ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 7 בספטמבר, 2016
ע"י האופה בתלתלים
ע"י האופה בתלתלים
"יום אחד ניכנסתי לחללית וטסתי לכוכב. בכוכב היו הרבה עצים ופרחים יפים קטפתי לי פרי ואכלתי. הוא היה טעים מאוד. אחר כך שיחקתי עם חייזרים חמודים. בסוף ניכנסתי לחללית ונסעתי הביתה. סוף"
"שלום קוראים לי נמרי החזק. אתם יודעים מה קוראים לי נמרי החזק? כי אני חזק מאוד. אני גר ביערות אפריקה ואני אוהב לאכול בשר צבי. אני מאוד טוב בציד. הרבה חיות ביער מפחדות ממני. ממש טוב לי כאן. סוף!"
"שלום אני טרקטור. כול יום אני נוסע לחרוש בשדה. יום אחד עבדתי הרבה. חיכיתי כבר להרגיש את הלחיצה על דוושת הגז שתבשר שכבר אנו עוזבים את השדה ונוסעים הביתה. בסוף חזרנו הביתה. אני נחתי מיתחת לסככה ביחד עם שאר הטרקטורים. סוף!"
"עמדתי להיכנס למטוס. פיתאום אמא אמרה: "שכחנו את המיזוודות!" היינו צריכים לחזור הביתה, לקחת את המיזוודות ולחזור. המיזוודה ששכחנו היתה מיזוודה אחת קטנה, אבל עם הרבה כסף. בסוף טסנו במטוס לקנדה ותארו מה היה שם? היתה לי מסיבת הפתעה! סוף"
(מצחיק איך כאן כל סיפור הוא שורה וחצי ובמחברות הכתיבה היוצרת שלי הם שלושת רבעי עמוד כל אחד)
זאת אני. בכיתה ד'. מורחת כל סיפור על כמעט עמוד, בכתב ענק עם רווחים מרשימים, שהיו יכולים להועיל לחלק מסיכומי אינפי שלי.
אל דאגה, הם משתפרים. גם בכמות וגם באיכות. אף פעם לא היתה לי סבלנות מרשימה לשבת ולכתוב, אז יש סיפורים שנושאים את הכותרת "כל מה שאני שומעת" או ליטרלי פאנפיק (!) על אן שרלי.
יש גם סיפור של "בחר את ההמשך בעצמך" (כולנו עברנו את השלב הזה! כן, עברנו בעבר. אתם מנסים לרמוז משהו?) ועוד אחד שבו נכנסים לתוך ספרים, כי גניבה ספרותית היא לא מילה גסה. מה לא עושים כדי למצוא רעיונות.
עוד? תאריכים כגון: "יום שני, ב' תמוז, 2007.", סיפור שקשקשתי עליו בפראות וכתבתי מעל "אני לא רוצה שיקראו את הסיפור הזה" (עכשיו קראתי. לא יודעת מה העניין, הוא נורמלי למדי. יש לי הרגשה מעומעמת שזה קשור לחברות שלי, הצצות במחברות של אחרות ועשיית דווקא)
ובעיקר בעיקר, המון דברים שאין לי.
פתאום שמתי לב לזה.
כלבים? בשפע. חברים מסוגים כאלו ואחרים, שעם כולם הדמות המספרת חיה בשלווה והרמוניה? לא חסר. שיער חלק? בהחלט. הורים כבקשתך. הפתעות וממתקים. כוכבים. חייזרים. שמלות מפונפנות (מה לכל ה). גשם. מעברי דירה. סבלנות לגינון (לא הצלחתי לפצח את האובססיה) תאונות, סבלנות ללכת לבית כנסת, מצוות ומעשים טובים.
(אה, והרבה יו"דים במקומות לא מוצלחים)
כן. אני חושבת שבהחלט עליתי על משהו.
בקיצור - זו אני עם מטלות בית ספר יצירתיות בכיתות ד'-ה'-ו'. בהחלט יש מגמת שיפור, בקצב הזה בגיל שמונים אהיה כותבת זכרונות מבריקה.
רנסום ריגס, לעומת זאת? חבר, לא. פשוט לא.
אם לי בכתיבה יוצרת היו אמצעים לחשיבה על רעיונות: מורות וחברות שיתחילו סיפור ואני אצטרך לגמור - או תמונות בסלסילה שיתנו רעיון -
אז רנסום ריגס לקח את עניין התמונות קצת חזק מדי.
הספר הראשון היה נחמד. הי תראו, הנה סופר לקח תמונות ישנות ושיבץ אותן בעלילה קצבית שעד סוף הספר כמעט לא הבנתי אם היא פנטזיה או מציאות (חבל שפנטזיה במקרה הזה). בסדר חבר. קראתי, חייכתי ושכחתי.
