ביקורת ספרותית על מלאכי עליון מאת מיכל שלו
ספר בסדר

---

"רומן למשרתות" זו לא מילה גסה. וצריך להיות ברור, זה בדיוק מה שהספר הזה. זה סיפור על אנשים יפים, מוצלחים, שנונים ואמיצים, ועל העולם שלהם שאנחנו הקוראים רשאים להציץ אליו מבחוץ כי בואו נודה על האמת, מי לא חלם פעם להיות אחד מהם, טייס או טייסת או אשת טייס (או איש-טייסת אבל זה יחסית חדש.) זיו הוא סגן מפקד הטייסת, אודי הוא חברו הטוב, ענת היא השלישה היפה שהיא סנובית ונחמדה בעת ובעונה אחת, שרון היא בובת הברבי התורנית, אמיר הוא ה-dead meat כלומר הטייס הצעיר הנאיבי והחמוד שכתוב לו "הולך למות בהמשך" על המצח, קטיה היא העולה החדשה שברוסיה היתה נגנת כינור וירטואוזית ונטשה את המוזיקה בגלל טראומה שתתברר בהמשך, והרב-סרן עושה לה טובה שהוא אוסף אותה על הידיים אל העולם שלו שם תוכל לחיות לנצח בחיקם של היפים והאמיצים, ועל הדרך יהיו דיאלוגים רזים, עלילה בלתי אמינה, דמויות שטוחות והרבה סקס פרוע אך רגיש. אבל למי אכפת כשיש את כל היופי הזה מסביב. רומן למשרתות, אבל איזה יופי של רומן למשרתות.

» ביקורות נוספות של אביב
» ביקורות נוספות על מלאכי עליון