ביקורת ספרותית על מכתב של אלמונית מאת סטפן (שטפן) צווייג
ספר בסדר

---

#
בצעירותי חיבבתי מאד את צווייג וקראתי את מה שתורגם אז. גם את הספר הזה אהבתי מאד. משהו ברומנטיקה חסרת הגבולות של צווייג, בסיפורים בעלי הפואנטה, בהתייחסות אל החיים, אל האהבה, אל החזקים ואל החלשים, דיבר אלי. הרגשתי שהוא מתאר את החיים ואת האהבה, נניח, בדיוק כמו שהיו יכולים להיות, לו העולם היה מושלם.

שנים חלפו וחזרתי וקראתי חלק מהספרים שקראתי אז. אבל העולם השתנה, אני השתניתי והיכולת שלי להאמין למניפולציות רומנטיות ורגשיות, השתנתה גם היא. אני מוצאת שכל ספר נוסף של צווייג שאני קוראת מעמת אותי מול הרגשה, שאין לי שום קשר לזו שקראה אי אז את ספריו של צווייג והתפעלה.

המכתב של האלמונית הוא מכתב רב-עמודים הכתוב (כמובן) בכתב יד, שמקבל סופר נודע עם חזרתו לביתו אחרי "טיול מרענן בהרים". הוא מפורסם, הוא רווק, הוא שרמנטי ומפתה, הוא מבלה, יש לו משרת המטפל בכל צרכיו וגם ממון מספיק לתמוך בחיי בילויים ללא מחוייבות.
במכתב מתוודה הכותבת, אותה אינו מכיר ואינו זוכר, על אהבתה אליו מאז פגשה אותו לראשונה, כנערה בת שלוש-עשרה יתומה מאב, שהתגוררה בדירה סמוכה לדירה אליה עבר. היא מגוללת במכתבה את תולדות אהבתה האובססיבית אליו ואת כמיהתה שיכיר בה, יכיר אותה, יזכור אותה... לשוא.
ובכן קראתי את זה (שוב) וחשבתי כמה הסופר הנרקיסי – צווייג אינו עושה מאמץ להרחיק את דמותו מהסיפור – בונה את כל הסיפור סביב דמותו. את הנערה שגדלה והפכה אשה יפהפייה אנחנו לא באמת מכירים. היא כותבת את המכתב עליו ועל דמותו. חייה סובבים סביבו אם כי היא עושה מעט מאד מאמצים ליצור איתו קשר אמיתי. במסווה של מבט ביקורתי על הסופר האדיש, המפונק, הלא מעוניין בקשר עמוק עם אישה, צווייג מספר על דמות שהוא רוצה שנחשוב שהוא – גבר שאישה הקריבה למענו את חייה ולא פסקה לאהוב אותו למרות התנהגותו התמוהה.

אני חושבת שספר טוב גורם לקורא בו להזדהות עם הדמויות, לאיכפתיות לגורלן. צווייג עושה בנובלה הזו (ולא רק בה) מניפולצייה על רגשות הקורא. אבל אני נותרתי בלתי מעורבת. לא חשבתי שקיימת אפשרות שהסיפור הזה יקרה. ברור שנערה בת 13 יכולה להתאהב עד כלות בגבר בוגר ומתוחכם. אבל קשה לי לראות אותה ממשיכה במערכת החד-צדדית הזו למשך עוד 15 שנה, כשהיא כבר לא בת 13 והחיים תובעים את שלהם.

את הנובלה "משחק המלכים" של צווייג אהבתי יותר מכל מה שקראתי ממנו. נראה לי שלא אקרא אותה שוב. חבל לי שהזיכרון של חוויית הקריאה יוצאת הדופן ייהרס בקריאה חוזרת.


1/2

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על מכתב של אלמונית