ביקורת ספרותית על השנה של סאקו מאת קיואיצ'י קטאימה
ספר בסדר

---

זוג צעיר, שינוצ'י מתכנת בחברת הייטק וצלם חובב, בעיקר של חתולים, ואשתו השניה סאקו, עקרת בית שמעבירה את זמנה בעיקר בביצוע מטלות, צפייה בקרבות סומו בטלוויזיה, בישול וקריאה. בנוסף יש בבעלותם מכונות ממכר אוטומטיות של סיגריות ומשקאות וסאקו אחראית על מילוי החסר, היא עושה זאת כל בוקר. חייהם של הזוג שלווים, רגועים ונטולים ריגושים כמעט, יש שיגידו משעממים מאוד אך נדמה ולזוג הצעיר זה בכלל לא מפריע. אין להם חיי חברה והם משתלדים שלא לצאת מהבית אלא אם כן העניין הכרחי, כמו קניות ועבודה, ולפעמים לאחר שכולם נרדמו הם אוהבים לצאת לטיול קצר לאור ירח.

הם הכירו לפני חמש שנים, לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה עבר שוניצ'י לגור בדירת רווקים קטנה וסאקו היתה לו לשכנה. הקשר היחיד ביניהם היה בכייה של סאקו אותו שמע בכל ערב עד שלבסוף התאהב בו והבכי שלה הפך לחלק ביום לו הוא מחכה. בשלב מסוים החליט שכדאי ללכת ולבדוק את שלומה ולהכיר את הבחורה ולאחר שקיבל משלוח של עוגיות אורז, ממשפחתו בכפר, דפק על דלתה והציע לה שקית מלאה.

לאט לאט אנחנו מתוודעים לעוד פרטים על הזוג הצעיר, בעיקר על שינוצ'י. מסתבר שהוא עקר וזו גם אחת הסיבות העיקריות שעזב את אשתו הראשונה לאחר שמשפחתה תקפה אותו באכזריות על כך שלא יכל היה לספק לה ולהם את כל מה שהיו צריכים. הם בעיקר כעסו והתאכזבו ממנו על כך שלא היה מסוגל לדאוג ליורש לחברה של המשפחה, והרי הדבר חשוב מאוד בתרבות היפנית. הוא החליט לעצור את הטיפולים והבדיקות ולהתגרש ממנה ונדמה שיצא מצולק מהמערכת יחסים הזאת.

באחד הימים אחותה של סאקו, איזומי, מגיעה לביקור ומבקשת ממנה בקשה שתשנה את השגרה הכל כך מוכרת ורגועה שלהם לחלוטין, בקשה שתשנה את חייהם וכמו תעורר שדים משנתם, בקשה שתעמיד את מערכת היחסים של הזוג הצעיר במבחן ושתאלץ אותם להתמודד עם המציאות של חייהם ועם כל מה שחשבו שקברו עמוק והספיקו לשכוח עד לרגע בו נדמה ששיגעון או טירוף אוחז בהם ומסרב לשחרר, בקשה שתאלץ אותם להתמודד עם הרצונות האמיתיים והחרדות הגדולות ביותר שלהם.

הסיפור כתוב באופן מאוד קולח, זורם והכתיבה יפה וכל מה שצריך להיות בסיפור יפני קיים, כל מה שאני אוהב ומחפש. התרבות היפנית על כל צדדיה, היפים יותר והיפים פחות, זועקת מכל דף ומשפט בספר, הניכור, הבדידות, העצבות והסגריריות, המנהגים והאמונות, הצבעים והניחוחות ובכל זאת משהו שם לא עבד, עבורי בכל אופן, לא הצלחתי להתחבר לדמויות ורציתי כל כך. הדמות של סאקו לא מאוד שונה מהנשים של מורקמי ויש בה כל מה שצריך כדי לגרום לי להתאהב בה ובעיקר לעורר בי אמפתיה אך עם כל הרצון זה לא עבד. מרגיש לי שפספסתי ספר שאמור להיות מעניין ומוצלח, לא היה חיבור, ורוב הקריאה עברה עלי במן שיממון, ריחוק ואפתיות שלא הכרתי עד היום, בטח לא בספרות היפנית..

בין היתר הספר עוסק גם בחיים בעידן המודרני, הלחץ התובעני שבעבודה, המרדף אחרי הכסף, בהישרדות ובמוות. השנה של סאקו היתה לא פשוטה בכלל, הוא מתאר חיים לא קלים של הזוג הצעיר וכן היו רגעים, מעטים מאוד וקצרים, בהם ליבי יצא אל סאקו, אך לא מספיק.

» ביקורות נוספות של Rasta
» ביקורות נוספות על השנה של סאקו