אדמה, יש תוספת לגבי העבד.
אם הגיע יחד עם אשתו לעבדות, שניהם ישתחררו, אבל אם קיבל את אשתו מהאדון, היא וילדיה שייכים לאדון, ואז רק העבד עצמו ישתחרר, ללא האשה והילדים. אם הוא מעדיף להשאר עם אשתו והילדים, רוצעים את אזנו ואז הוא נהיה עבד לעולם ועד.
גם אם נניח שהיהדות היתה מתקדמת לעומת עמים אחרים באותה התקופה (וגם זה לא ממש ודאי), הרי החוקים האלה לא מתאימים לתקופה המודרנית, וכך, למשל, מושגי העגינות והממזרות לא צריכים להתקיים כלל בעידן המודרני, כמו גם כל הנושא של מתן גט. הכל צריך להיעשות בדיון שוויוני בבית דין עם שופטים אמיתיים, ומספיק שצד אחד יהיה מעוניין בגירושין כדי לקיימם. כל עינויי הדין של מסורבי הגט היו נעלמים במשפט אזרחי ובנישואין אזרחיים שיחליפו את הנישואין הדתיים.

יפה אָמוֹן, הצלחת לעורר דיון סוער. דעתי על הנושא:

ביקורת על דת היא בדרך כלל על תוכנה הירוד / הפרימיטיבי / האלים וכו'. זאת דרך אחת לראות את הדברים.
לדעתי זאת טעות קשה לראות את הדת רק דרך המשקפיים האלו.

לדת יש שני תפקידים עיקריים:

1. מערכת חוקים של המותר והאסור. כמובן שאפשר לפשט את השיח לאמרה של מרקס "הדת היא האופיום של ההמונים". אבל אין חברה מתוקנת שאין בה מערכת חוקים. ללא חוקים אלו אנחנו נחזור "למצב הטבע" של תומס הובס "אדם לאדם זאב". אפשר ורצוי לדבר על רמת הערכים של החוקים אבל לא על הצורך בהם.

2. בניית חברה עם אתוס וערכים משותפים.


אין לי את היכולות לבחון את שאר הדתות, אך את הדת היהודית יש לי מעט כלים לבחון. בעיני הדת היהודית בחלקה היא מקור לחדשנות וגאווה ביחסה לחלשים בחברה.


נתחיל מנשים הדוגמא שנתת "אישה סוטה" שהיא דוגמא מצוינת ליחס המעולה ומעורר גאוה (אני לא ציני) של היהדות לנשים בתקופה ההיא. ועכשיו ההסבר.


אישה בעולם העתיק היא רכוש של בעלה ומכאן אין לה שום זכות בשום עניין. הדת היהודית מקנה לה "זכות עמידה" בפני "שופט" שיגזור את דינה. אסור לפגוע באשה מתוך התקף זעם וקנאה. זה נשמע מגוחך בנורמות של היום אבל אז זה לא פחות ממהפכה בעולם העתיק. אם נסתכל סביב היום נראה שתרבות "רצח על כבוד המשפחה" הוא מעשה שבו לאשה אין שום "זכות עמידה בפני שופט" את דעתה היא תוכל לגולל רק מול הסכין שישחט אותה.


עכשיו החלק הגאוני – היהדות יצרה מנגנון שבו תמיד האשה תצא זכאית ולכן אף פעם היא לא תיענש על מעשיה.

האשה נדרשת לשתות מים אם היא נאפה אז נוצר קסם והמים גורמים לבטנה לטפוח ולנפילת ירך. אם היא לא נאפה אז המים לא יגרמו לה כלום.


העבד – בעולם העתיק ועד לפני 200 שנה בארה"ב ועד היום בחלק ממדינות ערב. העבד הוא רכוש ומכאן שאין לו שום זכויות. היהדות מודיעה לכל אדוני העבדים שהאל מודיע להם שלעבד יש זכויות, אני לא אפרוט את כל זכויותיו אבל הזכות החשובה ביותר והמהפכנית ביותר היא שהוא יוצא לחופשי מאדונו בתום 7 שנים. העבד עובר ממצב של רכוש נצחי לעובד לתקופה קצובה.


החלשים בחברה – יתום, גר ואלמנה – אין סוף אזכורים וציווים במעמדם של הקבוצות נחלשות האלו. אפילו בעלי חיים ממצות איסור 'אבר מן החי' ועד חוקי החרישה ושעות מנוחה שנדרש לתת לשור.


