ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 באוקטובר, 2020
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
חלודה היא קורוזיה (שום דבר לא ישכנע אותי להשתמש בשם העברי הפלצני וחסר ההקשר) ההופכת ברזל חסון בהחשפו לאוויר ולמים לחומר אדמדם וגרגרי, המתפורר מתחת לאצבעות.
את השם "רצועת החלודה" הגה פוליטיקאי אחד במהלך קמפיין בחירות. מדובר ברצועה התעשייתית של ארה"ב שהיתה ידועה בתעשייה הכבדה שלו – פלדה, פחם, מכוניות. בעבר הועסקו המון אמריקאים גאים בעבודתם ובמקצועם בתחום הזה בעבודת כפיים. התעשייה התחילה לגווע באמצע המאה הקודמת והתהליך הואץ בגלל כל מיני סיבות, בעיקר התנוונות וחוסר חדשנות של המפעלים (ואם הולכים קצת יותר רחוק – תהליך דומה קרה גם לחקלאות שם, אבל זה שייך לסיפור אחר) וחמדנות של הבעלים, שגרמה להעברת חלקים גדולים של הייצור למדינות ששכר העבודה בהן נמוך משמעותית.
הספר הזה עוסק בתוצאה פרטנית של התהליך הסוציולוגי שהזכרתי. שני חברים בני עשרים בערך, חיים בעיירה שיש בה נוף נפלא אבל היא למעשה מתה לגמרי. ממפעל הפלדה שרוב התושבים התפרנסו ממנו בעבר נותרו רק המבנים שתכולתם חסרה. הנערים – למרות גילם אי אפשר להתייחס אליהם אחרת – נתקעו במקום כל אחד מסיבותיו. האחד שהצטיין בספורט בתיכון ואולי יכול היה להמשיך לקולג' על מילגת ספורט שקע בחיי בטלה וחי בקרוואן עם אמו המתפרנסת מעבודה חלקית ומפרנסת גם אותו. האחר - אחד משני הילדים הכי חכמים בעיירה מאז ומעולם (השנייה היא אחותו) חלם על פיזיקה ומתימטיקה באוניברסיטה. הוא נשאר בעיירה, משגיח על אביו הנכה הבז ודוחה את בנו החלשלוש, אך מסרב להניח לו לעזוב. יום אחד הם נקלעים לצרה שתשנה את חייהם ותקבע את גורלם ואת גורל אחרים.
הנושאים בהם דן הספר הם מעניינים ואף חשובים. אבל הספר אינו מצליח לזקק את הסיפור. הכתיבה טובה, החומרים מעניינים אבל איכשהו אתה מרגיש אחת משתיים. אחת – כבר קראת את הסיפור הזה בספרים אחרים ושתיים - בכל פעם שאתה מנסה לאסוף אותו הוא מתפזר לך כמו מחרוזת מפורקת. באופן כללי יכול היה הספר להסתפק בפחות מ-447 עמודיו, לעבור עריכה קפדנית ולמקד את הסיפור ואת המסרים.
ובאשר לחלודה – חיסון נגדה מערב חומרים ותהליכים נוספים. אפשר לצפות את הברזל, או לערבב אותו במתכות אחרות, המקנות לו חיסון מחלודה. אם לא מבצעים פעולות מנע, מגיע הזמן בו החלודה מחסלת את הברזל.
לפני שמדינה מגיעה למצב בו החלודה (המטפורית, כמובן) הורסת את עוצמתה התעשייתית והכלכלית – כדאי לה לנקוט אמצעי נגד. לא בטוחה שארה"ב קלטה והפנימה את מצבה, אבל אולי לא מאוחר לאחרים, שמעניינים אותנו יותר.
41 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אב"פ אחד משנינו לא הבין את האחר. הנה החלק שלי:
1) אין לי שום טענה לגבי התרגום בספר. 2) אני קוראת באנגלית רק ספרות מקצועית. להנאה אני מעדיפה לקרוא עברית. 3) אני מניחה שהתכוונת להערה שלי על המילה העברית של חלודה/קורוזיה. מילה סינתטית, אופיינית להחלטות האקדמיה הפלצניות. היא אינה מופיעה בספר גם לא בביקורת. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אם רק בתרגום שם הספר לא הצליחו לשכנע אותך
ניחא. מה לגבי תרגום הספר בעצמו?
אני במצב כזה לא הייתי קורא בכלל את התרגום ומחפש לקרוא בשפת המקור, לכי תדעי אלו שינויים. אי-אפשר לדעת אם לא הרחיקו לכת יותר ממה שאת מתארת לעצמך. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
michalro תודה רבה, וסליחה על האיחור.
|
|
|
michalro
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה נהדרת. תודה
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, רץ.