הספר השני, לעומת זאת. אוי.
כמו תאונת רכבת של הומור כושל, כתיבה מחרידה, תמונות קלושות וקשרים קלושים לעלילה, דמויות נוראיות וקצת פיצוצים מלמעלה.
הסופר אשכרה לקח תמונות, סידר אותן בשורה וחשב: "הממ, אני צריך לעבור מסצנה עם תמונה של ילדה מתה לסצנה עם תמונה של ציפור מחזיקה ספר. מה נעשה? מה נעשה? אה! נהרוג את הילדה, ואז נוליך את החברים שלה לחווה, שם הם ימצאו ספר ואז ילכו ללונדון, שם ייכנסו לתעלה ופתאום תבוא ציפור שתיקח את הספר! אני גאון!"
בחילה. בחילה.
בנוסף, הכתיבה. אוי גוועלד, ה' ישמור, רחמנא ליצלן.
מזמן לא נתקלתי בספר שכתוב כזה נורא. לבנאדם אין מושג איך להשתמש בשפה העברית (למען האמת, אכן אין לו. אבל קשה לי להאמין שהמקור עדיף) והחברה של ג'ייקוב (אחד המטרידים, אגב) קוראת לו "מתוק".
כמעט פרצתי בצווחות בכי והטחתי את הספר בקיר. הוא לא שלי, מזל.
אין לי זכות לומר זאת כי בטח אמשיך לשלישי כי אצטרך לדעת איך זה ממשיך (ספויילר: גרוע), אבל אם אתם מסוגלים עשו לעצמכם טובה:
אל תבזבזו שנייה על הדבר הזה.
אפשר לנצל את הזמן לכתיבת סיפורים על טרקטורים וכלבים בשם חומי.
30 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של האופה בתלתלים
» ביקורות נוספות על עיר חלולה - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #2
» ביקורות נוספות על עיר חלולה - המעון של מיס פרגרין לילדים משונים #2
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
עונג לקרוא אותך......
זה בדיוק הסיפורים שקונים אותי.....
|
|
מוּמוּ
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
אין לי כלוםםםם :(
|
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
תודה מומיקו :) וזרקתי כמעט הכל! אני מתבאסת מזה היום כי דווקא הגילאים האלו (שמהם זרקתי) הם הכי חמודים. שמרתי רק את מה שנחשב אצלי למקצועות מועדפים - אממ, ספרות וכתיבה יוצרת... נגיד יצירות מהגן בכלל אין לי :(
|
|
מוּמוּ
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת טובה:)
הסיפורים שלך נשמעים כאלה חמודים^^ כיף לך ששמרת את המחברות. אני זרקתי הכל. |
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
שירה - אוי לא. חוץ מזה, סרט?? מה חטאנו?
רץ - תודה! הכל נשמע יותר טוב עם קצת יידיש, אתה לא חושב? ג'ים - בטח ארוחות שישי מחכימות אותך משבוע לשבוע XD |
|
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
בייקר בעלת התלתלים-את כל כך צודקת.*~*.
(זה הזכיר לי את ארוחת שישי אתמול.כל אחד בערך מהמשפחה עוסק במשהו אחר ביולוגים מהנדסי בניין מהנדסי חשמל וכו' וכל אחד ממש צריך לתת הקדמה תאורתית לפני שהוא מתחיל לספר איזה סיפור אישי שקרה בעבודה שלו XDXD). כן יש סופרים עם שכותבים עם שבלונה.אבל מצד שני אני מבין אותם.לא מחליפים סוס מנצח. ועוד משהו X מן. |
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
מהיכן השימוש ביידיש ? מה היידיש קמה לתחייה, את כותבת יפה ובשפה עשירה.
|
|
SHIRA
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
תודה בייק :)
נכון, אני מכירה אנשים שחושבים שנפץ אותי זה הדבר המושלם ביותר עלי אדמות, מצמרר בהחלט. אגב, כדי להמחיש את מה שאמרתי היום, יצאתי לסרט עם כמה חברות (וזה לא קורה הרבה) והיה טריילר למיס פרגרין, וכולן התחילו לדבר על כמה שהספר מדהים ואני ישבתי בצד וגלגלתי עיניים XD |
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
שירוש! את אכן קול ההיגיון בעצמך. באמת.
יש בני נוער עם טעם עצוב בספרים, נכון? |
|
SHIRA
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
קראתי את הראשון, והוא היה קליל וזורם ועבר בלי להרגיש, הרעיון היה די מגניב, אבל הביצוע היה סביר וסיפור האהבה היה מזעזע ולא קשור בעליל ולא אמין.