צדק חלוקתי – בעידן העתיק חקלאות היא מקור הפרנסה העיקרי וככל שלאדם יש יותר קרקעות הוא עשיר יותר. וכשעשיר מת הוא מוריש לילדיו את העושר וכך פערי המעמדות נשמרים לנצח. היהדות מתקנת זאת ע"י חלוקת קרקעות מחדש. בכל יובל (50 שנה). מצב זה מייצר הזדמנות שווה לחלשים בחברה.


ביהדות יש בעיות אבל ביחס לתקופה בעיני היא מקור לגאווה בלא מעט תחומים.

ההקאה היא דימוי לפעולה, העוגיות אחלה, אתם צדיקים תמימים ולא אמרתם שום דבר דורסני, מה פתאום.

אני נופת צופים וריאליסט ללא תקנה ונטול אלוהים.
אנחנו יודעים למנות בשמות החיווי, הפרזי, היבוסי והגרגשי, אבל יודעים מה ההבדל בין דעא''ש, חזבאללה ובוקו חראם. מעניין מי רוצה להותיר אותנו באפלת בורותנו. הם בטח דתיים שנתקעו ביבוסי. כיתה ב', כמדומני.

נו, טוב, מחשבות. למרות שאתה אגוז קשה לפיצוח, אני יודעת שאתה לא אדם רע.

בבקשה, סקאוט.

אמון, שפיכות הדמים חוזרת על עצמה כי זו דרכה של האנושות. הם מערבים, לא משנה מי זה הם, את אלוהים להצדקה כזו או אחרת למעשי פשע נוראיים ולדילול האוכלוסיה כי פשוט אין מספיק אוכל ויש עין צרה.

מחשבות, אני מודה לך שאתה קורא לי הזויה.

אתם מדברים על אלוהים כאילו הוא אשכרה קיים ולא חבר דמיוני של כמה הזויים.

אני לא רוחש לדוסטויבסקי כבוד ומאוד מסכים אתו.

אמון- ובכן, התקלת אותי. טענה כמו שלך עוד לא שמעתי. נשמע שאתה אדם טוב ומצפוני וחד אבחנה.
למרות זאת, אני עדיין מחזיקה בדעתי.

האופה בתלתלים, אני סבור שאין לך מספיק מקרים כדי לקיים אינדוקציה.
לעומת זאת ששה מיליון מקרים, זה די הרבה. גם אם נניח שרק מאה אלף מתוכם אמרו "שמע ישראל" לפני שנחנקו בגזים, נורו למוות או הומתו בכל דרך אחרת.
וחוץ מזה, לא זכור לי שהתבטאתי כלפי האמונות שלך במונחים של הפרשות גוף. מקווה שלא הקאת על העוגיות.

סקאוט לאל יש צדדים רבים, למה לישות כל כך מופלאה שקיימת תמיד להתמקד בעם אחד ולזנוח את כל השאר ועוד לעודד אותו להשמיד את עממי כנען? האם לא היה עדיף פשוט למנוע את הירידה מצרימה? מכאן שהכל מתוכנן ולאל יש גם צד אכזרי והוא אל מלחמה ולא רק טוב. השיפוטים שלך אנושיים ולא מסתדרים עם הכתוב בתנ"ך שחוזר כרגע במעגלים שוב פעם לצדדים האפלים שעליהם דיברתי ופוסח על אלו שטובים ומוארים. אם הכתוב נכון, אזי כל העמים היבוסי הפריזי וכל השאר נעלמו בשם רצח עם. המדינה הזאת יהודית ודמוקרטית והכל מתנגש זה בזה ויום אחד זה יתפוצץ.

ראסטה כי לא יודע אם הוא קיים או לא קיים, אני רק טוען שהוא אכזרי ושאני לא מוכן לציית לו.

אמון, איך החלטת שתפילות עובדות?

אמון- לגבי דברייך האחרים בנוגע לחוקה ולייסוד חוקים שאינם עולים בקנה אחד עם התנ"ך- אני מניחה שהם ראו שישנם דברים שאינם תואמים את תקופתם [דאז] ולכן החליטו לייסד חוקה חילונית.
אגב, גם במדינת ישראל המקרה מעט דומה. גם אצלנו חלק מהמתיישבים הראשונים ואלה שחיו בגולה היו יהודים שאימצו רק חלק מהציווי היהודי ולא את כולו, לפי השקפתם האישית. אין זה ייחודי רק לאמריקה. אני מודה שאין לי ממש מושג מדוע הדבר הוחלט כך ולא אחרת, ולכן ביכולתי לשער שהדבר לא תאם את רוח התקופה או שזה תלוי באדיקותם הדתית של המעורבים בנושא.

אמון- דווקא לא. בקוראן לא כתוב שום דבר על הצדקת שנאת האחר ופגיעה בו, להפך, יש לכבד את האחר. כל מסעות השנאה ו"ההצדקה" בשם "הדת" זה תירוצים של איסלמיסטים דתיים שרואים בדת קלף מיקוח. השימוש בדת משחק לטובתם, הם מסתתרים מאחורי טיעונים דתיים, לכאורה.

סקאוט, ארחיק לכת ואומר שלדעתי הם פשוט עושים מה שהדת אומרת להם לעשות, בספרם יש קריאות למעשים שכאלו, כל שצריך לעשות הוא לחפש בספר עצמו. גם בתנ"ך האל ציווה להשמיד את שבעת עממי כנען כי הם יכלו להדיח לעבודה זרה, האם האדם הכתיב כאן את מסע החרב או האל?

סקאוט זה לא מסתדר עם העובדה שהאל עצמו אמר בדברים כז כו:
אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן

זהו פסוק עלוב לטענה שלי וניתן לסתור אותו, אבל איך פרשנות של בני אדם איך היא עולה על דבר האל עצמו וכיצד האל לא היה ברור ולמה צריך "חשיבה למרחקים"? מה זה פשט ולמה? כן האדם חושב ועל כן אין יהודי שמקיים דברים אלו כפשוטם ואני חוזר לטענה שלי שנוצרו תורות וחוקות אחרות, רבים מהמהגרים האירופאים היו נוצרים בעצמם האמינו בתנ"ך ולמדו אותו, הם נסו למה שהיום נקרא ארצות הברית וייסדו חוקה חילונית של הפרדת דת ומדינה, ועוד בתקופה שמרנית כל כך. אין בית מקדש אז כיצד ניתן לקיים את התורה במלואה ואיך האדם נצדק על פי חצי או אפילו 90% מקיומה שכתוב שצריך הכל? על כן על פי ההיגיון ארורים אנחנו.

אמון, מסכימה עם דבריך בקשר לדבריו של פרפר. דוגמא טובה נוספת וטובה זה כל הקנאים האיסלמיסטיים שעושים פיגועים בשם "הדת". אלוהים לא אשם אלא רק האדם.
מה שהאדם מכתיב זה לא מה שאלוהים הכתיב בהכרח.

מחשבות, עם כל הכבוד שאני רוכשת לדוסטויבסקי כיוצר וסופר, אני לא מסכימה איתו.

סקאוט, אלוהים לא קיים בשום צורה שנמציא. דוסטויבסקי אמר, שהאדם המציא את האלוהים כדי להמציא את המוסר.

פרפר צהוב אני לא מסכים שתפילות לא עובדות ושאלוהים שתק בשואה, ייתכן והוא באמת קיים, לדעתי לפחות. אני מאמין שבני האדם גורמים אלו לאלו את הסבל בעולם במעשיהם, כאן אני לא מאשים את אלוהים אלא את "שגריריו" עלי אדמות. ראה כמה נוצרים שבתורתם כתוב לסלוח ולהתפלל בעד שונאיהם אכן פגעו ביהודים והתעלמו לחלוטין מתורתו של ישו? הדת לא הופכת את האדם לטוב, הכל תלוי באדם, אני לפעמים חושב שהתיאוריה שיש אנשים שנולדים רעים או טובים אכן נכונה לפעמים. אפילו הפילוסוף שופנהאואר טען בספרו Studies in pessimism שאכן הוא מאמין שבתנ"ך אכן יש אמת כלשהי והיא סיפור הנפילה, שהאדם נפל בשלב מסויים לעולם מלא כאב ורוע וטען שעולמנו הגרוע בעולמות האפשריים וסתר את לייבניץ שטען שהוא הטוב שבעולמות האפשריים, ועל כן דגל בהשקפה פסימית. ואתה צודק בעניין האיבה האנושית מטעמים של לאום, גזע ודת. העולם נראה כחסר משמעות ועל כן בני האדם יאחזו בכל תורה או אשלייה שתיתן להם איזו הרגשה וסיפוק שיש בידיהם את האמת, כי מה היא האמת? האם לא הכל אבסורד וחסר משמעות, האם לא כולנו נוחתים מטה מטה עד אין קץ?

ובכן, העלת סוגייה מאוד מעניינת אז תודה לך.
אתן לך את דעתי בעניין אבל יש לקחתה בערבון מוגבל: האדם הוא יצור חושב ועקב היותו כזה זה מוליד גם חשיבה למרחק, לנסות ולחפש מעבר לפשט.חלק מהפרשנויות גם נובעות מהצורך להתאים את הדברים הכתובים לימים מודרנים יותר.
לפי מה שאני יודעת, זו הסיבה למה יש כאלה שהולכים לפי התורה כפשוטה, נניח השומרונים [שאינם נחשבים יהודים] ויש כאלה שהולכים לפי התורה וגם לפי המדרשים והפרשנויות השונות המוצעות.

נניח הנושא של העלאת קורבנות. אי אפשר בימינו לעלות קורבנות אז איך אדם מאמין ישמור את צו האלוהים כשהדבר לא מתאפשר? יש חלופות או כלל לא יעלה קורבנות כי אין בית מקדש.
גם סוגיית הפרה האדומה היא סוגייה דומה.

סקאוט הבעיה היא שהתנ"ך הוא דבר האל ואיך דבר האל לפעמים קשה לקבל אותו ועוד צריך "לזכור" שהוא נכתב בתקופה אחרת ולהתפשר? מדוע בני אדם צריכים ליצור חוקות חדשות ושונות לחלוטין ממנו, למשל החוקה האמריקנית? הדבר הרי אמור להיות מושלם וכתר הכתרים ואכן בתנ"ך, כמו שספרו של גרנות טוען, יש מהשירים היפים ביותר כגון ספר השירים, וגרנות טוען שאין בו דברים כלל שקשורים לאל. כמו כן גרנות טוען שבתנ"ך יש איים של חשיבה עצמית שלא קשורה לפולחן האל. מדוע מדוע זה נראה כה סותר הצווים שבו מדוע נוצרו צווים אחרים ופרשנויות ופלפולים? ראי למשל מה עמיחי אמר על הרב פרומן? זה מה שאני מדבר עליו ברגע הזה. התנ"ך ספר מופלא אך לדעתי אסור לציית לכלליו כפשוטם ולשונם.

מחשבות- יש ניצולי שואה שיחשבו אחרת ממך: עצם העובדה ששרדו את התופת, את הבלתי אפשרי, היא עילה עבורם לקיומו של משהו נשגב מהם, קיומו של אל.
לפעמים לא צריך אותות ומופתים בכדי להאמין בקיומו של דבר מה. מספיק פשוט להמשיך להתקיים כדי שהאסימון יפול.

נימקת את דעתך היטב אף על פי שאיני מסכימה איתך. לא חושבת שכתבת דברים בוטים מאוד אבל יכולה להבין מדוע עוררת את חמתם של כמה מן החברים כאן.
מסכימה עם סוריקטה. יש לזכור שכל החוקים האלה, הזויים ככל שיהיו, נכתבו לפני שנים רבות כשאורח החיים היה אחר ואינו תואם את העידן שלנו. להתבונן עליו בעיניים שיפוטיות- מודרניות הוא לא נכון כי מה שנראה בימינו כאבסורדי ואכזרי היה לגיטימי בימים ההם.

האופה בתלתלים, מה שאמרתי אמרתי ולא קיללתי אף אחד. לכי תכיני את העוגיות שלך מותק עם כל סלסולי הלשון שלך, אדם מציג דעה ואני מציג את שלי, ככה זה בדמוקרטיה. עמיחי יש משהו בדבריך ואני מכבד אותם. ואכן אתה צודק שהתנ"ך ספר מורכב אבל אני מדבר ברוח הדברים שקיבלתי מהספר שכתבתי עליו סקירה ולא טוען שאני צודק לחלוטין כלל.

עמיחי, אדם שהתפלל בשואה לאלוהיו לא נענה מן הטעם הפשוט, שאין אלוהים.

עמיחי, לא התכוונתי אלייך...

אחלה דיבורים, עמיחי. שעשעת אותי עם האלכימאי.

פרפר - תן לי לבצע פה אינדוקציה שונה, במטותא:

יהי אדם שהוא הייטר של משהו ומנסה להקיא את משנתו על כולם.
לאחר פעם אחת בה אנשים ניסו להציג מולו דעה אחרת הוא המשיך להקיא -
גם בפעם ה-N בה הציגו מולו דעה אחרת הוא המשיך להקיא -

נובע מכך
שגם בפעם ה-N+1 בה ינסו להציג מולו דעה אחרת הוא ימשיך להקיא.

אני הולכת להכין עוגיות.

העניינים מתחממים.

לעניות דעתי, אמונה של אדם באלוהים או כפירה בו היא תוצאה של קומבינציה ייחודית לכל אדם בין חוויות החיים שלו (חינוך, אירועים בחיים) לבין האינטואיציה שלו, נפשו ושכלו.
במהלך חייו של אדם ייתכנו עליות ומורדות באמונתו, אמונה וכפירה לסירוגין. הכל אפשרי. כזה הוא האדם.
איך אמר פעם הרב פרומן כשנשאל ע"י המראיינת בעיתון "הארץ" אם הוא באמת מאמין באלוהים - "בדרך כלל אני מאמין שכן. לפעמים אני בטוח שאין".
האמונה היא סיפור מורכב כי האדם הוא יצור מורכב, והחיים מורכבים.
האמונה האישית קודמת לתנ"ך.
כאשר אדם גדל והוא מוצא לפניו את התנ"ך (כי הוריו ומחנכיו חושפים בפניו את הספר) הוא פוגש את הניסוח המילולי של ספר הדת המרכזי שנכתב על ידי בני אדם.
על פי אמונתו, שכאמור קדמה לעצם חשיפתו לתנ"ך, ועל פי שכלו, הכרתו והבנתו יפרש את מה שהוא מוצא כתוב.

פרפר צהוב, כתבת שכל מי שהתפלל לאלוהיו בשואה - לא נענה.
זו שאלה גדולה וחזקה.
לא יודע.

ראסטה, מכיוון שלא כתבתי את מה שכתבת אין לך עסק איתי.
אגב, לא זכור לי היכן כתוב שאנסו בעת כיבוש יריחו. את המתכות לקחו לצורכי פולחן. מי שלקח ביזה לכיסו הפרטי - נענש קשות (עכן. ראה יהושע, פרק ז').
אגב 2, עקדת יצחק מוצגת בתנ"ך בתור ניסיון לאברהם. אכן ניסיון מזעזע כל לב.

את התנ"ך לא כתב פאולו קואלו. לא מדובר בספר נחמד.
זו יצירת ענק מורכבת, דרמטית, מטורפת.
מי שרוצה לקרוא, ללמוד, להתווכח - מוזמן לצלול פנימה, רצוי להצטייד במתינות וביסודיות.
מי שלא רוצה - גם סבבה.

מהסקירה של אמון את ספרו של גרנות עולה קריאה אנכרוניסטית, בעיקר מפני שהיא אינה לוקחת בחשבון את ההתפתחות שעברה הדת היהודית במהלך הדורות, ושעברו היהודים עצמם.
איני חושב שיש ולו יהודי אחד שחושב וחי את חייו על פי התנ"ך ככתבו וכלשונו.
גם הערבוביה בין הדתות נשמעת לי כמו שטות.

עמיחי,
תעשה מה שצריך והאל ירחם והכל תקבל, הכל מובטח לך, רק תציית, בינתיים כל מה שלא מסתדר לאל נשמיד ונמחק (סדום) בלי לשאול לשאלות בלי לרחם - כיבוש יריחו, בזזו, אנסו, הרגו, והרסו שם הכל בשם השם, עקדת יצחק, לכתוב את זה נשמע לי אבסורד, האל שמוצג בתנך הוא פסיכופט לא קטן, אני ממש לא רואה צד רחום, סולח או מלמד. מי שבוחר לראות את הצדדים האלו - עיוור - לאופי האמיתי של האל שלו והאמונה אחראית לכך.

סימיליה היקרה, אין מה לקבל כאן הדתות הללו מנוגדות לשכלו ורוחו של כל אדם רציונלי ומוסרי, בספרים הללו זכויות האישה שואפות לאפס. תומאס ג'פרסון יצר לעצמו תנ"ך משלו שנקרא Jefferson Bible וממנו הוא הקיא את כל המיסטיות בנוגע לסיפורי ישו והשאיר את הדברים שכן מתקבלים על הדעת מתורתו וככה עושים רוב המאמינים כי הם מוסריים ורציונליים ולא הולכים בעקבות הפונדמליזם, שאם תקראי את תשובתי לעמיחי תראי מה הוא בדיוק. לדתות הללו אין צדדים מוארים כי תמיד הם מובילים לצדדים הלא מוארים מבחינה טקסטואלית. הנצרות לא משויכת לעמים האירופאים, האיסלאם משויך לערבים שכן צמח מחצי האי ערב. אם את מדברת על דתות של חמלה, ישנן את דתות הטאואיזם והבודהיזם עם כל החמלה שבעולם וללא צדדים נסתרים. ראי את תורתו של בודהה ולאו טסה ותיווכחי בעצמך. יש המון דתות נורמליות בהרבה שמלמדות דברים על צדקה והפניית הלכי השנייה בנוסף ליהדות ואחיותיה, לאו טסה אמר את העקרון של הפניית הלחי מאות שנים לפני הולדת ישו וכך גם הבודהא. הנאצים שנאו את הנצרות ועודדו נצרות פוסיטיבית ולאומנית ושללו את השורשים היהודיים שלה ותאמיני לי שהיטלר תכנן לרסק אותה מיד אחרי המלחמה (Hitler table talks). אין מה לחיות עם הדתות הללו כי בצורתן ויישומן הטהור ביותר הן לא מוכנות לחיות איתנו.