הניסיון מלמד שקל יותר לראות את הגיבנת של השכן או את החלודה שלו. |
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אני לא בטוח שאנחנו הפנמנו את מצבנו - למה לחשוב שהחלודה של השכן חומה יותר?
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, חני.
כל מי שמתרחק (כמוני) מכימיה ועולמותיה מן הסתם לא שומע את המילה קורוזיה. לטיטניום אמנם איכויות נפלאות אבל הוא יקר מאד ולא משתמשים בו לכל דבר. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, בת-יה
דווקא נתקלתי לא מזמן בכמה נקודות חלודה על דלת המקרר... מה שאומר שלמרות התערובות המתוחכמות והטיטניום היקר והלא-נגיש סביר שגם במאה ה-21 עוד נפגוש חלודה. |
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
זמן רב לא שמעתי את המילה קורוזיה.
לטיטניום איכויות רבות ונפלאות
כמו הסקירה היפה. תודה |
|
|
בת-יה
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה, yaelhar, נשמע מעניין.
והחלודה, עבר זמנה. עכשיו הכל פלסטיק. והמתהדרים משתמשים בטיטניום וחבריו. ובקיצור, אכן, לפעמים אין מנוס מהתחדשות, אחרת באמת נעלמים. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי - עריכה לפעמים חשובה כמו הספר עצמו.
אם אתה רוצה דוגמה - "אל תיגע בזמיר" הנפלא מול "ניצב כל הלילות" הסתמי שהוא אותו כתב-יד ללא עריכה... |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה מצוינת.
העלילה שתיארת הצליחה לסקרן אותי. מה שמשך אותי פחות הוא המגרעות שציינת, ביניהן היעדר העריכה, שכידוע, נצרכת לפעמים כמו אוויר לנשימה. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
רב תודות, צב השעה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, strnbrg59
אני חושבת שבעלי ההון יסכימו איתך. מה איכפת להם מי מייצר עבורם את הרווח? אין לי מושג אם פנסילבניה הסתגלה כלכלית למצב החדש. אקבל את דבריך כעובדה. אבל אם מדברים על מיקרו - דהיינו על עיירות ומשפחות - יש הרבה עיירות וערים שהתפרנסו מתעשייה והיום הן גוססות להן בנחת והתוצר שלהן הוא יאוש. מי שלא משכיל לעזוב בזמן - נדון לניוון. ולגבי התעשיות המזהמות - זה נכון. אבל אם בעלי המפעלים היו רואים קצת מעבר לקצה אפם הם היו מנסים להשקיע אחוז קטן מריווחיהם בבדיקת תהליכים מזהמים פחות. הרווח אולי היה קטן אבל אפשר היה להמשיך להתפרנס די טוב לאורך זמן. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
אכן, מונדייל הוא זה שטבע את המונח. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
Zek רב תודות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
זו דוגמה חריגה לכלל המדכדך. |
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
אכן, דטרויט היא אחת מהערים השייכות למדינות שהרכיבו את הרצועה התעשייתית הכבדה של ארה"ב. וכמו אחרות גם היא גוססת ונחנקת בגלל חוסר הבנה של תהליכים ההורגים פעילות כלכלית, לדעתי. |
|
|
צב השעה
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי מאוד את הפסקה המטאפורית שחתמה את דברייך.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
מקורות הפרנסה של 1950 — פלדה, פחם ונפט — אמנם
דעכו, אבל אוכלוסית פנסילווניה המערבית גדלה מאז (קצת) ושיעור האבטלה (לפני שהגיע הקורונה) לא גדל, והתמ"ג של האיזור גבוה בהרבה. אז איכשהו, הכלכלה שם הסתגלה למציאות החדשה. יש אנשים (כמו שהיו תמיד) שיש להם מוטיבציה לעשות משהו מהחיים שלהם, ויש כאלה שלא.
אני חושב גם, שמתגעגעים לעבודה במכרות הפחם רק אלה שלא ממש התנסו בה. ומפעלי הפלדה זיהמו את האוויר משהו מחריד. עדיף לתת לסינים לייצר לנו את הפלדה, אם זה מה שהם רוצים. |
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה יפה
החבר'ה האלה שתיארת נשמעים כגרעין יציב של טראמפ.
מונח שטבע מונדייל בזמנו. |
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
יעל, סקירה מעולה כהרגלך, תודה לך.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
כתבת יפה, יעל.
אני חושש שמה שמאכל אותנו היא לא חלודה, אבל הצבע די דומה.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
היום טסלה בקליפורניה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה יפה.
יש חשבתי על דטרויט שהייתה פעם עיר מוטורית גאה, אך הפכה לעיר פשע, מצוקה ועזובה.
|
41 הקוראים שאהבו את הביקורת