וכל מי שנתקלתי בו עד כה אמר שזה יפהפה ומקסם ומופלא ומושלם ועוד שלל מחמאות. תודה לך בייקר על היותך קול ההיגיון שמוכיח לי שעוד לא איבדתי את שפיותי לגמרי. |
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
נופר - הי, הסיפורים שלי לא היו כאלה גרועים. העתקתי את הקצרים כי אני עצלנית וכי הם משעשעים. חוץ מזה, כתבתי אותם כי הייתי צריכה. זה היה נחמד אבל לא באמת היה לי כח.
וקשקשתי חזק! לא הצלחתי לקרוא מילה במילה. ואני משערת שלא היה קריטי שלא יקראו, יש לי זכרון עמום בקשר לחברות שלי שרצו לקרוא ועשיתי להן דווקא... אני תמיד משועשעת מאנשים שמסמנים קו ישר על משפטים. כאילו, ככה ממש לא עושים את זה, חברים. אין לכם מה להסתיר? יעל - תודה! יכולה להבין את עניין ההמשכים ;) |
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת טובה.
הראשון הביא כמה רעיונות חדשים (יחסית...) לא עלה בדעתי לקרוא את המשכיו, אבל אני לא אוהבת המשכים. |
|
no fear
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
לא ממש נפלתי מהראשון, כך שמעולם לא ראיתי צורך לקרוא את השני. יש גם שלישי? אבוי. בהצלחה, מותק.
(אגב, גרמת לי להרגיש מאוד טוב עם עצמי ועם הסיפורים שכתבתי בכיתה ג'. תודה XD) (ועוד אגב, לקשקש מעל? ועדיין יכולת לקרוא את זה? בוודאי עצמך הקטנה עשתה את זה לא נכון. כשלי היו סיפורים שלא רציתי שיקראו, הייתי מקשקשת כאחוזת דיבוק, ואז מקמטת וקורעת לחתיכות קטנות ומשליכה חצי לפח אחד, חצי לפח אחר. ככה עושים את זה, להבא XD) |
|
האופה בתלתלים
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
הו תודה רויטל, הסמקתני :) וכן, ראיתי את הביקורת שלך! שנייה אחרי שפרסמתי את שלי. המפפ. היא מצוינת ומגדירה את זה במדויק.
לא יודעת למה כזה סבלתי ממנו, אולי עברתי את הגיל. או שזלזול באינטילגנציה מוציא מהדעת. מחשבות - את הראשון חיבבתי כי הוא היה מסקרן. האירועים בו שמרו על מספיק מסתוריות בשביל לעניין. את הכיוון שאליו הגיע בסוף פחות אהבתי, אז כמובן שהספר הנוכחי ממש לא מדבר אלי. זשל"ב - זו השיטה! עיין וזרוק. וכו'. ג'ים הכריס - מה היתרון במדמ"חיות אם לא לזרוק מילים גבוהות ולהרגיש מגניבים? טיסיפי. הא. יישר כח על הטרנספורמציות הקנוניות. לעניין. ולגמרי הספקתי לספור. אוי, שכחתי לכתוב שמתישהו הוא הזכיר לי את הקטע (הלא טוב) של ריק ריירדן: בואו נפגוש אנשים רעים, נפחד, נילחם, נמשיך למפגש הבא. כפול חמישים אלף לכל ספר. אינפי הוא שם מצוין. גם החתולה של מכון לב היא אינפי. כך אומרת האגדה. (והמקורות המוסמכים שלי) |
|
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
יאוו גם אינפי וגם אקספוננציאלי בביקורת אחת *~*
אני אוסיף "טרנספורמציות קנוניות" אבל בייקר לא עיצבן אותך ש"הממ האנשים האלה הם רעים ורוצים חיי נצח,צריך לעצור אותם כי הם רעים ורוצים חיי נצח ורעים ורוצים חיי נצח,טוב זה נאמר מספיק פעמים אז זה כנראה נכון בואו נהרוג אותם" או שפשוט הפסקת לספור? ביקורת טובה הו ואו זה מזכיר לי יש לאחד המרצים שלי חתול בשם אינפי.זה למה חשבתי על אינפי כחתול במשך הרבה זמן. העברת את התחושות במדוייק |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
זכור לי שאהבתי את הספר הראשון. ביקורת טובה, נראה שאוותר, למרות שאם אבחין בו אעיין בו קצת.
|
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
אני סברתי שגם הראשון היה אוילי במיוחד.
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
את ממש לא צריכה לחכות לגיל 80
עושה רושם שקצב השיפור שלך הוא אקספוננציאלי:-)
לא סבלתי ממנו כמוך, אבל כן, הקטע הזה שהתמונות קובעות את העלילה בהחלט מעצבן (וגם אני כתבתי על זה: http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=83983) |
30 הקוראים שאהבו את הביקורת