ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 בנובמבר, 2020
ע"י איה
ע"י איה
מזמן לא קראתי סיפור שגרם לכל נים בנפשי לפעום בזעם עצום! מזמן לא קראתי עלילה שהרתיחה את דמי והוציאה ממני תחושות שליליות כל כך! כעסתי ומאוד! מדוע?
רות גבע היא אישה צעירה הנשואה לרב המוערך אילן גבע ואמא לארבעה ילדים. בעלה המהולל והנערץ ע"י הקהילה, ע"י תלמידיו וע"י כל העובדים איתו משדר חזות ללא דופי. הייתם מצפים שאישה הנשואה לאדם החי לפי מצוות התורה, המקפיד על התפילות וקיום הכתוב בתורה תהיה בת מזל מאין כמותה, אחת שזכתה לחסד משמיים, אך לא כך הדבר.
כאשר רות ואילן נפגשו, היו לה חלומות. היא רצתה ללמוד אומנות. אהבת הציור בערה בה. היא הייתה צעירה תוססת ודעתנית. ואז אילן נכנס אל חייה וכרוח סערה, כבש את ליבה והם מתחתנים ומביאים ילדים אל העולם. נחמד ואידיאלי, לא?
מה שאיש אינו יודע הוא שרות הלכה ודעכה מרגע שנישאה לרב גבע הנערץ. איש אינו יודע מה עובר עליה בין ארבעת קירות ביתה שאמור להיות מבצרה והמפלט שלה מפני הרוע שבעולם. איש אינו חש את הפחד ואת אוזלת היד שעוברת אישה העוברת התעללות נפשית ומינית ממי שאמור להיות המשענת שלה.
כן, אלימות נפשית! אנו כה "רגילים" לחשוב על אלימות כעל אקט פיזי ותו לא. אם אין סימנים כחולים על הגוף, אז לא נורא. אם אין חבורות או פנס בעין, זה בסדר. אם ההליכה רגילה, אם החיוך הצהוב והמאולץ נסוך על הפנים, אז אפשר להתעלם מהמבט הכבוי בעיניים.
תרשו לי לומר לכם דבר אחד קטן אך מהותי: התעללות נפשית היא קשה לא פחות ממכות, מסטירות, מאגרופים ומבעיטות!
בכוחן של מילים לשסף ולשסע את נפשו של אדם ולצלק אותו לעד!
בכוחן של מילים לרמוס את מהותו של אדם.
בכוחן של מילים למחות כל שאיפה וכל ערך עצמי של אדם.
השפלות, גידופים וזלזול יקטינו עד שיתפורר כל צלם אדם מנפשו של הקורבן והוא יתהלך כקליפה חוללה בין הבריות ואיש לא ישים לב!
עד שרות אוזרת אומץ ומרשה לעצמה הרפתקה קטנה, הפחד מכרסם בה. במהלך אותה הרפתקה אמיצה עבורה, היא מכירה איש זר ונעים הליכות. האיש הזר הזה מביט אל תוך נפשה ורואה את כל מי שסביבה אינו מבחין בו. כמה שזה עצוב!
ספר מטלטל זה העביר אותי חוויה רגשית עוצמתית כי בין היתר, הוא זרק אותי אחורה בשנים לתקופה שחורה משחור בחיי. הבנתי את רות. הרגשתי את רות. כאבתי את כאבה וזעקתי את זעקתה החרישית. קיבלתי הצצה אל תוך בית בחברה הדתית שיכול בקלות להיות כל בית "רגיל" אחר בחברה חילונית ובעצם, כל בית באשר הוא מכל חברה אפשרית בכל מקום נתון בעולם. לרוע אין שייכות עדתית. לרוע אין שייכות דתית. רוע הוא רוע ויש לגדוע אותו!
מפצירה בכל מי שעובר/ת התעללות מכל סוג שהוא לאזור אומץ ולבקש עזרה! ואם במקרה ישנם ילדים בתווך, אז אם לא בשבילכם, עשו זאת בשבילם. אין טראגי מזה שילד יגדל בסביבה עוינת ואלימה במחשבה שזו הנורמה ושזו דרכו של עולם. אין עצוב מלוותר על עצמכם, על חלומותיכם ועל מי שאתם רוצים, חולמים, שואפים ויכולים להיות.
ספר מצמרר מרוב שהוא נוטף כאב, פחד וכמיהה לחופש. חופש לנשום. חופש לחיות בנחת. חופש לאהוב וחופש להגשים את האני העצמי. מומלץ בחום רב! קראו!
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Hill
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
איה, תודה שחלקת מעצמך בביקורת הזו.
אלימות נפשית היא אלימות קשה מאוד, הרבה פעמים אנחנו לא יודעים לשים עליה את הדגש. קל לתמרן בה, לסחור בה, לגרום להאשמה עצמית. לעתים קשה יותר להשתחרר מדבר שלא מתוחם ומגודר "בגבולות ברורים". הקריאה שלך חשובה ומהדהדת. תודה לך על כך. |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
עצוב מאד.
תודה. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
איה, כתבת נכון על התעללות נפשית שיכולה להיות לא פחות גרועה מהתעללות גופנית.
מאיפה הבאת את המשפט:"הייתם מצפים שאישה הנשואה לאדם החי לפי מצוות התורה, המקפיד על התפילות וקיום הכתוב בתורה תהיה בת מזל מאין כמותה, אחת שזכתה לחסד משמיים"? התפישה שאדם דתי הוא אדם טוב ומוסרי באופן אוטומטי אין לה כל אחיזה במציאות, וכפי שאת אומרת בהמשך, התעללות ורוע יכולים להגיע מכל בית. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
יש מיני סדרה באותו שם, במקור- Unorthodox
שירה האס בתפקיד הראשי.
צעירה מחסידות סאטמר בברוקלין הקצה בעולמה ועוזבת את בעלה ששודך לה כדי לממש את חלומה לנגן ומרחיקה לברלין. לא אותה עלילה אם כי הנושא דומה בכללותו. |
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
