ביקורת ספרותית על חדר הזכוכית מאת סיימון מאואר
ספר טוב

---

באתי דווקא לתרום ספרים ל"ספריית רחוב", שבגינה הציבורית שלידי ומצאתי את הספר הזה. משהו בו משך מיד את תשומת לבי. אני מאוד מתעניין בארכיטקטורה וזהו ספר שיש בו שילוב מעניין בעלילה, בין ארכיטקטורה ואהבה... כללית, מדובר פה בתעשיין מכוניות צ'כי עשיר, שהוא גם יהודי מתבולל, שמתאהב ומתחתן עם אהובתו הנוצריה ובונה לה על ידי ארכיטקט גרמני מפורסם, בית חלומות ענק סופר-מודרני, עם סלון יוצא דופן שקירותיו זכוכית. והבית הזה שנבנה בשנות העשרים של המאה הקודמת, מהווה ציר ומכנה משותף לדמויות שבעלילה ואיכשהו תמיד יש להן קשר מסוים אליו. וכך פורחים להם רומנים ובגידות של הדמויות הראשיות שמככבות פה, על רקע התהפוכות הפוליטיות שקרו במאה העשרים ובייחוד מלחמת העולם השנייה, שבגללה נאלצים בני הזוג הללו להגר משם ולברוח עם כספם "ברגע האחרון" בזמן הנכון... בספר שונו השמות של העיר ושמות גיבורי העלילה. אבל מה שנתן למאואר הסופר, את ההשראה האמיתית, הוא בית "וילה טוגנדהאט", בעיר ברנו בציכיה, שנבנה ע"י הארכיטקט הידוע לודוויג מיס ון דר רוהה. (שגם שמו שונה כמובן בעלילה) חלק מגיבורי העלילה נשארים בבית ובצ'כיה, גם כשבעלי הבית עזבו לתמיד... וגם הם מתאהבים (או לא) שוכבים אחד עם השנייה, (לעתים בתוך הבית) נפרדים וחוזרים, תוך כדי התהפוכות הפוליטיות שעברו על צ'כיה, (ובגללם גם לבית עצמו) עד לסיום, שבו מתחברים שוב חוטי העלילה, עם חלק מגיבורי הסיפור ששרדו ונותנים לנו איזשהו קתרזיס ולנו הקוראים סיפוק מסוים... ועם זאת אני חייב לציין, שאין שום קשר, או לעתים קשר רופף ביותר, בין מה שקורה בעלילה למה שקרה באמת לאנשים האמיתיים שאכלסו את הבית הזה.
מעניין גם שיש פה פרקים, שמעוטרים על ידי שרטוטים ארכיטקטוניים, של הבניין מזוויות שונות... הבטחתי לעצמי שאם אבקר שוב בצ'כיה, לאחר שמהומת הקורונה תיגמר, אסע לברנו לראות הבית המיוחד הזה. בסך הכל זהו ספר מאוד קריא ומהנה לדעתי.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על חדר הזכוכית