תודה, אמון.
הספר נשמע מעניין, אך כנראה ישכנע את המשוכנעים. מאמינים בני דתות שונות לא יפסיקו להאמין, אלא אם כן יקרה מאורע מספיק חזק בכדי לזעזע את תפישותיהם, וגם מאורע כזה לא תמיד יביא לשינוי תפישה מושרשת.
יש בתנ"ך הוראות המתה גם בנוגע לעניינים אחרים, כגון: משכב זכר, קיום יחסי מין בין קרובים, קיום יחסי מין בנידה וכו' (ויקרא, פרק י"ח).
האיבה בין בני האדם נובעת ככל הנראה מהבדלים שונים של גזע, דת, לאום ובאופן כללי מפחד מפני הזר ומרצון להשתייך לקבוצה מסויימת ונבדלת מאחרות.
לגבי הטעם בתפילות לאל בעת צרה, יש לנו ששה מיליון דוגמאות למקרים שהשיטה הזאת לא עבדה. נראה שיש כאן מספיק מקרים לאינדוקציה (וזאת מבלי לדבר על פרעות אחרות בעבר בקנה מידה קטן יותר).

1. לא מסכים לחלוטין שהקשר של הנצרות לאברהם חלש אבל מסכים בעניין המונותאיזם. לא יודע איך הקשר של הנצרות לאברהם חלש כי בהסתמך על תורתה, ישו טוען שהוא היה קיים לפני אברהם וטוען "טרם היות אברהם אני הוא" עד כמה שזה עושה היגיון... בספרים שאחרי הבשורות ומעשי השליחים אפילו מהללים את אברהם על אמונתו ומעשיו ואומרים שהוא דוגמא ומופת. יוחנן המטביל מדגיש שלא צריך להדגיש ייחוס משפחתי של "אנחנו הבנים של ההוא" ושאין בכך כל ישועה ושאנשים צריכים לחזור בתשובה והקץ קרוב. הנצרות מדגישה שמאמין אמיתי יכול להצטדק בפני האל גם אם הוא לא יהודי ויקיים את המצוות אבל פאולוס המבולבל טוען שהמצוות בוטלו ואפילו טוען שמי שעשה ברית מילה צריך לקיימן ושם דגש על האמונה וככה ניתק את הנצרות מהיהדות. באגרת אל הגלטים הוא יוצא מכליו על מקיימי התורה. ישו טען שצריך לקיים את התורה ושהוא לא בא לבטל דבר וכמובן את מצוותיו עצמו, כך שאני לא רואה איך הקשר דל ליהדות ולאברהם, הנצרות המקורית יהודית לכל דבר, לפחות כשישו היה עדיין בחיים היא הייתה כזאת, עזוב אותך מהאלוהות של ישו והנצרות בשנותיה הראשונות הייתה יהודית לכל דבר. אבל יש משהו בדבריך שבאמת קשה לראות בנצרות דת מונותאיסטית ושעניין השילוש הוא אחת הדוקטורינות המסובכות ביותר שלה.

2. אז אף אחד מהם לא נצדק באמת בעיני האל כי מי שלא מקיים את כל המצוות ארור הוא על פי הכתוב. בברית החדשה כתוב שמי שאומר לישו אדון אדון לא ינצל אלא אם יקיים את מצוותיו והתורה יחד ("אם צדקתכם לא תעלה על הצדוקים והפרושים לא תכנסו למלכות השמיים" ו"לא באתי לבטל כי אם לקיים") ואומר בעצמו שצריך לקיים אותה. ובקוראן המצוות מפוזרות לאורך הקוראן ויש אפילו סורה שנקראת "סורת הנשים" ששם מדברים על ריסון האישה וזכויות הירושה שלה וגם טוען שהמתפשרים שייכים לתחתית הגיהנום ופחדנים. הפונדמליסטים הם אלו שמקיימים את המצוות והם המאמינים האמיתיים של כל אחת מהדתות הללו, עד כמה שמחריד הדבר.

3. הספר סוקר את שלושת הספרים אבל המסקנה היא אותה המסקנה שהדתות הללו לא טובות לרוחו ובריאותו של האדם ועצרו את ההתקדמות האנשים והכניסו אותו למעין מצב קפוא של פחד. שלא ניתן לרצות את האל האכזר, כל דת בדרך שלה אבל המסקנה היא אחת.
התולדות של הדתות שונות אך כולן צמחו מן היהדות, ששונה מהן למשל בקטע המפחיד הבא "כה אמר אדוני". ללא יהדות לא היו נצרות ואיסלאם והדתות הללו הביאו הרבה כאב לעולם, ויודע מה? עדיף שהעולם היה נישאר עובד אלילים וכך גם העם הזה שלנו, יש בעבדות אלילים הרבה חופש מחשבה וסובלנות לדתות אחרות. אני מאמין שלא הייתה קיימת אנטישמיות בעולם ולא היינו מקיימים את הדיון הזה.
Cherry picking לא עובד כי זה לא מה ששלושת הספרים מלמדים, לא התנ"ך, לא הברית החדשה, ולא הקוראן. כל מי שבוחר מה למלות ומה לא, נחשב בן האבדון בעיני כל אחת מהדתות, ומכאן שלא ניתן לרצות את האל כי יש בכל אחד מהספרים הללו ציווים שלא עולים בקנה המידה האנושי. התנ"ך דורש ייחוד לאומי ודתי, הברית החדשה פרישות מהעולם, והקוראן התמסרות מוחלטת לאל.

ראסטה, בתנ"ך יש פנים רבים לאלוהים.
נוקם מכאן, ומרחם מכאן.
מעניש מכאן, וסולח מכאן.
התנ"ך מעביר את כל האחריות המוסרית בעולם אל כתפיו הצנומות של האדם ומלמד אותו לפנות לאלוהים בתפילה בעת צרה.
אז בנוגע למה שאמרת - נכון, רק שתלוי מה בוחרים לקחת.

אמון, הצלחת לעורר דיון רציני.
אך הדברים שכתבת בסקירה מעוררים כמה תמיהות.
1. מה זאת אומרת "דתות אברהמיות"? הקשר של הנצרות לאברהם דווקא חלש למדי. אני מבין שיש קושי לדבר על "הדתות המונותאיסטיות" - שוב בגלל הנצרות - אבל ההגדרה "אברהמיות" מאולצת ומגושמת.
2. עושה רושם כי הספר אנכרוניסטי לחלוטין, כפי שהעירו כאן רבים.
יש פרטים רבים רבים שכתובים בתנ"ך שאינם עולים בקנה אחד עם ההתפתחות התרבותית של האדם, אחד מהם הוא הטיפול באישה הנחשדת על בעלה בבגידה, שהזכרת בסקירה.
אבל בעולם היהודי אין איש מבין המאמינים שחי על פי המקרא ככתבו וכלשונו. לדרגה כזו של פונדמנטליזם אי אפשר לשייך אף יהודי, גם לא הקראים. בנוגע לפונדמנטליזם נוצרי-אוונגלי, ובטח ובטח איסלמי - הדברים שונים.
3. איני יודע אם הספר סוקר את התנ"ך לחוד, את הברית החדשה לחוד ואת הקוראן לחוד, או כורך את כולם יחד.
הרי תולדות כל אחת משלוש הדתות האלה שונות מאד.
וכמובן שאין לטפול את פשעי מאמיני הדת האחת על האחרות.
מה גם שבחשבון היסטורי רציני אי אפשר בכלל לכרוך את היהודים עם מאמיני שתי הדתות האחרות מבחינת כמות האלימות ואיכותה שכל אחת מהן ייצרה.

יופי של סקירה אמון.
בעבר בתקופת בית הספר נפגשתי עם חוקרת דתות ודיברנו על הצדדים המוארים בדתות והצדדים הפחות מוארים. הצדדים הטובים של הדתות זה שמלמדים לתרום, לעזור לנזקקים, לתת חמלה לאחרים וכו' וצדדים הרעים של הדתות ואפשר לראות את זה בכל אחת מהדתות. הרבה פיגועי טרור ורצח. גם הרבה מאירועי הטרור נוצרים לא רק בעקבות הדת אלא גם בעקבות הלאום. כשדת ולאום מתחברים ביחד הם יכולים לגרום לשנאת האחר. כמו פיגועי הטרור של העמים ממדינות ערב נוצרות לא רק בגלל הדת אלא גם בגלל הלאום. אפשר לראות גם את הנאצים שהם היו נוצרים אבל גם נכללו בתוך הלאום הגרמני. העלתה סוגיה מעניינת ואף מורכבת ושנויה במחלוקת. הלוואי שכל בני האדם היו מקבלים איש באמונתו אבל לצערי זה לא קורה. גם ארה"ב נחשבת למדינת כל אזרחיה ומדינה רב תרבותית בסופו של דבר גם אצלה נרצחים אנשים בעקבות הדת.

