#
קטרינה בלום היא צעירה כבת 30, ששנות חייה הראשונות היו קשות – עוני, הורים לא מתפקדים, עבודה קשה, אופק לא ברור, נישואים כושלים שהסתיימו בגירושים. החיים האלה יצרו אישה שכל חייה נשענה על עצמה. היא מאופקת, מתוכננת, חרוצה. היא אינה מחצינה רגשות, וחיה באופן צנוע ומחושב, שאיפשר לה לקנות דירה קטנה ואחר כך גם מכונית משומשת. חייה נראים לה טובים – הם בהחלט טובים מאד בהשוואה לתחילתם - ואינם כוללים התבכיינות וקיטורים. במסגרת בילוי מפעם לפעם, פגשה גבר אחד במסיבה, נכבשה בקסמו ובילתה איתו את הלילה בדירתה. מה שהיא לא ידעה הוא שהוא מבוקש, שהוצב עליו מעקב על ידי המשטרה. בבוקר הוא יצא מהדירה ונעלם לעוקביו. זמן קצר אחר כך פורצים שוטרים לדירה (את הסצינה הזו ראינו בלא מעט סרטים – השוטרים שואגים ומפחידים את בעלת הבית). בתסכולם הרב הם מוציאים אותה מדירתה ומצעידים אותה ביניהם לעיני שכניה, שהרעש הוציא גם אותם מדירותיהם ופיסת הריאליטי בה הם צופים מרתקת ומפרנסת השערות, רכילות ופנטסיה לימים רבים. את הסיפור הזה מביא עיתון, שמתפרנס מכתבות סנסציוניות, רמזים, השערות לא מבוססות וניגון על רגשות הקוראים (היום אלה רשתות חברתיות. לאף אחד אין סבלנות לקרוא מאמרים בעיתון)

הסיפור כתוב בהומור נשכני, מסופר באירוניה מאופקת ובמידה לא מעטה של ציניות מושחזת. למרות כמעט 50 שנה מאז יצא לאור, הוא עדיין רלבנטי. דמות הגיבורה בנויה היטב, התהליך שהיא עוברת ברור והמינימליזם בו כתוב הסיפור מבורך. בל כתב פה סיפור מדם ליבו, כמה חבל שהוא האשים את הש.ג. (העיתונות הצהובה) ולא את מי שראוי לכוון אליו את חיצי הביקורת - אלה הרומסים את זכויות האזרח כדי להשיג הישגים מפוקפקים שהם כמובן חשובים יותר מפרטיות ודימוי של אחת, קטרינה ב.

התרגום המוזר והמשעשע הוא האתנחתא הקומית בסיפור רציני ועצוב זה. מר איזק, שתרגם מגרמנית, המציא מלים, שיכתב או הוסיף אותיות ובנה כתיב עברי חדש, ואף תחביר משופץ. דוגמאות? בבקשה. "מבטים שחוּצים" משמע, כנראה, מבטים חודרים, "חיבובים" כלומר חיזורים או הטרדות-מיניות, "שייך" כלומר שייח, "פלאֶש באֶק", "קרניוואל" הן דוגמאות למלים שמר איזק הוסיף להן א', ואף ניקוד, ליתר ביטחון. מבנה המשפטים שלו מגושם ומוזר למשל, משפט אקראי: "וכי לא יעלה באמת כלום על דעת ועידת ההגמונים בפולדה או על דעת הועד המרכזי של הקאתולים בגרמניה?"

אני חושבת שהמתרגם צריך להיות לפחות דיקן בבית ספר למתרגמים. הישג לא פשוט הוא להצליח להפוך ספר נוקב ומריר לבדיחה הראוייה לתוכנית סאטירה מצחיקה באמת. אין צורך לומר שהדירוג הוא לנובלה. אם היה דירוג לתרגום הוא היה מקבל 5 כוכבים על שיפור השפה ושעשוע הקוראת.

