ביקורת ספרותית על מכתב של אלמונית מאת סטפן (שטפן) צווייג

---

סיפור קצר מצוין, שנכתב בראשית המאה הקודמת ונשמע רלונטי כאילו נכתב היום. ילדה מתאהבת אהבה אפלטונית, בשכן נאה, המנהל אורח חיים נהנתני מצד אחד ואינטלקטואלי מצד שני.כל המידע שלה עליו הוא ממעקב אחריו והשלמת נתונים מדמיונה הפורה. היא עצמה ילדה יתומה מאב ויתכן שמוצאת בו את דמות הגבר המושלם. לאורך כל חייה מעולם לא ניהלה מערכת יחסים עם גבר שתהיה אמיתית אוהבת מחבקת מתגמלת והדדית. כל חייה חלמה על השכן השרמנתי וניהלה מערכות יחסים תלויות תשלום. גם בבגרותה עקבה אחריו בארועים תרבותיים ופגשה בו ללילה שניים. למדה שמעולם לא זכר אותה ולא יחס לה כל חשיבות. כאשר הרתה לו ( ללא ידיעתו) היתה מאושרת וגידלה את הילד כנסיך על חשבון הגברים שהיתה איתם. האסון הוא שהילד,שהיה מוצלח מאד, נפטר והיא מחליטה להפרד מהחיים שאיכזבו אותה וכותבת לאהובה הוירטואלי מכתב המספר את קורותיה. הכתיבה סוחפת, התאורים הדקדקניים מדהימים סטפן צוויג מתגלה כאן בגדולתו. במערכת הזו קיימת ברקע שאלה, מה מהות מערכת היחסים הזו? מדוע אישה יפיפיה אינטיליגנטית מוכנה לותר על חיים מלאים למען אהבה בלתי ממומשת עם אדם נרקסיסט שלא רואה איש מלבדו. זה לא הספר היחיד שסטפן צוויג כותב בשם אישה וכאישה וזה מדהים אותי. הדיקדוק בפרטים, הפרשנות הרגשית פשוט מדהימה.

» ביקורות נוספות של אסתר
» ביקורות נוספות על מכתב של אלמונית