ביקורת ספרותית על עיר חלולה - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #2 מאת רנסום ריגס
ספר בסדר

---

דמיינו את האושר שלי כשגיליתי שאני הראשונה שתכתוב את הביקורת על הספר הזה.
אני מודה, היה משהו חמים ונחמד בלצלול בחזרה לתוך עולמם הקסום של הילדים המשונים, שמצד אחד, הוא עשוי כולו מפנטזיה, אבל מצד שני, הוא לא כולל שום ערפדים ואנשי זאב למינהם. שיכולים לעיתים להיות חביבים (בני הנפילים. מלאך מכני, הידד !) אבל הם די מאוסים.
היה נחמד כול כך לפגוש שוב פעם את הדמויות החביבות. אמה החריפה, ג'ייקוב שובה הלב, פיונה השתקנית, יו והדבורים שלו, מילרד המשעשע הנער הבלתי נראה, ועוד.
הסופר הצליח להכניס הרבה מאוד דמויות ראשית לסיפור בלי לקלקל אותו. הישג די מרשים, אם קראתם את הסדרה "גיבורי האולימפוס", מאת ריק רירדן, ניתן לראות בבירור שהספר קצת איבד מעצמו מעודף דמויות.
הדמויות היו טובות.
הצורה שבה הספר כתוב טובה.
העלילה הייתה בסדר. קצת מסובכת. אבל בסדר.
הכול טוב. באמת.
אז מה הפריע לי?
מה מנע ממני לתת חמש כוכבים לספר?


___________________________________________________________________________________________________________________


אולי זאת העלילה, שלעיתים הסתבכה קצת יותר מדי.
אולי אלו הדמויות שלפעמים עיצבנו אותי.
אולי התמונות בכול זאת קצת הרסו לי את החוויה.
אולי ואולי ואולי.
ואולי הבעיה היא בכלל אצלי, ולא אצל רנסום ריגל.

אז רנסום ריגל היקר,
זה באמת לא באשמתך. כי כמו שציינתי קודם, הכול היה טוב פלוס. שום דבר לא השתנה.
זאת פשוט אני, אני השתנתי.

» ביקורות נוספות של Pipes
» ביקורות נוספות על עיר חלולה - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #2