ביקורת ספרותית על הרוח מטירת קאנטרוויל מאת אוסקר ויילד
ספר מעולה

---

שלושה סיפורים קצרים מאת אוסקר ויילד.

הראשון מספר את סיפורה של משפחה אמריקאית שעוברת לגור באנגליה בטירת קאנטרוויל. כשאב המשפחה נפגש עם לורד קאנטרוויל, העכשווי, בכדי לחתום על הטפסים ולסגור את העסקה, הלורד עוצר אותו לרגע ואומר לו שעליו להזהיר אותו כי הטירה רדופה וברחבי הטירה פועלים כוחות על אנושיים ואפלים שיכולים לשגע אדם. משפחתו של הלורד התגוררה בטירה במשך מאות שנים והיתה עדה לסיפורי זוועות פחד ואימים, רבים השתגעו, חלקם ברחו מהטירה ואחרים התאבדו מאחר ורוחו של לורד קאנטרוויל הראשון רודפת את הטירה ומטילה אימה על המתגוררים בה בכל מיני דרכים מגוונות. השגריר האמריקאי הבטיח לו שאין הוא מאמין בסיפורים אלו של שדים ורוחות וחתם על הטפסים. המשפחה עוברת אל הטירה וכבר בלילה הראשון הם פוגשים ברוח של הלורד שמת לפני מאות שנים, רק שהפעם הרוח נאלצת להתמודד עם משפחה אמריקאית שלרגע לא נרתעת ונלחצת מהרוח, עם השגריר שמציע לה לשמן את השלשלאות החלודות שלה שמעירות אותו משנתו בעודה מתהלכת במסדרונות הטירה או התאומים הקטנים שמניחים דלי מלא במים מעל הדלת וברגע שהרוח נכנסת הדלי צונח עליה, המשפחה ממשיכה להשתעשע עם הרוח.

סיפור מצחיק וכתוב היטב.

השני מספר את סיפורו של הלורד ארתור וחטאו לאחר שכירומנטיסט, שהכירה לו ליידי ווינדרמייר, קרא בכף ידו וחשף בפניו את עתידו בו ארתור עתיד לרצוח קרוב משפחה שלו, התאריך לא ברור אבל כל שידע שהאירוע יקרה לאחר החתונה עם הדוכסית. הוא לא מצליח לעכל ולהכיל את החדשות, הוא תוהה האם אין דרך להלחם בגורל? האם מה שנקבע ונחרט בכיף ידו, בשפה שאין באפשרותו לקרוא ולהבין, הוא אמת לאמיתה? האם זה העתיד הצפוי לו ועליו לקבל אותו? הוא מאבד את זה ומחליט לעצור את הכל, את החתונה, את חייו והוא מחליט להקדים תרופה למכה ולשחרר את עצמו מהעול שנכפה עליו לפני החתונה, הוא מתכנן לרצוח אחד מקרוביו.

גם כאן מדובר בסיפור משעשע, לדעתי פחות מוצלח מהשני אבל מהנה בסהכ.
בשני הסיפורים הקצרים ויילד מבקר את החברה האנגלית או בכלל את בני האדם על הנטייה להאמין באמונות טפלות.

הסיפור השלישי,
אגדה יפה המספרת את סיפורו של דייג שמעלה ברשתו בתולת ים יפהפייה ומתאהב בה ושואל אותה מה הוא צריך לעשות בכדי להיות איתה, להתחתן איתה ולהיות שלה ובתשובה היא אומרת לו שעליו לוותר על נשמת האדם שלו. לאחר שהכנסייה שלחה אותו משם וסוחרים צחקו עליו כשניסה למכור להם את נשמתו הוא פוגש בקוסמת/מכשפה, שבתור התחלה מנסה לפתות אותו אך הוא מסרב לה ומבהיר לה שליבו שייך רק לאחת והיא בתולת הים. היא מגלה לו את רצונו. הוא מוותר על הנשמה שלו ונפרד ממנה אך לפני זה הנשמה מבקשת ממנו שיביא לה את ליבו והוא כמובן מסרב, לאחר מכן היא מבקשת ממנו שיפגשו כאן באותה נקודה בכל שנה מהיום. הנשמה בוכה והדייג נעלם בין הגלים אל המצולות עם אהבותו.

הנשמה חוזרת אליו בכל שנה וקוראת לו, הוא עולה מן המצולות ושואל לרצונה והנשמה מספרת לו בכל פעם על ההרפתקאות והחוויות שעברה בדרך ובכל אחד מהמסעות שעשתה הנשמה מגלה וחושפת עוד חטא שבצעה. בכל אחד מהמפגשים הנשמה מציעה לו משהו בתמורה כדי שיתאחדו בשנית, פעם זה כסף ושלל רב, פעם אחרת זה כל הידע והחכמה שבעולם, אך הדייג מסרב ותשובתו לא משתנה, האהבה חזקה מהכל. עד הפעם האחרונה בה הנשמה הצליחה לשכנע אותו, ואיך? היא מספרת לו על אשה יפהפייה שאותה היא הביאה במיוחד עבורו, כמובן שהדייג קופץ על ההזדמנות והם מתאחדים בשנית ויוצאים לפגוש את הבחורה. במסע הקצר הזה הם הספיקו לפגוע באנשים, לגנוב וכמעט לרצוח וכמובן שלבסוף הוא מגלה שהנשמה שלו שיקרה לו. הדייג לאחר כל מקרה מתעמת איתה ושואל למה בקשה ממנו לעשות את מה שעשה ולבסוף היא עונה לו, אתה הוא שויתר עליי ושלח אותי אל העולם ללא לב. הדייג כמובן רוצה לחזור אל אהבותו אך הנשמה אומרת לו שלהפרד ממנה, שוב, הוא לא יכל ומהרגע שהתאחדו בשנית זה לנצח. הוא חוזר אל אהבותו ומגלה שהיא מתה.

מוסר ההשכל בסיפור, אין אפשרות להפריד בין הלב והנשמה, הלב הוא הכרחי כדי לשמור על הנשמה טהורה ונקייה והוא מגן עליה משחיתות ורוע וכמובן שלתשוקה יש מחיר והמחיר אף פעם לא טוב.

אוסקר ויילד כתב נהדר, משעשע, בכישרון רב ובשפה פיוטית ויפה.

» ביקורות נוספות של Rasta
» ביקורות נוספות על הרוח מטירת קאנטרוויל