ביקורת ספרותית על הלב תמיד זוכר מאת יאן-פיליפ סנדקר
ספר לא משהו

---

הספר הזה הוא הספר השלישי בסדרה הבורמזית, ולפי איכות הכתיבה היה עדיף שסנדקר יסיים את הסדרה בספר השני. כמי שאהב מאוד את שני הספרים הקודמים בסדרה, שבהם סיפור האגדה המרכזי היה טוב (למרות סיפור המסגרת החלש), ציפיתי לקרוא ספר בסגנון דומה, אך בסופו של דבר החלטתי לנטוש את הספר בסביבות עמוד 200.

הכתיבה של סנדקר היא סטריאוטיפית ולעיתים ברמה נמוכה מדי, והפעם לא היה סיפור אגדה טוב שיעלה את איכות הכתיבה. סיפור המסגרת הוא על בּוֹבּוֹ בן השתים־עשרה שדודו אוּ־בָּה מספר לו את סיפור אהבתם של אמו ואביו, והסיפור מתרחש בבורמה ובניו־יורק. סנדקר מכיר את בורמה ודואג לשבץ מושגים בורמזיים כמו משחק הצִ'ינלוֹן, פסטיבל תָאדין־קְיוּט (Thadingyut), לונגי, שמות של שבטים ומקומות אותנטיים, אך גם שמות של ספרים מערביים ומקומות בניו־יורק ומנסה להראות את ההבדלים בתפישה בין התרבות הקפיטליסטית המערבית לתרבות הבורמזית על האמונות השונות שבה.

הנסיונות המגושמים להציג את ההבדל בין המזרח למערב, שהיו עקב אכילס של ספריו הקודמים, הפכו כאן לעיקר הסיפור וחבל. סנדקר מזכיר דברים מעניינים כגון רוחות הנאטס, חג בודהיסטי, ההפגנות שהיו בבורמה בעד הדמוקרטיה וכו', אך הנושאים האלה רק מוזכרים במילה או מקבלים התייחסות שטחית, ונוצר הרושם שכל מטרתם היא להראות שסנדקר מכיר את בורמה ולתפקד כקישוט לרומן רומנטי בניחוח מזרחי.

מה שהכי אהבתי בספר הוא התמונה שעל הכריכה שצולמה על ידי Scott Stulberg , וכמדומני שגם תמונות הכריכה המצוינות בספרים הקודמים הן שלו.

ייתכן שחובבי הרומן הרומנטי יאהבו את הספר הזה, אך בעיני הוא ספר מיותר.

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על הלב תמיד זוכר