ואת המפגש ביניהם חותם בילוי בביתה.
להפתעתה הסתבר לה בדיעבד שבילתה עם פושע נמלט שמבוקש ע״י המשטרה (בגב הספר נרשם שהוא מבוקש בשל פעילות פוליטית, אולי פספסתי…).
קתרינה נחקרת בחשד שסייעה לו להימלט והחוקרים מדליפים פרטים על חייה ועל חקירותיה לעיתון ״צייטונג״, עיתון נפוץ במיוחד שחובב שערוריות בדומה ל״סאן״ הבריטי. כתב העיתון חסר העקבות מפרסם ידיעות מכפישות על קטרינה, מקורביה ובני משפחתה ולא מהסס לשנות דברים שאמרה לפרוטוקול בחקירתה כדי להעצים את הפרשה ולהפוך אותה מבחורה רגילה מהישוב לאישה זנותית, חסרת עקבות, חסרת רגישות.
עולמה של קתרינה חרב עליה תוך מספר ימים וכפי שכתוב בגב הספר ״כאשר המתקפות עליה נעשות עזות יותר ויותר, קתרינה לא רואה לפניה אלא מוצא אחד.״
######אזהרת ספוילר######
כבר בפתיחת הפרשה בולט לעין משהו בלתי הגיוני בעליל. צעירה מופיעה בדירתו של פקד משטרה המכיר אותה מחקירותיו הקודמות, מודיעה לו לתדהמתו כי רצחה בדירתה עיתונאי ומבקשת שיצווה לפרוץ את דירתה ולקחת את הגופה משם… הרי ההיגיון אומר שאם דלת דירתה נעולה היא ננעלה על ידה אחרי הרצח אז מדוע יש צורך לפרוץ את הדירה אם אפשר להכנס באמצעות המפתח של הצעירה… ייתכן שזה נובע מהתרגום לעברית (אליו אתייחס בהמשך) ובכל מקרה הקטע לא ברור ופתיחה לא ממש אמינה לסיפור.
######סיום ספוילר######
הנובלה ממחישה היטב את כוחה הדורסני של התקשורת מול האדם הקטן, הכל במטרה לייצר סקופים עיתונאיים, במיוחד כשהנושא מופקד בידי שוטרים ועיתונאים שהאתיקה והיושרה המיקצועיים לא ממש נר לרגליהם.
יחד עם זאת אחת הסיבה המרכזית שלא נהניתי מהנובלה הזו נעוצה בתרגום לעברית. אמנם לא חסרים ספרים שתורגמו בשנות השבעים שזקוקים לתרגום חדש אבל בדרך כלל אני מסתדר גם עם תרגומים שאינם עדכניים. בהקשר לכך אני חייב לציין שמזמן לא נתקלתי בתרגום כה מעצבן שהצליח לחרב את הנאתי מהספר ואחראי במידה רבה לכך שהספר כמעט ואינו קריא.
ישנן המון דוגמאות אבל לא אלאה אתכם ואתן מספר דוגמאות מייצגות מהקל אל הכבד:
המילה קרנוואל במקום קרנבל.. נו, על זה עוד ניתן להבליג.. הביטוי ״נחירות בהמות ועופות״.. התברר בחיפוש בגוגל שלנחור בהמות ועופות משמעו לשחוט אותן שלא לפי ההלכה… אז כשמדובר בעגנון אני יכול להבין ולקבל אבל כשמדובר בתרגום זה לא עובר ומעצבן. הלאה… מה שברור כהטרדות מיניות תורגם בכל פעם כ״היטפלויות״, שזה מבחינתי לא יותר ממכבסת מילים.
אבל הכי מעצבן זו הנטייה החוזרת ונשנית של המתרגם להשתמש במילה ״חיבובים״ על הטיותיה השונות כאשר בכל פעם הקורא אמור לנחש על מה מדובר לפי ההקשר של המשפט…
אם היה מדובר ברומן ולא בנובלה אין לי ספק שהייתי נוטש. אני די בטוח שתרגום חדש וראוי יהפוך את הספר לקריא ומהנה יותר לקריאה אבל את הציון שלי נתתי בהתאם למהדורה שקראתי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
