“יש ספרים שקוראים בשביל האקשן, ויש כאלה שנשארים איתך בגלל המחיר האנושי.
הספר הזה מנסה להיות גם וגם.

בסוף הקריאה מצאתי את עצמי תוהה – האם הוא מצליח?

ומה קשה יותר: לשרוד משימה מסוכנת, או לשרוד את מי שהפכת להיות בדרך?

אני לא בטוחה שהספר מספק תשובה חד-משמעית.

זהו ספר רלוונטי מאוד לתקופה שאנחנו חיים בה – עלילתי, קצבי וסוחף, עם הרבה אדרנלין, מרדפים ודילמות מורכבות. הוא פותח צוהר לעולמם של אנשי הצללים ולמחיר הכבד שהם – וגם משפחותיהם – משלמים כדי להגן על המולדת.

אלי חליפה מציין שהספר נכתב בהשראת אירועים מהעולם האמיתי, והתוצאה אכן מרגישה קרובה למציאות. מבחינתי – זה עבד. לא הצלחתי להניח את הספר מהיד.

העלילה עוקבת אחר דניאל רוזן – לוחם מיומן שמנהל חיים כפולים. איש משפחה לכאורה, אך בפועל חי בתוך מערבולת של משימות מסוכנות בלב טהרן.

הוא מחליף זהויות בקצב כמעט בלתי נתפס – מתחיל את היום כאדם אחד וממשיך אותו כאחר, לפעמים כמה פעמים ביום. החיים שלו בנויים משקרים וסודות, והמחיר הנפשי של להיות “אף אחד” מורגש היטב.

לצד האקשן, יש גם בגידות, אהבות אסורות ודרמות אישיות שמעניקות לסיפור עומק רגשי. תחושת האמינות מתחזקת גם בזכות הדיאלוגים והמחקר שמאחורי הספר.

דמותו של דניאל רוזן מצליחה להיות יותר מגיבור פעולה – יש בו גם שבריריות, פחד ובדידות. בעיניי, הבעיה האמיתית שלו אינה האויבים שמולו, אלא העובדה שהוא כבר לא באמת יודע מי הוא. בין זהות לזהות, גם הקורא נשאר תוהה במי להאמין – ואולי אין תשובה נכונה.

מה שעניין אותי במיוחד הוא לא רק מי הדמויות – אלא מי הן כשהקליפות מוסרות. האם אפשר להחזיק כמה חיים במקביל ולהישאר אנושי?

סיימתי את הספר הזה תוך כמה שעות – וזה כבר אומר לא מעט. ממליצה בחום.

בשורה התחתונה:

“איש המוסד בלב טהרן” הוא לא רק סיפור על משימות חשאיות – אלא על אדם שנעלם בתוך הזהויות שהוא נאלץ לבנות, ועל המחיר שבכך.

נקודה למחשבה: בסוף לא כולם שורדים את המשימות אבל מעטים שורדים את עצמם.

קריאה נעימה,

לי יניני”