ביקורת ספרותית על סנטרל פארק מאת גיום מוסו
ספר טוב

---

אליס לא זוכרת.
היא לא זוכרת למה היא אזוקה לגבר שהיא לא מכירה בספסל בסנטרל פארק שהיא בכלל גרה בפריז, לא זוכרת למה החולצה שלה מוכתמת בדם ולא זוכרת למה נמצא אצלה אקדח שלא שייך לה.
אבל אליס שוטרת והיא מתחילה בדרך שלה שאותה היא מכירה הכי טוב וזה לחקור את התעלומה של עצמה בעזרת כל הרמזים אשר היא מגלה בדרך.
אליס מטילה ספק בגבריאל הגבר שאזוק אליה שטוען שהוא פסנתרן ג׳ז ויוצאת איתו ביחד למסע לגילוי התעלומה המשותפת של השניים בדרך היא נתקלת בקשיים ונזכרת בטראומות שקרו לה בעבר ומנסה לגלות האם הקרובים אליה אכן דוברים אמת?
האם היא יכולה לסמוך על מי שחשבה שהם חבריה הטובים והמשפחה שלה?
האם גבריאל הוא מי שטוען שהוא?
והאם יש קשר לתעלומה החדשה שלה לטראומת העבר שלה?


הספר הוא ספר מתח קליל שהעלילה כל פעם מסתבכת ומשתנה יתרה מכך החשדות של הקורא משתנות בעקבות השינויים הפתאומיים בעלילה וקשה לעקוב מי אמין בסיפור ומי משקר.
אהבתי את הספר עניין אותי לדעת מה קרה האם ניתן לסמוך על גבריאל והאם באמת האנשים הכי הקרובים של אליס שבזכותם היא בחיים אכן היו יכולים לפגוע בה ולשקר לה.
אני יכולה להגיד שלא ציפיתי לסוף הזה והחזקתי את עצמי לקראת סוף הספר שהסיפור הפך להיות מותח במיוחד לא לדפדף קדימה בשביל לראות מה פתרון התעלומה מהסקרנות.
מה שכן רציתי שהטוויסט והשקרים בעלילה יגעו לפני הזמן שהסופר החליט לספר אותם כי אומנם בתחילת הסיפור הייתי במתח אך לאחר מכן הרגשתי ירידה קטנה במתח אך לבסוף בעזרת התפניות שחלו בעלילה הספר חזר לעצמו וקראתי במהירות בשביל לגלות את סוף התעלומה.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על סנטרל פארק