ביקורת ספרותית על כוחו של אחד מאת ברייס קורטני
ספר מעולה

---

שמו האמיתי של הגיבור לא נחשף לעולם, רק כינויו 'פיקיי' - ראשי תיבות של "פיס-קופף" באפריקנץ. כינוי הגנאי מוענק לו בפנימיה האפריקנרית אליה הוא נשלח בדרום אפריקה של שנות השלושים המאוחרות, בגלל שלאמו האלמנה העניה אין כסף לשלוח אותו לבית ספר בריטי ראוי. שם נחשף פיקיי לעובדה הפשוטה: החיים קשים. יחד עם זאת, מסכת ההתעללות שהוא עובר בפנימיה מתוארת לא בהתבכיינות אובר-דרמטית אלא בהרבה הומור דיקנסי, כאומרת: אלה החיים. תתמודד.
ופיקיי מתמודד. עם קצת עזרה מרופא אליל של שבט הזולו (הכוללת תיאור ספרותי נפלא של מדיטציית דמיון מודרך, המקדים את זמנו) הוא מגלה איך למצוא בתוכו את הכוח להיות אחד נגד העולם, ויוצא לדרך, כשבדרכו ממתינים גלריה של טיפוסים: כרטיסן רכבת מתאגרף שמלמד אותו על עולם החומר, פרופסור למוסיקה שמלמד אותו על עולם הרוח, אסיר עולם ערמומי וחלקלק שמלמד אותו על עולם הצללים, סוחר שטיחים יהודי עשיר וממולח שמלמד אותו על עולם הכסף, ועוד כהנה וכהנה. המטרה - להיות אלוף העולם באיגרוף במשקל קל-כבד. מה זה משנה, המטרה שלו היא להגיע מהכי למטה להכי למעלה שאפשר. שזו המטרה של כל אחד, לא?
הספר הזה הוא לא - לא!! - כתב אישום חריף נגד האפרטהייד, כמו שניסו לעשות ממנו. הוא גם לא 'מבט ציני על עולם המבוגרים'. הסופר לא פוסח על זוועות האפרטהייד אבל גם לא מתמקד בהן; אלה החיים. אתה אחד, הכוח שלך, הנה שאר העולם - תתמודד.
הספר הזה הוא על התמודדות. החיים קשים, תתמודד. ולהתמודד זה לא להיות גיבור תכול-עיניים בסרט הוליוודי, להתמודד עשוי להיות כרוך מדי פעם בדברים אחרים. כמו לתת מכה בלתי חוקית כשהשופט לא מסתכל. כמו להודיע לכומר ש"אלוהים הוא חתיכת חרא", כמו למצוא דרכים להרוויח כסף כשאתה סטודנט עני, כמו לדעת מתי להתרחק מבעיות של מישהו אחר, וכדי ללמוד את הלקח המלא חייבים להגיע עד הדף האחרון של הספר

» ביקורות נוספות של אביב
» ביקורות נוספות על כוחו של אחד