ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 19 במרץ, 2020
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
שם הספר משגר את הקורא למונח המוכר בהלכה היהודית.
מה היא "מורדת" על פי ההלכה היהודית?
על פי ההלכה היהודית "מורדת" היא אישה, המסרבת לקיים את החובות המוטלות עליה במסגרת הנישואים, ובעיקר עסקינן בקיום יחסי אישות. אם האישה מוכרזת "מורדת", בית הדין הרבני יטיל עליה סנקציות כמו: שלילת הזכות למזונות, כספי כתובתה, וחובת הגט.
הספר הנוכחי מוכיח עד כמה המילה "מורדת", בהקשר המוזכר מעלה חלפה מן העולם.
רות נשואה לאילן גבע והורים לארבעה ילדים. מאחורי התא המשפחתי, הגינה המטופחת והדלת, בעבעו בועות שאף אחד לא שם לב.
אילן התנגד לכך שרות תבלה עם חברותיה, תעסוק בתחביביה, וכל תוכניות מפגש עם חברותיה גורלן היה להיגנז. את התנגדותו עטף במשפטים כמו: "אין לך מה לעשות בחיים?" "ככה את מתכוונת להפקיר את הבית והילדים?"
האם להיפגש עם חברות נחשב להפקרת הבית והילדים?
האם לעסוק בתחביב הופך את רות למופקרת ובלתי אחראית?
האם כל ייעודה של האישה הוא להביא ילדים לעולם ולשמש מכונת הרבעה?
מי היה מאמין שאילן גבע, המרשים, מנכ"ל המכללה, ו"המרצה הדגול" בחר לאלף כך את אשתו. הוא אפילו התקין מצלמות בביתו כדי לעקוב אחר רות במשך היום.
אילן לא הסתפק במצלמות, הוא ניטרל אותה מחברותיה והסביבה, מעבודתה, מתחביביה, מהטלפון הנייד לרבות כרטיס האשראי ומה לא?
כל תפקידה של רות היה "לשרת" את אילן, לספק את יצריו ולדאוג לתחזוקת הבית.
איך אפשר לחיות ככה?
האם זה המודל שהילדים אמורים לחוות?
הכיצד ישפיע הטרור שאילן בחר על ילדיו?
אני לא התפלאתי שבנה של רות הלך בעקבות אביו ואמר לאמו: "אל תעשי טעות שתתחרטי עליה אחר כך"... עמוד 110... גוזל חצוף שכך דיבר לאמו... ולמרות זאת, אין מה לכעוס עליו, משום שזה המודל שהוא ניזון ממנו.
מפגש אקראי וגורלי בין רות לגיא קורן, משורר תל-אביבי ועורך שירה, מאלץ את רות להגיח החוצה מהבועה בה היא חיה.
ענת בר ושדי מגוללת בספרה, דרך דמותה של רות, עולם אחר, מכונס, בלתי נראה ומעניקה הצצה לחברה סגורה, וזוגיות לא תקינה שמתנהלת על פי קודים דיקטטוריים.
רות חיה לאורך כל העלילה בהכחשה, חווה אלימות מילולית, פיזית, נפשית, מינית ומאבדת צלם אנוש בלי שאף אחד שם לב.
ספורה של רות מטריד, מכעיס וכואב. דמותה משתפת את הקורא בתחושותיה ובגיהינום הפרטי שלה, עד כדי כך שהיא משוכנעת שכולם בסדר ורק היא לא בסדר.
היו קטעים שבא לי לצעוק: "עד מתי רות תכחיש ותסתיר את הכביסה המלוכלכת כדי לשמור על שלמות התא המשפחתי?
האם רות הגיעה להכרה ותובנה, למרות הקשיים והמורכבות לחיים אחרים?
מה מצפה לה ומה העלויות שעליה לשאת, כדי לצאת מהבלון בו היא נתונה?
"המורדת" הוא סיפור מטלטל שמכווץ את שרירי הבטן, ומהווה הצצה לקבוצת אנשים מנותקת מהגלובליזציה והמודרניזציה.
בשורה התחתונה: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". (פרקי אבות)
ממליצה בחום.
לי יניני
נ"ב: אהבתי את עיצוב הכריכה. בתום מלאכת הקריאה הבטתי בכריכה זמן מה, וחשתי את החופש שרות כל כך ביקשה לעצמה שלי הוא מובן מאליו.
אוריון הוצאת ספרים, פרוזה מקור, 184 עמודים, 2020
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 5 שנים ו-6 חודשים)
אני אוהב את המשמעות השנייה של המילה מורדת, מי שלוקחת את חייה בידיה. לכן מבלי שקראתי את הספר אני מוכן להמר שמדובר בשתי המשמעויות של המונח מורדת.
|
|
לי יניני
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
מסכימה עם כל התוספות שלכם. תודה והרבה בריאות
|
|
אירית פריד
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
לי יקרה, רק מהסקירה שלך אני כבר מתקוממת אז אין סיכוי שאקרא את הכותר .
יפה מאוד . ותודה. |
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מעניינת. ומקוממת.
אנחנו חושבים - בטעות - שהשארנו את אי-השיוויון המיני הרחק בעברנו. הבעיה הזאת אופיינית לא רק לזוגיות - בה היא מתבטאת בדרך כלל - אלא להפעלת כוח על כל חלש ממני. |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
סקירה מצויינת.
לא הצלחתי להבין איך ישנן נשים היכולות להסכין עם חיים בקשר המאופיין בקנאה ואלימות, כאשר בחלק מהמקרים התופעות האלה מתרחשות כבר לפני הנישואין. |
|
בר
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
כתבת נפלא.
מסכימה עם Pulp_Fiction. לעיתים ישראל 2020 פחות מתקדמת מ"ליזיסטרטה" או "אילוף הסוררת" של שייקספיר. עצוב |
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת נפלאה
לסיפור ביעותים מחריד, שלדאבוני הרב איני יכול לומר כי לא נתקלתי בשכמותו במהלך חיי.
אלימות מגדרית לובשת צורות רבות והמודעות בנושא גוברת רק בשנים האחרונות לאור השינויים התפישתיים המתחוללים בחברה בה אנו חיים. כידוע לנו ובהסתמך על המקרים האחרונים, יחסים בהם מופעלת אלימות פיזית קשה מצד בן-הזוג, הם כאלה שבדיעבד ניכרו בהם סימני אלימות מילולית או נפשית עוד בשלב מוקדם. אני מקווה שהיכולת לזיהוי מאפיינים של מערכות יחסים אלימות כבר בראשיתן תיקלט בתודעה החברתית בהקדם, על מנת שלא נדע עוד קורבנות על רקע של אלימות במשפחה. זהו כמובן תהליך שעל כולנו לעבור, כחברה, והוא מצריך לימוד והטמעה מגיל צעיר. תודה לך על הסקירה החשובה. |
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
נשמע ספר מקומם. פשוט נורא.
על אף שהוא נשמע קשה, אני אוסיף לרשימה וכשיזדמן לי, אקח מהספרייה. גם את שטן בירושלים הוספתי בזכותך. |
|
Pulp_Fiction
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
במחזה ליזיסטרטה של
אריסטופנס, נאספות נשות אתונה באקרופוליס ומחליטות יחד עם בנות מינן מספרטה למנוע מבעליהן מין עד אשר הם יחתמו חוזה שלום.
וכך היה. כנראה מה שהיה אפשרי 400 שנה לפנה"ס לא תמיד אפשרי בישראל 2020. יפה. |
22 הקוראים שאהבו את הביקורת