#
קטרינה בלום היא צעירה כבת 30, ששנות חייה הראשונות היו קשות – עוני, הורים לא מתפקדים, עבודה קשה, אופק לא ברור, נישואים כושלים שהסתיימו בגירושים. החיים האלה יצרו אישה שכל חייה נשענה על עצמה. היא מאופקת, מתוכננת, חרוצה. היא אינה מחצינה רגשות, וחיה באופן צנוע ומחושב, שאיפשר לה לקנות דירה קטנה ואחר כך גם מכונית משומשת. חייה נראים לה טובים – הם בהחלט טובים מאד בהשוואה לתחילתם - ואינם כוללים התבכיינות וקיטורים. במסגרת בילוי מפעם לפעם, פגשה גבר אחד במסיבה, נכבשה בקסמו ובילתה איתו את הלילה בדירתה. מה שהיא לא ידעה הוא שהוא מבוקש, שהוצב עליו מעקב על ידי המשטרה. בבוקר הוא יצא מהדירה ונעלם לעוקביו. זמן קצר אחר כך פורצים שוטרים לדירה (את הסצינה הזו ראינו בלא מעט סרטים – השוטרים שואגים ומפחידים את בעלת הבית). בתסכולם הרב הם מוציאים אותה מדירתה ומצעידים אותה ביניהם לעיני שכניה, שהרעש הוציא גם אותם מדירותיהם ופיסת הריאליטי בה הם צופים מרתקת ומפרנסת השערות, רכילות ופנטסיה לימים רבים. את הסיפור הזה מביא עיתון, שמתפרנס מכתבות סנסציוניות, רמזים, השערות לא מבוססות וניגון על רגשות הקוראים (היום אלה רשתות חברתיות. לאף אחד אין סבלנות לקרוא מאמרים בעיתון)

הסיפור כתוב בהומור נשכני, מסופר באירוניה מאופקת ובמידה לא מעטה של ציניות מושחזת. למרות כמעט 50 שנה מאז יצא לאור, הוא עדיין רלבנטי. דמות הגיבורה בנויה היטב, התהליך שהיא עוברת ברור והמינימליזם בו כתוב הסיפור מבורך. בל כתב פה סיפור מדם ליבו, כמה חבל שהוא האשים את הש.ג. (העיתונות הצהובה) ולא את מי שראוי לכוון אליו את חיצי הביקורת - אלה הרומסים את זכויות האזרח כדי להשיג הישגים מפוקפקים שהם כמובן חשובים יותר מפרטיות ודימוי של אחת, קטרינה ב.

התרגום המוזר והמשעשע הוא האתנחתא הקומית בסיפור רציני ועצוב זה. מר איזק, שתרגם מגרמנית, המציא מלים, שיכתב או הוסיף אותיות ובנה כתיב עברי חדש, ואף תחביר משופץ. דוגמאות? בבקשה. "מבטים שחוּצים" משמע, כנראה, מבטים חודרים, "חיבובים" כלומר חיזורים או הטרדות-מיניות, "שייך" כלומר שייח, "פלאֶש באֶק", "קרניוואל" הן דוגמאות למלים שמר איזק הוסיף להן א', ואף ניקוד, ליתר ביטחון. מבנה המשפטים שלו מגושם ומוזר למשל, משפט אקראי: "וכי לא יעלה באמת כלום על דעת ועידת ההגמונים בפולדה או על דעת הועד המרכזי של הקאתולים בגרמניה?"

אני חושבת שהמתרגם צריך להיות לפחות דיקן בבית ספר למתרגמים. הישג לא פשוט הוא להצליח להפוך ספר נוקב ומריר לבדיחה הראוייה לתוכנית סאטירה מצחיקה באמת. אין צורך לומר שהדירוג הוא לנובלה. אם היה דירוג לתרגום הוא היה מקבל 5 כוכבים על שיפור השפה ושעשוע הקוראת.