ביקורת ספרותית על עיר חלולה - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #2 מאת רנסום ריגס
ספר טוב

---

הרגע סיימתי לקרוא את הספר והחלטתי לכתוב מיד את דעתי עליו, למרות שהשעה כבר 2 וחצי בלילה ואולי היה עדיף לישון... אל דאגה, מוחי עדיין צלול והביקורת תהיה הכי טובה שאני יכול. דווקא להפך, אם אני כותב איך שאני מסיים לקרוא את הספר - אני עוד זוכר את כל מה שיש לי להגיד עליו.
אז כן, הספר הזה השאיר אותי ער עד שעה כל כך מאוחרת (ואתמול גם עד 4 וחצי לפנות בוקר) - מה לעשות, לא יכולתי להפסיק לקרוא.

״עיר חלולה״ הוא הספר השני בסדרת ״המעון של מיס פרגרין לילדים משונים״ שכתב רנסום ריגס. אחרי שהכרתי את ג’ייקוב והילדים המשונים בספר הראשון, אני לומד לאהוב אותם כבר מהספר השני. הכל מתפתח יותר, הדמויות יותר מספרות לנו את הסיפור שלהן, ואפשר ממש לצלול לתוך עולם הילדים המשונים. העלילה מורכבת הרבה יותר מהספר הראשון, ומתפתחת בקצב מהיר יותר. קראתי את הספר בחמישה ימים - יש משהו בספרי הסדרה הזאת שגורם לי לקרוא את זה כל הזמן (כשאני יכול) עד שאני מסיים. אני עוד לא יודע בדיוק מה - אולי צורת הכתיבה היא שמושכת אותי, אולי העלילה המותחת והסכנות הרבות, אולי הדמויות שמעניינות אותי ואני רוצה לקרוא מה עולה בגורלן, אולי התמונות הנלוות שמסקרנות אותי. כנראה זה פשוט הכול ביחד.

בניגוד בולט לספר הראשון, שכתבתי עליו בסקירה שלי שהוא מתאים לגילאי +16 לפחות בגלל שפה בוטה ואירועים מחרידים, הספר השני שונה לחלוטין (מעניין שרק אני שמתי לב לזה. קראתי את כל הביקורות באתר על הספר ואף אחד לא התייחס לזה) - אין שפה בוטה, ולא ממש הייתי קורא למה שיש בספר השני אירועים מחרידים. לכן אני מסכים שהספר מתאים לגילאי 12 עד 120 כמו שכתוב בתקציר.

במהלך הקריאה הספר ממש הזכיר לי את ״הרץ במבוך 2: מבחני הכווייה״ (אם אתם מכירים). הייתי מגדיר את ״עיר חלולה״ בז’אנרים: פנטזיה, מותחן, אימה, אקשן ופעולה. אלה 5 מילים שלפי דעתי ממש מתארות את הסגנון של הספר.

הספר מתחיל בנקודה שבה הסתיים הספר הקודם - הילדים על הסירות בים, יוצאים למסע ומטרתם להציל את מיס פרגרין, להחזיר אותה לבת אנוש ושלא תישאר כלואה כציפור. ועל הדרך להישאר בחיים. אין עוד מה להגיד על העלילה בלי לספיילר!

מי שכמוני, לא לגמרי אהב את הספר הראשון והתבלט אם להמשיך, אני ממליץ להמשיך. הספרים האלה נכנסים לזיכרון בדרך המצמררת והמיוחדת שלהם. אחרי אלף עמודים, כולם יאהבו את ג’ייקוב, אמה והאש, יו והדבורים, מילרד הבלתי נראה, אינוק (המעצבן), ברונווין החזקה ועוד...
כמובן מי שאהב את הספר הראשון אין סיבה שלא ימשיך לשני. ומי שלא שמע על הספרים, כתבתי סקירה על הספר הראשון - מוזמנים לקרוא.

בנוסף אכתוב כמה סיבות שבגללן לא נתתי לספר 5 כוכבים:
-ברוב הספר הכתיבה הייתה בגוף ראשון רבים
-יש רק קו עלילה אחד, ואני קורא שאוהב שיש כמה קווי עלילה (זה עניין של טעם בספרים)
-הייתי במתח כל הספר, וזה קצת עיצבן בשלב מסוים. הרי קניתי ספר פנטזיה, לא ספר מתח. האמת, קראתי ספרי מתח הרבה פחות מותחים מהספר הזה. אני כל הקריאה ב״עיר חלולה״ הייתי דרוך והלב דפק בכל מיני רגעים, שזה טוב מאוד - זה אומר שהסופר הצליח להעביר רגשות ותחושות וגרם לי לרצות לא לעזוב את הספר - אבל עדיין, 400 עמודים של פחד, לא מוגזם? שכחתי לציין, כל הספר (כמעט) מתרחש בשנת 1940, בזמן מלחמת העולם השנייה. עד עכשיו יש לי מועקה ממה שקראתי...
-לדעתי, הכתיבה שונה מהספר הראשון, שבו הכתיבה נועדה לבוגרים יותר. כנראה הסופר ראה שהספר הראשון מצליח לנוער אז הוא שינה מעט את סגנון הכתיבה.
-בספר מצורפות מדי פעם תמונות וינטג’ שלקוחות מאוספים פרטיים ותערוכות. לא הייתי אומר שהתמונות בספר הן שהובילו את העלילה, אבל אני בטוח שזה נתן השראה לסופר פעמים רבות. יש כמה פעמים שהתמונות שמצורפות מאולצות, אם כי זה עדיין מגניב. אהבתי. זה הופך את הספר למיוחד יותר. האמת שזאת גם סיבה למה כן נתתי לספר 4 כוכבים.
-וסיבה אחרונה: אני שונא את החלולים (המפלצות). הייתי חייב להגיד את זה.

זהו, אני לא אדבר על האירועים עצמם בספר כי אני לא רוצה להרוס לכם את הקריאה :)
אוי, סיימתי לכתוב והשעה כבר אחרי 3 וחצי! טוב, אני אלך לישון בכל זאת.
גם לכם לוקח שעה לכתוב סקירה לאתר?

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על עיר חלולה - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #2