“זוג צעיר, שינוצ'י מתכנת בחברת הייטק וצלם חובב, בעיקר של חתולים, ואשתו השניה סאקו, עקרת בית שמעבירה את זמנה בעיקר בביצוע מטלות, צפייה בקרבות סומו בטלוויזיה, בישול וקריאה. בנוסף יש בבעלותם מכונות ממכר אוטומטיות של סיגריות ומשקאות וסאקו אחראית על מילוי החסר, היא עושה זאת כל בוקר. חייהם של הזוג שלווים, רגועים ונטולים ריגושים כמעט, יש שיגידו משעממים מאוד אך נדמה ולזוג הצעיר זה בכלל לא מפריע. אין להם חי”

“בסיפור הזה המשפטים צועדים על גבי ציור קנבס, והמכחול שהצייר אוחז בידו מרקד לפני הקורא. בספר הזה יש רק 207 עמודים איכותיים. בדיוק כמו אותו תבשיל גורמה שאני אוהבת. יש מעט מאוד על הצלחת, המרכיבים מוגשים אסטטית, שחבל לקלקל ובכל זאת... כשנוגסים ... יאמי... הטעם אלוהי, עד כדי כך שלעיתים לא ניתן לזהות את התבלינים, שעומדים מאחורי אותו תבשיל... כל מה שנותר, הוא רק להתענג ולערוג שלא ייגמר לעולם... סאק”

“הסופר יודע לכתוב, הסיפור מתקדם. אבל למה לעזאזל נראה שאין קשר בין הקטעים. למה זה נראה שכאילו חסרים דפים בספר, מתחי לנושא לא מסיים, מתחיל נושא אחר באמצע. אולי התרגום אשם, אבל ממש לא התחברתי.”

“זוג צעיר, שינוצ'י מתכנת בחברת הייטק וצלם חובב, בעיקר של חתולים, ואשתו השניה סאקו, עקרת בית שמעבירה את זמנה בעיקר בביצוע מטלות, צפייה בקרבות סומו בטלוויזיה, בישול וקריאה. בנוסף יש בבעלותם מכונות ממכר אוטומטיות של סיגריות ומשקאות וסאקו אחראית על מילוי החסר, היא עושה זאת כל בוקר. חייהם של הזוג שלווים, רגועים ונטולים ריגושים כמעט, יש שיגידו משעממים מאוד אך נדמה ולזוג הצעיר זה בכלל לא מפריע. אין להם חי”

“בסיפור הזה המשפטים צועדים על גבי ציור קנבס, והמכחול שהצייר אוחז בידו מרקד לפני הקורא. בספר הזה יש רק 207 עמודים איכותיים. בדיוק כמו אותו תבשיל גורמה שאני אוהבת. יש מעט מאוד על הצלחת, המרכיבים מוגשים אסטטית, שחבל לקלקל ובכל זאת... כשנוגסים ... יאמי... הטעם אלוהי, עד כדי כך שלעיתים לא ניתן לזהות את התבלינים, שעומדים מאחורי אותו תבשיל... כל מה שנותר, הוא רק להתענג ולערוג שלא ייגמר לעולם... סאק”

“הסופר יודע לכתוב, הסיפור מתקדם. אבל למה לעזאזל נראה שאין קשר בין הקטעים. למה זה נראה שכאילו חסרים דפים בספר, מתחי לנושא לא מסיים, מתחיל נושא אחר באמצע. אולי התרגום אשם, אבל ממש לא התחברתי.”