אלוהים שמוצג בתנך הוא אל אכזר שמשליט פחד על המאמינים שלו, הוא קנאי, זה מכוער.

מה שאלון וסוריקטה.
והחמוד ביותר זו הפנייה ל"אנשים שלא מכירים את הצדדים המכוערים של דת הוריהם" הכי הסגברה אוור XD

ברור שזה ניתן לערעור. המטרה היא לא לכלות את האידיאל אלא לשים קץ לעריצות שלו, חיבוקים ונשיקות לא יסתירו את הדברים המחרידים שהדתות מלמדות. וכמו שסוריקטה אומרת הכל משתנה וייתכן עוד כמה מאות שנים ניראה אכזריים אבל החוקים הללו שגרנות תוקף הם הכי אכזריים. צריך רק לקרוא את הספרון או לפתוח ספר תנ"ך.

אמון תודה על הסקירה היפה והמעניינת. לפי המשפט האחרון אני מבינה שאתה "כופר" מתחיל שמתכחש. באמת שקשה לשפוט את התקופה שלטעמי היו וקרו בה דברים מזעזעים בשם הדת. ודרך אגב לא רק הדת שלנו אלא כל הדתות ובשם הדת. אבל אל תשכח שאתה מסתכל בתקופה של היום עם מבט לאחור. יש בעייתיות מסוימת לפחות מבחינתי כיום לבוא ממבט חילוני כופר אל חצי מהאוכלוסייה של העולם הדתי ולשפוט או לפסול. כי מבחינתם זה האמונה שלהם, זה לא נתון לערעור מבחינת אף אחד. זה גם לא ארוע חד פעמי או גחמתי. ככה הם חיים. אז לפחות אני החלטתי מזמן שזה לא חכם לבוא אל אנשים שזהו לחמם הרוחני ולומר להם אתם טועים. אז כל איש באמונתו יחיה ואהבה תגשר על כל הפער הזה שישנו.

מסכים עם הכול, במיוחד עם סוריקטה. אפשר, אם כבר, לא להניח כאקסימה שאנחנו באיזושהי פסגה מוסרית נעלה כי אנחנו מתנהגים ככה, וביחס ללפני עשרים שלושים שנה העקרונות שלנו כבר מופלאים ממש

אני אגיד לך מה הבעיה שלי עם האופן שבו הדברים מוצגים כאן: גם אם יקחו את מערכת החוקים והמסכמות הליברלית ביותר שקיימת היום ויבחנו אותה באיזה עתיד של עוד כמה מאות שנים אני מניחה שהיא תיראה פרימיטיבית ואכזרית. הבחינה של החוקים הכתובים שבאו להגן על חברה שהתקיימה לפני עידן ועידנים במדדים עכשויים היא לא עניינית, ואם זה מה שהספר עושה אז הוא פחות מעניין אותי.
האבסורד הוא, ופה אני מסכימה איתך, שיש כאלה שחושבים שנכון לקיים את אותם החוקים גם היום.
אני לא חושבת שבעניין האמונה יש צורך בצידוקים רציונליים. זה מלכתחילה לא עניין רציונאלי. לכאן ולכאן.

הדת היא בסה"כ כלי שפעמים רבות משרת את היצרים האנושיים שהם אלה שמביאים לידי אכזריות ושפיכות דמים. אם נבחן את המצב המוסרי (לרבות זכויות הנשים) שהיה ועדיין ישנו בחברות שלא נשלטות על ידי הדתות האברהמיות, נגלה שהוא לא עדיף ולפעמים אף גרוע יותר.

בכלל דת זה נושא מורכב. אני מכיר אנשים שאילו לא היו מאמינים, בוודאות היו הופכים לחיות טרף. מצד שני זה מזין הרבה פרימיטיביים וחשוכים. אבל כמו כל דבר אנושי -לאן שזה יילקח, כך ייראה.

סקירה מעניינת.

מבחינתי, הדת היא הגורם מספר אחת לשפיכות דמים. כך היתה מאז ומעולם.